8-13 במארס 2014
ארבעה קונצרטים בהשתתפות נגנים אורחים מחו"ל וסולנים בינלאומיים, בניצוח יוסטוס פרנץ.
יוסטוס פרנץ, מנצח – Justus Frantz, Conductor
איוואן רודין , כינור (רוסיה) – (Russia) Violin Ivan Rudin,
כריסטופר פארק, פסנתר (גרמניה) – Christopher Park, Piano (Germany)
ארז עופר, כינור (ישראל) – Erez Ofer, Violin (israel)
הלל צרי, צ'לו (ישראל) – Hillel tzori, Cello
ניתאי צרי, כינור (ישראל) – Nitay Tzori, Violin (Israel)
בתכנית:
ערב הפתיחה
יוסטוס פרנץ, מנצח
כריסטופר פארק, פסנתר (גרמניה)
פתיחה אקדמית חגיגית, אופ' 80
קונצ'רטו לפסנתר מס' 1 ברה מינור, אופ' 15
סימפוניה מס' 2 ברה מז'ור, אופ' 73
הקהל מוזמן להרצאת מבוא מאת יוסי שיפמן "יוהנס הב' השלישית". ההרצאה תתקיים באכסדרת המשכן, בשעה 19:00
מוצ"ש 8 במארס 2014 בשעה 20:30
ערב שני
יוסטוס פרנץ, מנצח
ארז עופר, כינור
פתיחה טראגית, אופ' 81
קונצ'רטו לכינור ברה מז'ור, אופ' 77
סימפוניה מס' 1 בדו מינור, אופ' 68
יום שני 10 במארס 2014 בשעה 20:30
ערב שלישי
יוסטוס פרנץ, מנצח
איוואן רודין, פסנתר (רוסיה)
קונצ'רטו לפסנתר מס' 2 בסי- במול מז'ור, אופ' 83
סימפוניה מס' 4 במי מינור, אופ' 98
הקהל מוזמן להרצאת מבוא מאת יוסי שיפמן "אחרון הרומנטיקנים?"
ההרצאה תתקיים באכסדרת המשכן, בשעה 19:00
יום רביעי, 12 במארס 2014 בשעה 20:30
ערב הנעילה
יוסטוס פרנץ, מנצח
הלל צרי, צ'לו
ניתאי צרי, כינור
קונצ'רטו כפול לכינור וצ'לו בלה מינור, אופ' 102
סימפוניה מס' 3 בפה מז'ור, אופ' 90
וריאציות על נושא של היידן, אופ' 56א'
יום חמישי 13 במארס 2014 בשעה 20:30
08-6266422 / www.isb7.co.il/ f
הקונצרטים יתקיימו באולם הבית של הסינפונייטה במשכן לאמנויות הבמה באר-שבע
עוד על הפסטיבל:
הסינפונייטה הישראלית באר-שבע החלה לקיים מסורת של הפקת שנתי, המתמקד בכל פעם ביצירתו של מלחין מסוים. בשנה שעברה היה זה "מרתון בטהובן", שזכה לביקורות נלהבות ומשך קהל שוחרי מוסיקה קלאסית מרחבי הארץ- לבירת הנגב. השנה, מתמקד אירוע העוגן של הסינפונייטה ביצירתו של יוהנס ברהמס, גדול המלחינים הרומנטיקנים של המוסיקה הקלאסית המערבית. הפסטיבל כולל ארבעה קונצרטים שונים, במהלך השבוע שבין ה 8 ל- 13 במרץ 2014 . שניים מהקונצרטים ילוו בהרצאות מבוא מאת יוסי שיפמן, ההרצאות יתקיימו לפני הקונצרטים, באכסדרת המשכן לאמנויות הבמה והן פתוחות לקהל.
בפסטיבל משתתפים סולנים מובילים בתחומם, מישראל ומחו"ל וכן נגנים אורחים של תזמורת "הפילהרמונית של האומות" מגרמניה.
חלק מתכנית הפסטיבל כוללת יצירות המבוצעות לראשונה בבאר-שבע: 4 הסימפוניות של ברהמס, 2 הקונצ'רטי לפסנתר ו 2 הפתיחות (פתיחה אקדמית חגיגית ופתיחה טראגית).
כך כותב המנצח והמנהל המוסיקלי החדש של הסינפונייטה ב"ש, יוסטוס פרנץ, על הסיבות שהביאו אותו להתרכז ביצירתו של ברהמס ולקיים את הפסטיבל כאירוע העוגן של התזמורת בעונת המנויים הנוכחית:
"באירופה קוראים להם שלושת ה"ב" הגדולים: באך, בטהובן וברהמס:
באך הוא כביכול התנ"ך של המוסיקה, איכות יצירותיו נשארת תמיד על כנה, גאונית, ברמה גבוהה ביותר, פלא של שליטה מוחלטת, בלתי נתפסת, בלתי מוסברת.
בטהובן הביא להפשטת המחשבות, אותן פיתח שוב למורכבות גדולה ביותר; לעיתים דומה הוא לגתה. השקפת עולמו, הכולל היבטים רבים מעבר להיבט המוסיקאלי, היא זה שגורמת לנו לחוויה מוסיקאלית כה עצומה ועמוקה.
יוהנס ברהמס היה שונה – רומנטיקן, אדם דכאוני, מהווה דוגמה לכך שדווקא הכמיהה להגשמה ולא ההגשמה עצמה, עשויה להיות מקור ההשראה הגדול ביותר.
ברם, מתוך ביקורת עצמית הוא השמיד כל דבר שלא עמד בקנה המידה הגבוה ביותר:
כך כתב רוברט שומן, בעיתון "Allgemeine Musikzeitung" (העיתון הכללי למוסיקה) ששיבח אותו: "רבותי, מדובר בגאון, הסירו את הכובע!". אך הביקורת הנפלאה גרמה לו להשמיד כ-100 יצירות נעורים, מתוך חשש שאין הן ראויות לעמוד מול השבח הזה…
הביקורת העצמית הקשה שלו, הביאה אותו לעבוד על הסימפוניות הראשונות שלו כמעט 20 שנה. לעיתים, חסר בטחון לחלוטין, הוא היה מוכן לקבל ביקורת מאת חבריו ולנסות שינויים וחידושים. כאשר קלרה שומן אמרה לו שעליו לשנות את גווני הצליל של השישייה שלו, הוא היה כל כך לא בטוח בעצמו עד שכתב שלוש גרסאות של אותה יצירה. בצניעותו הוא לא כינה עצמו מלחין של "הריקודים ההונגרים" המוצלחים כל כך, אלא ציין רק "נרשם ע"י יוהנס ברהמס, המבורג".
אך אילו אוצרות הוא העניק לנו: ארבע הסימפוניות שלו, שיבוצעו על ידי תזמורת הסינפונייטה הישראלית באר-שבע, בתגבור מוסיקאים בינלאומיים ונגנים אורחים מתזמורת הפילהרמונית של האומות, נוגעות בנו בצורה בלתי רגילה. כמוסיקאים אנו נלהבים מגודלה וייחודה של השקפת עולמו! בכל סימפוניה של ברהמס יש משהו עוצר נשימה, למשל: שני הנושאים הראשיים של הפינאלה של הסימפוניה הראשונה, הפרק הרביעי המסתער השמימה של הסימפוניה השנייה, הפרק השלישי של הסימפוניה השלישית וה-Passacaglia של הסימפוניה הרביעית, שלה מעל 30 ווריאציות – כל אלה הינם מונומנטים של גאון מאין כמוהו.
באך לא הטיל ספק בקיום ההוויה ובקיום האלוהים.
בטהובן האמין בכוח הרצון של האדם, שביכולתו להזיז הרים. (בטהובן נלחם עם המלאך כיעקב, הפילוסוף בלוך קורא ליצירתו התגלמותה של אוטופיית התקווה, כי התקווה, או בעצם האמונה, יכולה להזיז הרים, היא הביטוי והכמיהה התמידית של האדם החופשי לשינוי ושיפור).
ברהמס, לעומת זאת, מקבל את החיים כפי שכולנו חווים אותם: עליזים, טרגיים, הפכפכים, מלאי תקווה ומלאי ייאוש.
אף אדם לא ידע יותר אודות גודלם, תפארתם ועל טרגיות החיים שלנו, מאשר יוהנס ברהמס.
אני מזמין את שוחרי המוסיקה בנגב וברחבי הארץ, להגיע לאולם התזמורת בבאר-שבע וליהנות מחוויה מוסיקלית מהנה, איכותית ומעמיקה".
מאסטרו יוסטוס פרנץ – מנצח ופסנתרן
פרופ' יוסטוס פרנץ, יליד פולין 1944, גדל בגרמניה, פסנתרן מחונן ומנצח בעל שם עולמי, מעבר להיותו בעל קריירה מוסיקלית מפוארת בת מעל 30 שנה, פרנץ ידוע כמגלה ומטפח כישרונות צעירים בתחום המוסיקה הקלאסית.
פרנץ החל לנגן בפסנתר בגיל 4 ובהמשך למד אצל פרופ' הנסן ווילהלם קמפף. פריצת הדרך הגיעה בשנת 1967 כאשר זכה בתחרות מוזיקלית מתוקשרת ובינלאומית, בחסות תחנת טלוויזיה גרמנית. בגיל 23 זכה במגלת קרן האקדמיה הגרמנית הלאומית והיה בין האמנים הצעירים ביותר שזכו במלגה מכובדת זו. הוא ניגן לראשונה עם התזמורת הפילהרמונית של ברלין בניצוחו של הרברט פון קאראיין בשנת 1970 ונמנה על קבוצת הפסנתרנים הנבחרים בתזמורת. בשנת 1975 התארח בארצות הברית בתזמורת הפילהרמונית של ניו יורק, בניצוחו של לאונרד ברנשטיין, שלימים הפך למנטור המקצועי של פרנץ ולידידו הקרוב. כמו כן, מופיע פרנץ בקביעות עם התזמורות הגדולות בעולם, כגון: התזמורת הסימפונית של מוסקבה, התזמורת הפילהרמונית בדרבן, תזמורת פילהרמונית אורל, התזמורת הפילהרמונית של סין, התזמורת של תיאטרון מרינסקי בסנט- פטרסבורג ועוד. פרנץ ייסד בשנת 1986 פסטיבל מוסיקה קלאסית מהידועים בעולם: פסטיבל שלזוויג- הולשטיין, בצפון גרמניה, ושימש כמנכ"ל הפסטיבל במהלך תשע שנים רצופות.
בשנת 1989 קיבל פרנץ את עיטור צלב הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, והוא מייצג עד היום את גרמניה בתפקיד שגריר של רצון טוב לענייני פליטים באו"ם. (ראוי בהקשר זה לציין כי משפחתו של פרנץ ידועה כמובילת המאבק נגד השלטון הנאצי על אדמת פולין, הוריו הם חסידי אומות עולם).
בשנת 1995 הקים את תזמורת "פילהרמוניה של האומות" – Philharmonia of Nations
ובכך הגשים את החזון המשותף שלו ושל לאונרד ברנשטיין: להקמת תזמורת מקצועית, בינלאומית, המורכבת ממוסיקאים מוכשרים וצעירים מכל אומות העולם. פרנץ מכהן בה עד היום כמנצח ראשי ומנהל מוסיקלי, ובתוך כך, משקיע רבות באיתור וטיפוח כישרונות צעירים. למעשה, אמנים רבים בעלי שם וקריירה משגשגת בינלאומית, התגלו לראשונה על הבמה לצדו ובעידודו: הכנרים מקסים ונגרוב ויוסף לנדוויי, הפסנתרן יגבני קיסין ועוד רבים וטובים.
פרנץ ידוע בביצועיו למוסיקה מהתקופה הקלאסית והרומנטית, בעיקר ליצירותיו של מוצרט. הוא ניגן יצירות דואט רבות וקונצרטים ב"ארבע ידיים", עם עמיתו המנצח והפסנתרן כריסטוף אשנבאך.
החל מספטמבר 2013, יכהן פרנץ כמנהל המוסיקלי של תזמורת הסינפונייטה הישראלית באר-שבע, עמה שיתף פעולה בעבר, כמנצח וכסולן אורח. היכרותו עם הקהל הישראלי נעשתה במסגרות מוסיקליות נוספות כמו: פסטיבל הים האדום באילת 2011, האופרה הישראלית באמפיתיאטרון בית-שאן ("נישואי פיגרו") ועוד. קשריו החמים עם מוסיקאים, אמנים ומנהלי מוסדות תרבות בישראל הינם חלק מעולמו המקצועי והאישי מזה שנים רבות.