22 בפברואר 2024 16:28

הנהג של מדלן הסרט שאני ממליץ לצפות

הנהג של מדלן הסרט שאני ממליץ לצפות

לא רציתי לכתוב סרט חובה כי אני לא אוהב את הסלוגן "חייבים" אבל אנחנו האנשים המבוגרים, המתבגרים או אלו שמלווים מבוגרים באמת כדאי ומומלץ לצפות בדרמה הצרפתית המשובחת הזו. מזמן לא ראיתי סרט שגרם לי להתרגשות ואפילו דפיקות לב.

כדאי שתדעו הלהיט הצרפתי למסכים במספר שיא של 43 עותקים!!! מספר עותקים גבוה מזה של להיטים זרים דוגמת "מחוברים לחיים" ו"זרים מושלמים".

הקהל שכבר זכה להציץ, התאהב בסרט שהיה להיט ענק בכל מועדוני הטרום בכורה ומילא השבוע אולמות רבים בהקרנות טרום ברחבי הארץ.

״הנהג של מדלן״ מספר ברגישות, הומור ויצירתיות את סיפור חייה של מדלן הנפרש לאורכה של נסיעה ברחובות פריז.

 

אני כבר לא זוכר את הנהג של מיס דייזי, אבל הסרט הזה פשוט כל כך אנושי, דרמטי ומרתק.

זה הרבה יותר מסיפור של זיכרונות, או סיפור אהבה ושנאה.

מדלן, אישה בגיל 92 מזמינה מונית על מנת לעבור לבית אבות, היא מזמינה מונית שתיקח אותה לצד השני של פריז. הנהג טיפוס עצבני, נרגן חסר סבלנות, אולם עם הנסיעה הוא מתרכך ובעצמו מושפע מסיפור חייה של מדלן ונוצר ביניהם קשר חם. שארל הוא נהג רגיש אך מפוכח, נענה לבקשתה לעבור במקומות שהשפיעו על חייה.

במהלך הנסיעה דרך רחובות פריז, נחשף עברה יוצא הדופן של מדלן ותתפתח ידידות שתשנה את חייהם לנצח. הסרט גם מציג את הבניינים האופייניים לפריז ואת הדרכים בה.

סיפור חייה של מדלן שנפרש  לפנינו בסרט  אינו פשוט אולם היא מספרת אותו ללא כחל וסרק. זה סיפור על הקרבה, על אהבה ועל כעס, תוך כדי הצפייה אתה כועס על העולם של פעם (שנות 50) עד לרמה של התרגשות עצמית ומעורבות.

הנהג של מדלן הוא שיר אהבה שרקחו הבמאי כריסטיאן קריון ודני בון לזמרת ולשחקנית המופלאה לין רנו, שהיתה בצילומים בת 93 ועתה חגגה את שנתה ה95 ועדיין מופיעה.

אנחנו כיום מקבלים את הפמיניזם וזכויות שוות לנשים אולם באחת הסצנות אומרת מדלן "שנות החמישים הן לא כמו היום". באותם שנים, לא כל כך מזמן, נשים בצרפת היו צריכות לקבל רשות מהבעל לצאת לעבודה או לפתוח חשבון בנק או לטפל בענייני הכספים של הבית. יש סצינה בסרט שבה הם עוברים על פני פוסטר של סימון וויל, הלוחמת למען זכויות הנשים. אנחנו צריכים לזכור מאיפה באנו, לזכור שזכויות והתייחסות לאלימות ביתית לא היו דברים שדנו בהם ואנחנו צריכים לזכור כמה רחוק הגענו כחברה.

סרט שתצאו ממנו ותרצו לרוץ לחבק את ההורים ואת כל המשפחה.

החל מ- 4 בינואר 2024 בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ.

הפצה בישראל סרטי נחשון ורד קייפ.

צוות היוצרים

בימוי:            כריסטיאן קריון

תסריט:          סיריל גלי

עיבוד:            כריסטיאן קריון

צילום:            פייר קוטרו

פסקול מקורי: פיליפ רמבוי

הפקה:           לור אירמן וכריסטיאן קריון

 

שחקנים

מדלן:             לין רנו Line Renaud

שארל:           דני בון Dany Boon

מדו :             אליס איסאז

ריי:               ז'רמי לארט

 

צרפת 2022, צרפתית תרגום לעברית ואנגלית , 91 דקות.

ראיון עם הבמאי

ש:  זהו סרטך השביעי, מה משך אותך לתסריט?

ת: קראתי את התסריט המקורי בנשימה עצורה במהלך נסיעה ברכבת ובסוף הנסיעה עיניי היו מלאות דמעות. כולנו מתמודדים עם השאלה מה יקרה להורינו כשהם יגיעו לגיל זקנה? הסיפור של מדלן" שבגיל 92 עוברת לבית אבות, העלה בי הרבה מחשבות. מיד בהתחלה ידעתי שזה נכתב עבור לין רנו, רציתי לקחת אותה למסע בחלל ובזמן וערכתי כמה שינויים בתסריט המקורי. ואז פניתי לדני בון, אותו אני מכיר מהסרט "חג מולד שמח". למעשה הסרט הוא סוג של חיבור צפוני, שלושתנו, לין, דני ואני מגיעים מאותו אזור בצפון צרפת. ה"שטי". מנקודת מבט של במאי, ראיתי אתגר גדול לצלם סרט שמרביתו מתרחש במכונית- זה אף פעם לא קל והיינו צריכים להמציא תהליך מיוחד כדי לעשות את זה.

 

ש: אנחנו יודעים כמה לין רנו ודני בון קרובים בחיים, אבל זה בולט כבר מן התמונה הראשונה על המסך.

ת: רציתי לאחד בינהם שוב אבל לקחת אותם למקומות אחרים. שוחחתי רבות עם דני בון על נושא הרגש. כשצילמנו את "חג מולד שמח" הוא חשש שהמוות של הדמות שלו יאכזב את המעריצים שלו. הוא אמר: "הם רוצים שאני אגרום להם לצחוק, אני לא רוצה לאכזב אותם". אמרתי לו שכמו השחקן הקומי בורביל, גם הוא יכול לגרום לקהל לצחוק ולבכות. ואז אמר דני שכילד, כשראה את בורביל בסרט הפשע הנפלא  "המעגל האדום", הוא התאכזב.

כשצלצלתי אליו 15 שנה אחר כך והצעתי לו את מדלן, הוא אמר " אנשים לא מציעים לי תפקידים כאלה, אבל עכשיו אני רוצה אותם". הוא אמר כן, אבל רק בתנאי שלין תשחק את התפקיד של מדלן. מעולם לא עבדתי איתה, הכרתי אותה רק כשדני הציג אותה בפני בהקרנה מוקדמת של "חג מולד שמח". הרגשתי שאנחנו חייבים לקיים עוד פגישה.

 

ש: השתמשת בקשר ביניהם ובחברות שלהם בצילומים.

ת: ברור, זה מובן מאליו, הם אוהבים לשחק יחד. הם מכירים אחד את השני כמו ספר, מסיימים אחד את המשפט של השנייה. לין אומרת "דני הוא הבן שלי". לשניהם אותם שורשים של בני מעמד הפועלים ויש ביניהם כימיה נדירה שחייבים לתעד אותה. כשאתה מצלם אותם, כל מה שאתה צריך לעשות זה פשוט להתבונן, יש תסריט והם זוכרים את הטקטס בצורה מופלאה, אבל מה שהם עושים ממנו פורץ הרבה מעבר לדיאלוג.

 

ש: להציע ללין רנו תפקיד כזה זה לא פשוט, הוא מעלה הרבה מחשבות ונושאים אצלנו כצופים ובודאי גם אצלה?

ת: כמובן. דברתי איתה הרבה, אבל היא אמרה לי: "השם שלי מופיע על הסיפור הזה". אמרתי לה שהתפקיד מתאים לה מאד והיא ענתה "לא, זה הרבה יותר מזה. זה סרט העדות שלי."

 

אמי בדיוק נפטרה וזה היה רגע קשה בשבילי, לין הוסיפה "להיפרד מן החיים יכול להיות גם רגע משמח". הדמות שלה בסרט אומרת "לחייך עושה אותך צעיר יותר". לין אמרה שהיא כבר לא מצפה לראות דמויות כאלה על המסך היום. בזמן הצילומים ראיתי שהיא מרשה לעצמה לשקוע בזכרונות שלה. היא מאד כנה ואמיתית. ברור שדאגנו שיהיו לה תנאי עבודה טובים ונוחים ביותר. צילמנו רק אחרי הצהריים וחדר ההלבשה שלה היה קרוב מאד לסט.

וכשהיא היתה מוכנה השמעתי לה שירים שהיא אהבה, כמו הדואט 'רלקס וו' שהקליטה עם דין מרטין. דיברנו על הימים שלה אז בלוס אנג'לס ובלאס וגאס, וכשהיא היתה מוכנה, הלכנו אל המכונית בה חיכה כבר דני בון. הוא סיפר כמה בדיחות והתחלנו לצלם.

ידענו שלצלם בפריז בנסיעה זה מטורף, להושיב אותה במכונית שעות בפקקי תנועה זה בלתי אפשרי ולא מתקבל על הדעת. הצלם שלי הציע הצעה שהוא ניסה בפרויקט בקאנל פלוס. עבדנו על זה שבועות ארוכים. היום מצלמים עם מסך ירוק אבל השחקנים לא רואים את המראות כי הכל נעשה אחר כך במחשב, לכן יצרנו רקע של מסכי לד בצורת האות L . והקרנו את כל המסלול שהמונית נוסעת, צלמנו את זה מכל זויות, אפילו את השמיים. וכשאמרתי 'אקשן' היתה להם התחושה שהמכונית נוסעת. כשמופיע רוכב אופניים הם יכלו לעקוב אחריו עם העיניים שלהם ודני צועק על נהגים הקרובים אליו, אני מאמין שזה העתיד של צילומים באזורים עירוניים.

 

אליס איסאז משחקת את לין הצעירה, ארגנתי ארוחת ערב כדי שהן יפגשו. זו היתה בקשה של לין. החיבור היה מיידי כאילו הן חברות הרבה שנים.

 

ש: מדלן הצעירה חובה אלימות בבית, דבר שלא דברו עליו כמו היום?

ת: באחת הסצנות אומרת מדלן "שנות החמישים הן לא כמו היום". באותם שנים, לא כל כך מזמן, נשים בצרפת היו צריכות לקבל רשות מהבעל לצאת לעבודה או לפתוח חשבון בנק או לטפל בענייני הכספים של הבית. יש סצינה בסרט שבה הם עוברים על פני פוסטר של סימון וויל, הלוחמת למען זכויות הנשים. אנחנו צריכים לזכור מאיפה באנו, לזכור שזכויות והתייחסות לאלימות ביתית לא היו דברים שדנו בהם ואנחנו צריכים לזכור כמה רחוק הגענו כחברה.

 

שיחה עם לין רנו ודני בון

ש: ספרו לנו על החברות רבת השנים שלכם, בסרטים ומחוצה להם.

לין רנו: אני זוכרת את הפעם הראשונה ששמעתי על דני בון, הייתי בלאס וגאס ומישהו סיפר לי על קומיקאי מבטיח שמגיע מצפון צרפת מהשטי, מיד שלחתי לו מברק מנבדה, לומר לו כמה שאני גאה שקומיקאי מהצפון הגיע לפריז וזכה להצלחה באולם האולימפיה בפריז. זה היה המפגש הראשון שלנו. אחר כך ראיתי אותו בהצגה שלו והלכתי אל חדר ההלבשה שלו וככה הכרנו באמת. מאז אנחנו חברים קרובים ואני מתייחסת אליו כמו אל בן. לעיתים אמא שלו, דניאל, מתקשרת אלי לשאול מה קורה איתו. שתינו דואגות לילד הקטן.

 

דני בון: את זוכרת שביקשתי ממך להשתתף בסרט הראשון שביימתי, "בית האושר"? את שיחקת את הדודה סוזאן.

ל.ר.: כן זה היה תפקיד קטן אבל היו בו רגעים מאוד מצחיקים ויפים.

ד.ב.: אם אני אלך עוד אחורה, אני זוכר שלין הגיעה להופיע בחינם במסגרת פסטיבל בעיר בה שנינו נולדנו. היה קונצרט חינם בכיכר הגדולה ביום ראשון והיא היתה הכוכבת הגדולה. הייתי בן 7 או 8. ללין יש תשוקה לחיים ותשוקה למקצוע שלה. להופיע לצידה בסרט הזה זו מתנה נהדרת.

 

ש: הקשר ביניכם בולט על המסך, הסרט מעלה חיוך פעמים רבות אבל הוא גם מרגש.

ד.ב: אכן הוא מרגש, אישה מבוגרת מסתכלת על חייה.  העובדה שאנחנו מכירים איפשרה לנו לתת אחד לשני ספייס ולהקשיב אחד לשניה. בכיתי כשקראתי את התסריט, הוא מזכך דברים שאנחנו לא מדברים עליהם, אבל אומרים אותם במבטים והוא פורש את מערכת היחסים שלנו לאורך השנים הללו.

הייתי יכול להתחתן איתך, אבל הבעיה היא לא הגיל, הבעיה היא העובדה שאת שחקנית, אני לא בוטח בשחקניות.

ל.ר. אני לגמרי מבינה אותך. אבל ברצינות, זה סיפור נהדר, שני זרים לומדים להכיר אחד את השניה במהלך נסיעה.

 

ש: האם אתם מתגעגים למקום בו נולדתם, כמו מדלן, שמבקשת לעבור בנסיעה על פני תחנות חייה?

ל.ר: בכל פעם שאני נוסעת לצפון, למקום בו גדלתי, אני עוברת על פני בית הקפה של סבתא שלי, שם ביליתי זמן רב. היום זה מספרה ומכון יופי. אני תמיד עוצרת שם ומדברת עם האנשים ואז אני עוברת לבית הלבנים באמצע העיר בה גדלתי. אני זוכרת שכשצילמנו את "ברוכים הבאים לצפון" הלכנו לחוף הים הנמצא לא רחוק מדנקירק, אותו אני מאד אוהבת.

ד.ב. : זה מדהים! לסבים שלי היתה תחנה דלק ליד הגשר שלידו נמצא הקפה שלין דיברה עליו. אני גם חוזר מדי פעם לבקר במקום בו נולדתי, זה נחמד לבקר, אבל אני מודה שאני לא מתגעגע אליו.

 

ל.ר: גם אני לא, אני לא אחת ששוקעת בעבר, אבל להגיע למקום בו גדלתי, לשורשים שלי, זה מרגש אותי ואני חושבת שזה חשוב. אסור לך לשכוח אף פעם את השורשים שלך – זה מחזיק את הראש שלך זקוף.

 

ש: מילה על שיתוף הפעולה עם כריסטיאן קריון.

ל.ר: באופן שבו הוא מביים, אני חייבת לומר שלא הרגשתי שאני מצלמת סרט, אלא חיה רגע בחיים. הוא טוב בלעשות דברים בצורה פשוטה וברורה. הוא נותן הדרכה על הסצינה, על הדמות, על מה שהוא רוצה להשיג, אבל בכזו עדינות ובכזה רוחב לב. ההערות שלו מדויקות והוא מעביר אותן בדרך של שיחה ויוצר אווירה נעימה וזה חשוב מאד על הסט. אני מכירה במאים רבים שהם לא כאלה. יש כאלה שצועקים, רוקעים ברגליים, זורקים חפצים. איתו זה אחרת וזה גורם לך לרצות לתת את כל מה שאתה יכול.

ד.ב: לכריסטיאן תפקיד חשוב בקריירת המשחק שלי. הוא הציע לי את התפקיד בסרט "חג מולד שמח" בזמן שבו עשיתי מופעי יחיד בלבד. ומעבר לסרט, היה לדמות מימד חשוב נוסף בשבילי, הדמות ששיחקתי היתה בגדוד 28, אותו הגדוד שסבא רבא שלי היה בו בזמן מלחמת העולם הראשונה. הסרט הזה הפך לכרטיס הביקור שלי ואני חייב לכריסטיאן הרבה. לפני נחשבתי לסטנדאפיסט, עכשיו אני נחשב לשחקן.

כריסטיאן קריון

במאי ותסריטאי

סרטו הארוך הראשון "הסנונית שמבשרת את בוא האביב", היה הצלחה גדולה וחברת ההפקות שלו נקראת "הסנונית".

"חג מולד שמח" היה לשיתוף הפעולה הראשון עם דני בון וזכה להצלחה רבה ולפרסים רבים.

 

לין רנו

זמרת, שחקנית ופעילה למען חקר האיידס.

החלה את הקריירה שלה כזמרת מצליחה, בעלה לולו גאסט כתב לה כמה מהלהיטים הגדולים. היתה הזמרת הצרפתייה הראשונה שפרצה בארצות הברית, עם הופעות בלאס וגאס שם התגוררה במשך מספר שנים. לאחר שובה לצרפת, החלה לשלב משחק בתיאטרון, בקולנוע ובטלווזיה. היה לה תפקיד חשוב בקידום הקריירה של זמרים רבים, מג'וני האלידיי ועד לננה מושקורי.

אליזבת טיילור הציעה לה להקים את הסניף הצרפתי של המפעל שלה למלחמה באיידס, ורנו גייסה לשם כך כוכבים צרפתיים רבים וגם את מדונה ואלטון ג'ון.

דני בון הפך אותה ל'אמא הכל צרפתית' בלהיט הגדול ביותר עד היום של הקולנוע הצרפתי,

"ברוכים הבאים לצפון'. ביום הולדתה ה-90 ארגן לה מסיבת ענק באולם הבובינו, המעצב ז'אן פול גוטייה עיצב לה שמלה לאירוע בכחול בוהק כמו צבע עיניה.

 

דני בון

שחקן, קומיקאי, במאי.

בן לאם צרפתיה ולאב אלג'יראי, דניאל חמידו הפך לכוכב סטנדאפ ענק. התעוזה של הבמאי כריסטיאן קריון להעניק לו תפקיד דרמטי, הביאה לשינוי בקריירה שלו והוא קיבל מועמדות לסזאר והחל להופיע בסרטים.

ביים את הלהיט הגדול ביותר בהסטוריה של הקולנוע הצרפתי "ברוכים הבאים לצפון". וכן סרטים רבים נוספים. בעקבות נישואיו לאשתו השנייה, היום לשעבר, עבר גיור. ביקר בארץ מספר פעמים.

 

 

 

 

שתפו את הפוסט!