טועמים יין עם שגיא קופר

 

החגים מתקרבים ומכירות היין מזנקות, דרך היין היא רשת הפזורה בכמה מהערים, ולפעמים מבחוץ אינך יודע איזה אוצרות טמונים בפנים… במרתפים.

שגיא קופר הוא כתב יין ידוע, במיוחד ידוע הבלוג שלו " המרקקה " בלוג יין בירה ואלכוהול ולא רק.

כאחד האנשים הצנועים אך מהמובילים בכתבות יין ואלכוהול מצא לנכון להעשיר אותנו " הבלוגרים " בידע בסיסי אולי ראשוני על יין. נכון אנחנו שותים יין, כותבים חוות דעת על יין, אולם האם יש לנו הכשרה מתאימה לכך? לחלקנו יותר ולחלקנו פחות.

מטבע הדברים שגיא מקבל יינות לטעימה וחוות דעת וכשהוא העלה את הרעיון מול יונית צוקרמן הוא גם מצא מקום שיארח אותנו : דרך היין בגבעתיים ברח ויצמן 26. הייתי יכול להשתקע שם קצת יותר…

על הכיבוד ניצחה כמובן יונית צוקרמן, ואנחנו הוספנו עליו, בסופו של עניין קשה לומר מה גבר על מה? התקרובת או האלכוהול? ( למזלי הייתה לי נהגת תורנית).

 

 

מהם הדברים החשובים ביין? כשאני מסכם את דבריו של שגיא קופר שאת חלקם הקטן תוכלו לצפות בקטעי הווידיאו שהקלטתי, אני רושם לעצמי את הנקודות החשובות:

1. מה היעוד של היין? למה הוא מיועד? איזו ארוחה? מה המזון?

2. צבע היין

3. גיל היין

4. הפקק

5. הטעם

בוודאי מביני עניין היו מוסיפים עוד ועוד ומעבירים תנועת ביטול, אבל כפי שרשמתי זהו מידע בסיסי אולי ראשוני.

 

מתי אתם שותים יין?

חלקנו אולי הגדול במסעדה בארוחה, נכון יש כאלו ששותים כל יום יין אדום לשמירה על הבריאות. אולם לצורך כתבה זו נדבר על ארוחה, אולי על ארוחה של מסעדה או כשיונית פותחת שולחן.

מה מתאים למה? ואיך יודעים? את מי שואלים?במסעדות טובות יש סומלייה שהוא האיש שאמון להבין ביין ולתת לנו תשובה בשאר לכו תסמכו על מלצר ( תורן) או על הברמן .

היין הראשון שפתחנו איתו את השיחה והטעימות היה קווה של פאוסטינו.

קיבלנו הסבר משגיא על תהליך ייצור היין, כיצד נוצרת התסיסה על ידי סוכרים בעת הביקבוק ולא גז, ועל ההבדלים אם יש כאלו בין שמפנייה לבין קווה טובה או מעולה.

לקווה של פאוסטינו יש ניחוח נעים, מתיקות מסוימת, הוא מתאים מאוד לאפריטיף ולסלטים בפתיחה של הארוחה.

 

היין השני שלגמנו וטעמנו היה שרדונה רקאנטי 2011 . הנה לכם דוגמה ליין שכבר מתאים לארוחה עצמה, מומלץ לדגים ומאכלי ים.

כאן כבר קיבלנו הסבר על צבע היין, במקרה שלנו צהבהב ירקרק, צלול. מתי יין לבן כבר לא טוב? כאשר הצבע נוטה לחום.

מהו הגיל של יין לבן ( האם יש הגבלת גיל?) מסתבר אליבא שגיא קופר שיש יינות לבנים כנראה משובחים שהוא טעם בני עשרות שנים ועדיין טובים. המלצתי האישית 3-5 שנים ( אבל אני לא המומחה). היין שלגמנו, 2011 מעט צעיר אולי אבל זה היין שלגמנו בכמויות בקבלת הפנים של " אשכול הזהב  2012". ככלל אני אוהב מאוד יינות מסוג שרדונה, יש לי הרגשה שהם מתאימים לי לארוחה כמו כפפה. להבנתי חלק התמהיל היין הזה מיושן בחביות עץ אלון שם הוא מקבל את הטעמים הנובעים בין היתר מהקלייה של העץ ולא רק, ביין הזה הרגשנו  ( בהנחיה והרגשה) טעמים טרופיים וטעמי אגס, מלון ואולי ליצ'י.

כאן המקום גם להבין מהותו של פקק השעם, להבין מתי הפקק מעיד על חדירת חמצן ליין ( חוסר אטימה מספקת)

להבין בצבע ובלחות והגמישות של הפקק. וגם אם זיהיתם חדירה של אוויר ליין בפקק אפשר להחזיר את היין במסעדה.

 

אני מאוד אהבתי את היין בשילוב עם הגבינות שהבאתי… גאודה, מנצ'גו, קשקבלו, בולגרית וצפתית וגם עם הפסטה חונקי כמרים שאורלי הגישה והמאפים של יונית.

מכאן עברנו ליין TRIO שלהבנתי הוא הפקה מקומית של דרך היין?   יקב בוטיק של הבעלים , אישית זו הפגישה הראשונה שלי עם היין. לגמנו בלנד של קברנה סובניון ( 88%) וסירה (12%) מבציר 2010. אולי מעט צעיר אבל יין טוב לטעמי. הכרמים נמצאים בהרי ירושלים. ההתיישנות היא בחביות נירוסטה וזמן היישון קצר.

אולם מכאן עברנו לשיחה על "עולם חדש " " עולם ישן" וההבדלים בתפיסה של טעמי היין בינם. במילה אחת העולם הישן מאופק העולם החדש פירותי. גם כאן עשינו מבחן צבע ליין והסברים מה צריך לחפש בצבע של היין ומה מעיד בצבע שהיין לא ראוי.

שוב חזרנו את הפקק, שיחה גם על פקק מתכתי ועל התפקיד של הפקק: לשמור על אורך חיי המדף. ואגב פקק מתכתי לא פוסל את היין כירוד.

גם דיברנו על חביות העץ, המשמעויות שיש בחבית חדשה שעדין יש בה את כל הטעמים אשר עם הזמן והמיחזור מתמעטים.

 

היין הבא שלגמנו היה של יקב צורעה – שורש – SHORESH יין אדום ארגמני כהה.הבלנד קברנה סובניון-סירה-מרלו

יין יקר לטעמי ( 124 ₪ ) למה יקר ? כי הוא מיוצר בכמות קטנה. זה יין שלא מתאים לארוחה שלנו ( חלבית) זה יין שמחייב נתח בשר. ואולי מפני כך ומפאת גילו הצעיר של היין של היין היה עדיף לטעום ממנו רק בעוד שלש שנים כי כעת, כאן ועכשיו לא התחברתי אליו.

השיחה מכאן עברה לטאנינים והסבר של שגיא.

 

כעת יונית שלפה מהאריזה שלה את עוגת הסולת ואת עוגת התפוחים הנפלאה ומה יותר מתאים לקינוח מאשר מוסקט של יקבי רמת הגולן

 

 

אבל השיחה עברה לטוקאי וליין פורט וכיצד מכינים יין מתוק מצימוקים והשפעת הצימוק על המחיר. ולומר לכם הסתובבתי שם במרתף היינות של דרך היין וקיבלתי סחרחורת מהמחירים של יינת ומשקאות שהמחירים מתחיים ב330 ₪ ואני לא יודע אם הסחרחורת באה מהמחירים והמגוון שם או מהיין שלא בזבזתי במרקקה.