לפני כשנה בסיור הגלילי שלי ביקרתי בכרמים של יקב לוריא הוא כרם יוסף סיידא הנמצא למרגלות הר מירון,שם גם נמצא מרכז המבקרים. והשנה ביקשתי לפגוש את גידי ביקב עצמו.
היקב נמצא במבנה בית האריזה הגדול שלהם. תוך כדי סיור ביקב כבר טעמנו חלק היינות העתידיים…
שרדונה 2012 , אני ידוע כחובב שרדונה וכבר אין לי סבלנות לחכות שהוא יגיע לבקבוק וינוח.
הכרמים נמצאים בשטחים הגבוהים העליונים של הכרם אותו ביקרתי לפני שנה.היין הזה שנמצא עדיין במכלי הנירוסטה יגיע לחביות העץ שם ינוח שנה. היין פירותי וחמאתי משהו אולם הוא צעיר מכדי לתאר אותו ואת הגוף שלו.
עוד טעמתי את הגוורצטרמינר 2012 אחד היינות שאני מעריץ. יין זני צהבהב ירקרק, עדיין צעיר אולם מבטיח. טעמים טרופיים משהו ויש כאן למה לצפות. בהחלט יש.
והאחרון מהמיכל שטעמתי הוא הבלנד של סנג'ובזה וברברה שלא ברור לי אם זה המיועד להיות ברוסו של 2012
מכאן עברתי לכמה טעימות מסודרות. טעמתי את הינון 2010, בלנד של קברנה סובניון, שיראז וקברנה פרנק. יין בעל גוף וטעמים פירותיים.זה יין שמחבר את האדם והאדמה והיקב, שכן הכרם גם הוא תמהיל של אדמות בזלת, גיר וטרה רוסה. ואולי בשל החיבור הזה היין הזה זכה באשכול הזהב 2012. היין לא יקר 65 ₪ וקניתי אותו.
כאן אני רוצה לרשום הערה אותה הערתי גם לגידי. אין כל איזכור לזכיית היין באשכול הזהב
אפילו אני שקניתי אותו על מנת להציגו לשפים אמריקאים טעיתי והבאתי יין אחר. יין שזוכה בתחרות, או זוכה בפרס יש לציין זאת על הבקבוק ובכתובים באתר, זה לא רק שיווק נכון, ולא רק תמורה עבור ההשתתפות בתחרות זה השיתוף והכנות כלפי הקונה. ותחשבו על זה.
צניעות מקומה במקום אחר.
היין הבא הוא הרוסו 2012 יין עם עתיד גדול אולם לדעתי מעט צעיר ( 2010) זה בלנד של סנג'ובזה קברנה סובניון וברברה. היין התיישן שנה וחצי בחביות עץ אלון צרפתי. הוא בעל ניחוח מדהים וטעמים פירותיים עשירים.
היין האחרון הוא גרנד ויטל 2008 , גידי אמר לי שהיין חדש וטרם יצא לשיווק ויש לשמור עליו אולם אני מתנצל טעיתי בו ואותו הבאתי לארוחת השפים. טיפה לא נשארה ממנו…..
זה אמור להיות אחד מיינות הדגל של היקב, הוא מהחלקות המשובחות ביותר בכרם. גם ביין הזה יש את החיבור בין אדמות הכרם, הגפנים והכורם. זה קברנה סובניון, מרלו וקברנה פרנק
יש שנים בהם להבנתי ההרכב שונה ומכיל שיראז הכל הבציר.
לאחר הטעימות עשיתי סיבוב במרתף היין אותו גידי מסיים לבנות ליד הצימרים של אחוזת מרים בספסופה. המקום עושה רושם טוב, אמנם אי אפשר יהיה לרקוד על השולחנות אבל אפשר יהיה לשבת לטעימות, ובטח גם לטעום אוכל טוב, ולשוחח על יין ועוד. מקום מצוין למפגשי חובבי יין ומקצוענים.
לסיכום, האדמות המשובחות של מרגלות הר מירון, האקלים הגלילי והכורם יש בהם בכדי להעניק לנו יינות מעולים ועל כך כל הערכתי.