20 באפריל 2024 1:58
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

עד קצה הגוף ב-yes דוקו | Body Edge

עד קצה הגוף | Body Edge

בכורה: מיום חמישי, 12.5, ב-yesVOD וב-STINGTV.

שידור בימים ראשון-שלישי, 15-17.5, בשעה 21:00 ב-yes דוקו.

קרדיט הצלמת טניה איזיקוביץ'

העיסוק העצמי בגוף שלנו הפך זה מכבר לאובססיה שקשה לעצור, ליעד אישי ולערך עליון עבור אחוז ניכר מאוכלוסיית העולם. הכמיהה לגוף המושלם מתודלקת כל העת ע"י אינטרסים כלכליים ותעשייתיים, שמשאירים תמיד פער בין הרצוי למצוי – פער שמייצר רווחים רבים.

אלא שלאנשים רבים בעידן הנוכחי כלל לא ברור היכן נמתח הגבול בין השאיפה לגוף יפה ובריא, לבין כפייתיות ואקססיביות שמייצרות בדיוק את ההיפך – נזק עצמי.

ואם לא די בכך – בישראל נוספים לתוך הקלחת הזו אלמנטים שייחודיים לעם היושב בציון, להיסטוריה, לחברה ולתרבות שלו.

עד קצה הגוף | דוקו-ישראלי

הסדרה החדשה "עד קצה הגוף" – שנוצרה ע"י צוות שמורכב מנשים בלבד – הבמאית איילת הלר ("סודות המוח"), המפיקה אסנת טרבלסי ("הילדים של ארנה"), הצלמת טניה איזיקוביץ' והעורכת הדס איילון  – מפרקת בשלושה פרקים את הקצוות של התופעה:

מהגוף המרזה כאובייקט יופי שאנשים מוכנים לשלם מחירים כבדים כדי להשיגו; דרך הגוף הכחוש שמנרמל הפרעות אכילה; ועד הגוף הבריא, שגם השאיפה אליו הפכה לסוג של דת מלאת חוקים ואיסורים שיש לא מעט המרוויחים ממנה.

ד"ר סיגל גולדין, מומחית בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של הגוף, בשיתוף חוקרי תרבות, אנשי מקצוע ומטפלים,

לוקחת אותנו למסע פוקח-עיניים בעולם התרבותי המתעתע בו אנו לכודים, תוך בחינת הכוחות והמוסדות שמעצבים את חוסר הודאות של כולנו.

במהלך המסע נפגוש גם מגוון דמויות מרתקות, שנמצאות כולן על הספקטרום של קצוות הגוף. ואולי בעצם כולנו נמצאים על הספקטרום הזה?

בימוי: איילת הלר | הפקה: טרבלסי הפקות | צילום: טניה אייזיקוביץ' | עריכה: הדס איילון | יועצת אקדמית: ד"ר סיגל גולדין (3X45, ישראל, 2022)

 

פרקי הסידרה:

עד קצה הגוף | דוקו-ישראלי קרדיט טניה איזיקוביץ'

פרק ראשון: 'עד קצה הגוף' המַרזֶה: מבט היסטורי ועכשווי על הופעתו של 'הגוף הרזה' כאובייקט יופי, על הצמיחה המטאורית של תעשיית הדיאטות ועל חייהם של נשים וגם גברים, שחייהם מעוצבים על ידי כוחה של תרבות הדיאטות.

כל הדמויות בפרק הם "קורבנות" של אידיאל הרזון: ראובן, נעמי והילדים ממודיעין, שעברו לדיאטה קטוגנית (שומן וחלבון); אסנת, מנהלת בכירה, שדואגת להיות תמיד במידה 36 ולכן לומדת לחיות בויתור תמידי; טניטה, שבסטודיו שלה נפגוש נשים שכבר ניסו הכל – אלה ש'ירדו ועלו שוב ושוב ואינן מתייאשות', אלה שאיבדו תקווה ועכשיו טניטה היא קרש ההצלה החדש שלהן; מירי, חב"דניקית, שניסתה כ-16 דיאטות בחייה, אבל את הפתרון מצאה בריצה, והיום כ-4000 נשים חרדיות רצות בקבוצות שלה ומשתמשות באפליקציית הריצה שפיתחה; ו-מאס, דיאטנית מומחית, שמציעה פתרונות מותאמים תרבותית לנשים בחברה הערבית בישראל ובעולם, שרוצות להיות רזות.

 

פרק שני: 'עד קצה הגוף' הכּחוּש: ההיסטוריה של הפרעות אכילה, שהופיעו לראשונה בסוף המאה ה-19, והעולם העכשווי של מי שמתמודדות עם הפרעות אלה בתקופה שבה קהילות אונלייניות של 'פרו-אנה' מציגות אנורקסיה כסגנון חיים לגיטימי. בפרק מובאות תובנות חדשות על היבטים גלובאליים ומקומיים של אנורקסיה תוך מעקב מקרוב אחר סיפוריהן של ארבע נשים שהתמודדו עם אנורקסיה ובולימיה.

את הפרק מובילות נשים מרתקות, שבמבט חיצוני מגלמות את שיא ההצלחה וההישגים וזוכות להערכה חברתית רבה, אולם בפועל הן חוות סבל, רעב מתמשך, ואף מחלות חמורות: אלכסה, דוגמנית, אושיית ריאלטי (המרוץ למיליון, הישרדות) שסבלה שנים מבולמיה, רק כדי להצליח בעולם הדוגמנות; לירון, נערה ששאפה להיות רקדנית והבינה מהר שבכדי להצליח היא חייבת לרדת במשקל, כך הגיעה למצבים קיצוניים של הרעבה עצמית, הקאות והתמוטטות; אסתר, בכירה בתעשיית ההיי טק, ששמרה במשך שנים את סוד היותה אנורקסית, התמוטטה בגיל 32 והגיעה למצב של סכנת חיים. כשאמא שלה רואה אותה לראשונה באשפוז, היא נזכרת בדמות אמה ששקלה 24 קילו כשהשתחררה ממחנה הריכוז בשואה; ורעות, בת למשפחה מהציונות הדתית, שמספרת על הבחירה להפסיק לאכול בגיל 14, על ההתמודדות שלה בתוך המשפחה, ועל השימוש הייחודי שהיא עושה בטקסי דת יהודיים כדי לשכלל את ההצלחה שלה כאנורקסית, מבלי שהסביבה תשים לב.

 

פרק שלישי 'עד קצה הגוף' הבַּריא: מבט חדשני על תופעה מרתקת, שהופכת להיות יותר ויותר מרכזית בחיינו: "דת הבריאותנות" – מגמה עולמית הולכת ומתרחבת, של כמיהה אובססיבית לגוף הבריא, שגם החברה הישראלית מאמצת בחום רב. הפרק  מציג טווח רחב של תופעות הקשורות למרדף אחר אידיאל הגוף הבריא, ולתפיסות העולם וסגנונות החיים הקשורים בו: משטרי תזונה נקייה, הקפדה יתרה על כללים ואיסורים, התמסרות לאפליקציות המציעות מישטור עצמי וניטור עצמי של מדדי גוף. בסיפור הזה, תעשיית ההיי טק והוֶולְנֶס הישראלית משחקת תפקיד מרכזי, ואנו נותרים עם שאלות מסקרנות ומטרידות: איך יראו החיים של מאמיני דת הבריאותנות בעתיד? האם אנו בפתחו של עולם המציע יותר בריאות ליותר אנשים? או האם ננוהל ע"י בוטים שיבטיחו לנו חופש ממחלות, אבל יכלאו אותנו בתוך עולם דכאני?

 

שתפו את הפוסט!