"ערב גברים יוצרים" הוא ערב מיוחד, המוקדש לשלושה יוצרים עצמאיים צעירים – כל אחד בעל שפה ואמירה משלו: לירון עוזרי, ליאור תבורי ויצירה משותפת של סטפן פרי, צחי כהן, רן לוי. המחול בוצע בסוזן דלל.
המחול הראשון, סולו של הרקדן לירון עוזרי, אחת הדמויות המבטיחות בעולם המחול בארץ רקד בעברו בלהקת המחול הקיבוצית, וכן בכמה הפקות של סוזן דלל, ". עבד עם כוריאוגרפים רבים ביניהם סאלי אן פרידלנד, סהר עזימי, רייצ'ל ארדוס ועוד. לירון הוא יוצר בתחום המחול, רקדן ומורה למחול.
היצירה אותה הגיש בערב זה "ריח של געגוע השאיר בי חותם"
היצירה מכילה כמה סמלים, סיטואציות מעברו של הרקדן, אולי הסבל האישי שלו אולי חוויות מהחיים שלו.
היא מתחילה בריצה אדירה סביב הבמה עם גלימה אדומה, זאת בניגוד מוחלט של ההמשך שהוא לב היצירה ולבו של הרקדן. על הבמה כסא גלגלים גלגל שהתפרק וידית שהתפרקה, אלו משמשים את הרקדן להביע את הסבל הנורא של אימו וחייו כפעוט לאם שחלתה בניוון שרירים וגידלה אותו על כסא הגלגלים. התנועות שלו כשל אדם פגוע שנפל מהכסא שהתפרק הם מרשימות, מזעזעות וחודרות לתודעה ולכל הנימים. ההמשך שאולי מבטא את הצמיחה שלו מתוך ילד שרק רוצה לרקוד וחי וחווה את האם על כסא הגלגלים ועוד חוויות קשות הוא מחול מרשים בכושר הגופני ויכולת הביטוי שלו כרקדן.
" דרך הריקוד והגוף שלי ניסיתי להחיות את הגוף של אמי, הנעתי ונעתי רקדתי בשבילה, חשבתי והאמנתי כילד בן-5 שדרך התנועה שלי היא תוכל לזוז, לשמוח ולהיות מאושרת.
מאחותי לקחתי את העוצמה וחוכמת החיים ועכשיו נשאר בי ריח של געגוע. יצירה זו נולדה בהשראתן ומוקדשת כולה להן".
כוריאוגרפיה: לירון עוזרי.
המחול השני בערב זה: "דו"ח המבקר"
https://www.youtube.com/watch?v=-kRJZg7yikc
המחול מלווה בנגינת גיטרה חשמלית על הבמה ואולי זה היה הקטע הטוב.. לא התרשמתי, זה היה חובבני לדעתי והסיום עם הרמת ידיים ושיתוף הקהל לשירו של זהר ארגוב אמנם העלתה חיוך אבל לא העלתה את הקטע. חבל.
דו"ח המבקר – יצירתם של סטפן פרי, צחי כהן, רן לוי
צחי כהן – כוריאוגרף ורקדן. רקד בלהקת המחול הקיבוצית, קבוצת נעה דר, ברק מרשל ואחרים. מנהל אמנותי מרכז קלור למוסיקה ולמחול והמרכז הקהילתי ראש פינה.
סטפן פרי – רקד בבלט מונטה קרלו ובלהקת המחול בת שבע.
רן לוי – מוזיקאי.
יצירה העוסקת בחיבור בין המדע לאמנות… המחקר אודות משמעותו של חתך הזהב והגדרת היופי.
גיאומטריה- אפלטון- אתיקה וחקירתם לתוך המחול והמוסיקה. ״בתוך מצב של אחידות לא תיתכן תנועה… ובאין תנועה אין חיים״.
לפי אפלטון, ״אי שוויון הוא הגורם לחוסר אחידות".
אנו מאמינים בהליכים פשוטים ושגרתיים ומתוך תשוקה אמיתית, בניית קומפוזיציה יחד עם סדר ורצון לשלמות שבתוכם מתקיים אי סדר (או שוויון) המייצרים תנועה וחיים.
הרגשתי שאני בשיעור למחול עם הרבה הומור.
היצירה השלישית היא "וחוזר חלילה" כוריאוגרפיה: ליאור תבורי . רקדנים: שחר ברנר וליאור תבורי. ניהול חזרות: עינת בצלאל.
דואט מקצועי המפגין כושר, כישרון ויכולת מקצועית. שני רקדנים, היא והוא, שמפגינים כושר ביטוי, מימיקה ותנועה מרשימים. פס הקול מביא אותנו למצעד צבאי או לשירים מתוך מקראות בית ספר ומאידך במה המשמשת "שק איגרוף" מתוך ערמה של כפפות אגרוף צומח הגבר והמחול ושם זה גם יסתיים בתווך מחול שכנראה עוסק בחברה הישראלית, באידיאולוגיה, בחופש ובקידוש ערכים.
דואט היוצר מוסכמות ותבניות ומרטש אותן בו זמנית. עבר פוגש הווה קורץ עתיד.
לליאור תבורי הרבה נסיון עם להקות על הבמה.
שחר ברנר (1995) בוגרת מגמת המחול בבית הספר תלמה ילין, השתתפה בפרויקט מצוינות של להקת המחול בת שבע2
זה היה ערב בכורות מעניין עם קהל אוהד שנראה כאילו משפחה אחת גדולה של חיבוקים ונישוקים.