תיאטרון הבימה מציג : "אבא גוריו" מאת אונורה דה בלזאק, בעיבוד של שחר פנקס, בבימוי של שיר גולדברג ובהשתתפותם של השחקנים: יעקב כהן, עידו ברטל, שמיל בן ארי, דוית גביש, מאיה מעוז, נעמה ארמון, לאה גלפנשטיין, דניאל סבג, אושרת אינגדשט, רוברט הניג, שחר רז ואלינור פלקסמן.
תיאטרון הבימה מגיש לנו ולכם את אחד הרומנים הקלאסיים המעולים שנכתבו מעולם כמחזה, ההצגה כוללת כמה קטעי שיר וריקוד אבל אינה מחזמר כלל וכלל.
זו הצגה טעונה מאוד ברגשות והצופה יוצא ממנה עם מטען וחומר למחשבה, והתרשמות אדירה.
צילום: ג'ראר אלון
הסיפור הוא על אדם ממעמד פשוט שהתעשר מהמלחמה בהיותו סוחר מזון ( איטריות), אך נשאר פשוט בהליכותיו ובאורח חייו. שתי בנותיו שנישאו בנישואין "טובים" במושגי התקופה, כמובן בעזרתו האדיבה, חיו חיים של בזבוזים וראוותנות כשאביהן ממשיך ומממן את כל צרכיהן עד שנשאר ללא פרוטה.
הסיפור מסופר דרך עיניו של סטודנט צעיר המתגורר עמו באותו הפנסיון והוא וחברו מטפלים בזקן בזמן מחלתו. כל אותו זמן הבנות אינן מתפנות לבוא לבקרו על ערש דווי וגם לא ללוויה. תוך כדי הסיפור של הסטודנט אנו גם נחשפים לפן נוסף על ניסיונו של הסטודנט להעפיל בסולם המעמדות ולטפס מעלה תוך כדי ניהול רומן עם אישה נשואה ויצירת קשרים בחברה הגבוהה. גם כאן אנו מגלים, כמובן, את הצורך שלו בתמיכה כספית מהאם שגרה בכפר עם אחיותיו ואביו.
המחבר תוקף את השחיתות והצביעות של החברה הצרפתית שאחרי מלחמת נפוליאון, המהפכה דגלה בחופש, שוויון ואחווה, אך דבר לא נותר מהסיסמאות האלה. העניים נותרו עניים, העשירים חיים כאילו אין מחר, והמעמדות נותרו כשהיו.
הלקח שאדם יכול ללמוד מסיפור המחזה הוא כיצד אֵין לחנך ילדים, אם אף פעם לא מציבים גבולות, לא דורשים מהם דבר ולא יודעים לומר לא התוצאה היא הרסנית.
המשחק מצוין! אך מעל כולם מתבלט יעקב כהן שהתחיל אולי כסטנדאפיסט אך מוכיח שהוא יכול למלא תפקיד דרמטי בצורה נפלאה! כפיים.
התלבושות מרהיבות והשיחזור ועיצוב הבמה והתפאורה מעולה ומשכנע.
מומלץ בחום.