פגישה עם שוקי ישוב ביקב עגור
לי ולמישאל פומפיאנסקי כבר יש מסורת מתפתחת של סיור ביקבי יהודה ואולי אחרים שירימו את הכפפה… בה אנחנו גם מקיימים שיחה ערה וטועמים את היינות. לדעתנו זו אחת הדרכים להאיר בזרקור של המרשתת את היכולות , הטעמים, ובעיקר האנשים. וכאשר מדובר בשוקי ישוב זה בהחלט האיש מאחורי היין.
יום שישי, נוסעים על כביש 38 חולפים על בית שמש לכיוון דרום עד צומת ישיעהו. הנופים כאן משגעים. פונים לשמאל וחולפים על שריגים ועל פארק בריטניה המדהים עד שער המושב עגור, כאן מיד משמאל היקב.
קבוצה של טועמים יושבת בחוץ, המקום נעים והאוויר כל כך נקי ונעים שכבר שווה להגיע.
אנחנו נכנסים פנימה ויושבים לשיחה ערה עם שוקי תוך כדי טעימות היינות הנפלאים שהוא מכין,
ואני לא מחניף לו כי יקב עגור כבר יושב לי וצובט לי מאז הטעימות במסעדת פורלין עליה השלום.
13 שנה שוקי מייצר יין, הוא החל ב1000 בקבוקים וכיום הוא מייצר כ 30000 בקבוקים.
שוקי מייצר את אותם היינות מאז טעמתי אותם ב 2009 והטעם אולי משתנה על פי השנה והבציר אבל כולם טובים כשהיו. וחשוב לדעת שהיין כשר, ואפילו יש ציבור דתי שמעדיף אותם ויש על מה. איך אומר שוקי, אם לברך על יין אז לברך על יין טוב ולא על דראעק!
אז טעמנו את הבלנקה
אוי זו תערובת ( בלנד) מעולה ומרעננת, לא בטוח שפגשתי בה ביקבים ובטעימות, היא מורכבת מענבי ויונייה viognier המעורבבים עם ריזלינג. מה עושה את היין הזה למיוחד? האדמה, החלקות המיוחדות של שפלת יהודה ועמק האלה בה גדלים הכרמים שלו ( 27 דונם) והבלנד של עונות בציר שונות של ענבי הויוניה שמעניק את עושר הטעמים שיש בו ביין הזה.
והיין הזה פותח שיחה….
שוקי לא מייצר יין בשביל למצוא חן בעייני אנשים אבל הוא מייצר יין שיהיה טעים לאנשים. לגדל כרמים ולייצר יין זה לא איזה גישעפט שכדאי אבל אם אתה נדבק בחיידק הזה מהאדמה אין לזה תרופה, וצריך לאהוב את העיסוק הזה החל במגדל ועד למשווק. אבל שוקי שטוח לפנינו את הקשיים הכלכליים ואת הטענות שלו שבעולם מדינות תומכות ונותנות סיוע לייצור היין שלהם ואילו בארץ ההתמודדות קשה.
שפלת יהודה והישובים כאן אינם עתירי תעשיה ותעסוקה. הקרקע הזו מאפשרת חקלאות טובה והאדמה משובחת לכרמים. אבל שוקי ממשיך ומדבר על החזון של ברל כצנלסון על היאחזות בקרקע על ידי חקלאות, ואתה מתחיל להבין עד כמה האיש ציוני אם יש עוד ציונות בארץ כנראה היא כאן בשפלת יהודה. " אדם שלא מחזיק באדמתו לא ראוי לה", היאחזות זו בקרקע זו הציונות שוקי אומר, ואתה מתחיל להבין עד כמה האיש הזה קשור לאדמה. והוא ממשיך ומדגים את היאחזות של בערבים בקרקע דרך גידול הזית ואומר שהתשובה היא בגידול של הגפנים, זה המענה לשמירת אדמת הארץ." אם לא יהיה קשר לאדמה , לא נהיה " אבל הוא נותן תקווה בכך שלדעתו הדור הצעיר מבין זאת.
" האדמה היא פיקדון והיא יודעת שהיא בידיים טובות"
זהו הבלנקה שצבעו זהבהב ירקרק בהיר, ויש בו ריח פירות קיץ ניחוח פרי אולי משמש מורגש בכוסית שלגמנו. זהו יין פריך ורענן , יין מצוין הסתיים ועברנו ליין השני.
רוסה
לא רוזה אלא רוסה, זה כבר רומנטי, ואם לדבר על האהבה שלי ליין של שוקי אז אני התאהבתי בשוקי בעיקר בשל היין הזה שצבעו ברונזה אדמדמה שאין שני לו , לא בטעם ולא בצבע. היין הזה משדר רומנטיקה בכול מאודו.
יש בו 13.5 אחוז אלכוהול והוא מיוצר בשיטת סנווה ( אם אינני טועה) והוא מיוצר מענבי קברנה סובניון וקברנה פרנק בחביות ישנות. השיטה הזו של מיץ חופשי וסחיטה ישירה של הקברנה פרנק
ותהליך היצור והמיצוי שיוצרת גליצרינים הנותנים מעין תחושת שמנוניות בלשון, בסופה נותנת לנו יין עם גוף ונשמה עם המון נוכחות של פרי וריח מתקתק וכאן הפיתוי הרומנטי. ואני מבטיח לכם שאהובתכם תאהב את היין הזה. היין הזה זו הארוטיקה בהתגשמותה.
כאן המשכנו את השיחה על האהבה של הישראלי לחם וכמה סוגי לחם יש לנו ועל האהבה של שוקי ליין שהחלה כבר בעודו בגיל 9 עת נלווה להוריו בפעילות שלהם בחו"ל. שורשיות, ממשיך שוקי את השיחה שלו על יין, אני לא בתחום האופנה ולא עוסק בפלצנות, אני רואה אתגר למכור את התוצרת שלו וכאן בא השיתוף שלו עם כתבי יין כי כך בעצם דרך הבאז אפשר לקדם את הידע של הציבור. והשיחה מתגלגלת להרפתקנות ולמצויינות של שימוש בפרודוקטים בצורה הנכונה על מנת לייצר מוצר טוב, לקחת חומר גלם – הענבים ולייצר ממנו את המכסימום ואיך שהוא השיחה מתגלגלת ( נו בטח מישאל שם ) על הסלוו פוד Slow food.
קסם
אני חושב שהכי טוב להאזין ליו טיוב בו שוקי מציג את היינות האדומים שלו
הקסם, קברנה סובניון מרלו וקברנה פרנק שונה מכל יין מסוגו שטעמתי ומה שקובע את הטעם אלו החלקות השונות שבהן מגדלים את הענבים. תמיד אני חוזר לנושא הזה של האדמה בה מגדלים את הענבים. הרבה אנשים שאינם בקיאים ביין לא מבינים את הבדלי הטעם והציפיות או ההשואות שלהם לסוג היין, את השפעת הקרקע.
רוצים לדעת ממה מורכב היין הזה הקסם:
65% קברנה סוביניון, 20% מרלו 10% פטי וורדו, ו -5% קברנה פרנק.
כרם: חלקת "מדרגות האוכף" , "הוואדי" , כרם מטע, הרי יהודה.
תהליך יצור: מיצוי עדין של המיץ על קליפותיו. תסיסה מלולקטית במכלים. 6 חודשים של יישון בחביות ישנות . אלכוהול 13.5% .
על טעם ועל ריח: ריחות פרחוניים ועשבי תיבול, טעמי פרי אדום חמצמץ . גוף בינוני- מלא עם טעם שארי ארוך.. בן לוויה מקסים למנות עיקריות מתובלות. להגיש מצונן מעט טמפרטורה 15-17 מעלות ( מתוך המידע הטכני של יקב עגור)
השמירה המיוחדת או מה שאנחנו רגילים לקרוא Special Reserve הוא בעיקרון אותו היין רק מחלקות אחרות ותהליך מיצוי שונה, טיפול שונה וזמן ארוך יותר בחביות.
המפרט הטכני מתוך המידע הטכני של יקב עגור
50% קברנה סוביניון , 35% מרלו, קברנה פרנק 10%, 5% פטי וורדו.
כרם: חלקת " האוכף", חלקת "מדרגות האוכף" בעלי יבולים נמוכים,כרם מטע, הרי יהודה.
תהליך יצור: השרייה קרה וחמה תסיסה ארוכה ומיצוי ארוך של המיץ על קליפותיו. תסיסה מלולקטית במכלים. 18 חודשים של יישון בחביות חדשות 75% מעץ צרפתי, ו25% אמריקני. אלכוהול 14.5%.
על טעם ועל ריח: ריחות מתובלים, טעמי פרי שחור. גוף מלא עם טעם שארי ארוך וקטיפתי .בן לוויה אלגנטי למאכלי בשר וארוחה עשירה .
זהו בהחלט יין עם נוכחות, יין פירותי עם ניחוח כמו אניס, עשבוניות ופירות וכן החלקות שונות אפילו יש חלקה שהוא בוצר בשורש בחלקה מדהימה לדבריו, ובעמק האלה. וכל זה לא רק הופך אותו ליין מצוין אלא מעניק לו מדליות.
היין שלגמנו בציר 2009 , צעיר הייתי מחכה עוד כמה שנים והוא יהיה נפלא.( אני רק מקווה שלא ייקח לי עוד שלש שנים לחזור ליקב של שוקי כפי שקרה מאז שהכרתי אותו.
כעת אפילו מהכתיבה אני מסוחרר כפי שהייתי עם שוקי אחרי 4 כוסות ייין, והנה הוא מוזג את החמישית. זהו יין אדום, אין לו תווית והוא בעצם גם לא למכירה, נותרה ממנו רק חבית אחרונה מ 2006 .
50% מרלו
30 קברנה סובניון
20% קברנה פרנק
ריח חזק מאוד הולם בך, צריך לתת לו לנשום לפני שלוגמים. היין יבש ויש לו תאנינים ארוכים והוא משכר אותך ופותח שיחה על יחסי דת ויין ועל יין כשר וחשיבות היין של ארץ יהודה לצורכי הקידוש ולא על יין זר.
והעשר דקות ששוקי הבטיח לנו מזמן עברו את השעה… ואנחנו מציצים ליקב עצמו , ונפדים משוקי ישוב שם פעמיו לראיון בתקשורת ומזכירים לו שבשבוע הבא זה פסטיבל היין של יהודה.
תבואו, יהיה לכם טעים.
