מחווה ליורם קניוק
ובהשתתפותו
המדיטק בחולון שהוא גם הסינמטק של תושבי האיזור מקיים מדי חודש – חודש וחצי מפגשי תרבות. כעת כאן נפגשתי עם הסופר יורם קניוק ומופע מחווה ליצירותיו .
המופע נקרא " חיים על נייר זכוכית" והמנחה אישיות כשלעצמה אלכס אנסקי פתח וראיין את הסופר יורם קניוק. ואילו האומנים אפרת בן צור, ששון גבאי, יהלי סובול, ערן צור וקרני פוסטל. הופיעו בקטעי קריאה ושירה.
אלכס אנסקי מגדיר את הסופר יורם קניוק " הראשון שזכה לתהילה לאחר המוות בעודו בחיים " ובכך הוא מתייחס למחלתו של יורם קניוק בה הוא כבר הוגדר מת אולם התאושש והנה הוא כאן איתנו מבטא את דעותיו, זיכרונותיו ממלחמת השחרור חי ובועט וכן גם מצחיק.
האירועים שהוא חש וזוכר וחווה במלחמת השיחרור באו לידי ביטוי בחלק מ 33 הרומנים שהוא כתב.
האיש בן 81 , הוא נולד ב1930 ויש עליו " חתיכת היסטוריה"
קניוק, שנולד בשנת 1930 בתל-אביב וגדל בה, החל את דרכו כצייר מצליח, ובהמשך חייו בחר להיות סופר. הוא כתב למעלה מעשרים ספרים, ביניהם רומנים, קבצי סיפורים, נובלות וספרי ילדים. במקביל לכתיבה הספרותית, שמתאפיינת בשבירת הגבולות שבין דמיון ומציאות ורוקחת בין ישראלי ליהודי, עבד קניוק כעיתונאי ומבקר תיאטרון, ניהל גלריה, זכה בפרס ברנר, פרס ביאליק,פרס זאב לספרות ילדים ובפרס ספיר לספרות לשנת 2010 על ספרו האחרון "תש"ח".
בין ספריו הבולטים: "אדם בן כלב" (שאף תורגם ל-13 שפות), "חימו מלך ירושלים", "היהודי האחרון" ועוד רבים וטובים.
על חיים בניר זכוכית נכתב " חיים על נייר זכוכית מעצב עשר שנות חיים באמריקה של שנות החמישים, מן השנים המהפכניות, המסעירות והדחוסות של המוזיקה, התרבות והאמנות האמריקנית ובמובן מסוים וחשוב, גם של הגורל היהודי שם. מקומות אקזוטיים, אירועים בלתי-אפשריים וגיבורי תרבות כמו צ'רלי פרקר, בילי הולידיי, ג'יימס דין ומרלון ברנדו, מככבים כצמתי נסיעה ברחבי היבשת, שליבה הוא העיר ניו יורק והדופק שלה הוא הווילג'. שם מונעת חבורה יוצאת דופן של צעירים על-ידי בדידות גדולה המתקיימת בתוך געש אדיר של מפגשם, כאב, מחול, סמים, אלכוהול, ואפילו תרבות המאיה. תשוקה, ג'ז ואלוהים – אלה הם מקורות ההשראה שמהם יוצא קניוק את הרוח הכל-כך מיוחדת לו, והם המכתיבים את הקצב והמוזיקה של הספר הזה. דרכם מועלים באוב זכרונותיו הפראיים מאותה תקופה וכל אותן דמויות אינטנסיביות וחד-פעמיות שנשרפו במהירות מאותה תקופה וכל אותן דמויות אינטנסיביות וחד-פעמיות שנשרפו במהירות באישה של אותה אמת מזוקקת וחסרת פשרות שלאורה התעקשו לחיות. ניו יורק שהשתמרה במוחו של קניוק, מה"ניצולים" הבודדים של השנים המופלאות ההן, היא עיר שאיננה קיימת עוד – ואולי היא היא אמריקה האמיתית."
ואנחנו שומעים שירה וקטע ג'אז משל צ'רלי פרקר
קטעי הקריאה של שון גבאי היו מקצועיים מלוטשים והציגו לנו אדם אחר מפולישוק שחדר לחיינו.
מאוד התחברתי ואהבתי את שירתה וקולה של קרני פוסטל וגם את אפרת בן צור
לסיכום אני ממליץ לעקוב גם על התוכניות התרבותיות שמתקיימות במדיטק בחולון במיוחד באירוח סופר או אומן וגם על החבורה הזו שראיתי שמופיעים בלבונטין 7 או תמונע ומקומות אחרים . זה חומר טוב.
