התזמורת הסימפונית פיליפס (PSO) הגיעה לראשונה לסדרת קונצרטים בישראל כאורחת התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון- לציון.
התזמורת הסימפונית פיליפס (PSO) ציינה בביקורה את יום השנה למותו של מנהלה הראשון, פריץ פיליפס, אשר עמד בראש התזמורת עד מותו בגיל 100 בשנת 2005. פריץ פיליפס הוכר כחסיד אומות עולם וניטע על שמו עץ ביער חסידי אומות העולם שב"יד ושם". במהלך מלחמת העולם השנייה העסיק פריץ למעלה מ-500 יהודים במפעלי חברת פיליפס. הוא נתן להם ולבני משפחותיהם מחסה במפעל והכריז עליהם כ'עובדים חיוניים' במפעלים אשר הולאמו ע"י הנאצים לטובת תעשיית המלחמה, ובכך הציל את חייהם. פריץ פיליפס הוא נכדו של מייסד חברת רויאל פיליפס אשר הקימה את התזמורת ב-1930.
כל הנגנים היו מהולנד בניצוחו של המנצח ז'ול ואן הסן Jules van Hessen
והסולנית ליצירה של שוסון נועה וילדשוטNoa Wildschut
התכנית:
הקונצרט החל ביצירה קצרה מאת פאול בן חיים – "תרועה לישראל"
צ'ייקובסקי – "רומיאו ויוליה" – פתיחה פנטסיה
ארנסט שוסון – "פואמה" לכינור ולתזמורת אופ' 25
הדרן של הסולנית : דוניה, מחול עם גרמני בעיבוד דובי זלצר
דבוז'ק -סימפוניה מס' 8 בסול מז'ור אופ'88
הדרן: האוברטורה "בונים גשרים" יצירה של Duddy Tzur שנכתבה במיוחד לסיור זה.
זהו כבוד גדול שיש להעריך אותו שתזמורת סימפונית בעלת שם עולמי מגיעה לראשון-לציון (ולתל אביב) והביצועים היו אדירים. חייב לצין את החן הרב של המנצח שגם ברך בעברית את הקהל.
הפתיחה העוצמתית עם היצירה "תרועה לישראל" אשר נכתבה על-ידי פאול בן חיים במלאת שנה למדינת ישראל ! על-פי הזמנה של שלום ריקליס, בזמנו מנצח תזמורת צה"ל.
היצירה נכתבה במקורה לתזמורת צה"ל המורכבת מנגני כלי נשיפה, ולאחר מכן עובדה לתזמורת סימפונית מלאה. זכתה לביצועים רבים בפתיחה של אירועים לאומיים חגיגיים בשל אורכה הקצר (היצירה זכתה להצלחה רבה גם בארץ וגם בחוץ-לארץ). היא אפילו הייתה היצירה הראשונה של בן חיים שהוקלטה על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית. האווירה הכללית בארץ בשנת 1950 התאימה לכתיבת יצירה חגיגית בסגנון מארש ניצחון. הניצחון הצבאי האדיר במלחמת השחרור באותם ימים גרם לתחושות של גאווה ברוחו ובכוחו של צה"ל ואת ימי העצמאות הראשונים של המדינה ציין מצעד צבאי כמאורע המרכזי של החג.
זו יצירה שהיא מארש ניצחון עוצמתי, כלי הנשיפה והצ'לות של הסימפונית פיליפס נתנו ביצוע אדיר יחד עם כל התזמורת, הנושא המלודי הארוך חוזר על עצמו שש פעמים תוך עוצמה מתגברת עם אופי של הוד והדר.
החיבור המיוחד שבו בחרו להגיש את היצירה בין יום השואה ליום הזכרון אינו מקרי לדעתי וזהו רגע מרגש.
בן חיים נולד בגרמניה ב-1887 והגיע לארץ ישראל ב- 1933 כמלחין עתיר ניסיון, בהשוואה להרבה מלחינים אחרים שעלו ארצה באותן השנים. הוא היה המלחין הראשון שעלה מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון.
הנה היצירה בביצוע הסימפונית ירושלים רשות השידור:
https://www.youtube.com/watch?v=JNnGYgEnL3U
היצירה השניה שנוגנה היא האוברטורה ל-"רומיאו ויוליה" של צ'ייקובסקי.
על הפתיחה פנטסיה "רומיאו ויוליה" של צ'ייקובסקי ניתן לומר שהיא מתחילה בנגינה מלנכולית משהו איטית, הממשיכה ומעוררת דרמטיות עם הצטרפות הכלים, הצ'לות והבס וצלילי הנבל . מורגש המתח בין הנושא – היריבות בין המשפחות, האהבה והתשוקה. הוויולה והקרן וגם הנבל מגישים צלילים כבבואה לאהבה הנרקמת והנגינה הולכת ומתעצמת עם כלי הנשיפה ומבליטה את הנושאים לקראת הסיום. הקונצרט מוקדש לנושא האהבה שכולנו יודעים את סופה המר. ביצוע מעולה.
ה"פואמה" לכינור ולתזמורת אופ' 25 של שוסון עם הסולנית ההולנדית הצעירה נעה וילדשוט, היה מרגש. זה החל בכניסה איטית של כלי המיתר ואז הסולנית נכנסת הביצוע ממש חודר רגשות ואווירה מיוחדת נוצרת. הכנרית מנגנת ללא תווים בסולמות מהירים וברקע נוצר דיאלוג בין התזמורת לכנרית. נוצרת כאן מעין השלמה בין הכינור לשאר התזמורת שפשוט אי אפשר לתאר.
מחיאות הכפיים הסוערות ורקיעות הרגליים של הנגנים הביאו את הכנרית נעה וילדשוט לבצע הדרן מיוחד, עוד יותר מרגש שכן מצד אחד של הבמה הופיעה הכנרית ומצד השני של הבמה נכנס המנצח בכבודו ובעצמו עם קלרנית וזה מתחיל בדואט מרגש וחינני של השניים והתזמורת מוסיפה רקע ליצירה שעובדה על ידי דובי זלצר: "דוניה" מחול עם גרמני ( הייתי נשבע שזו מוסיקה חסידית…) זו חוויה חד פעמית שמי שלא חווה אותה לא יבין.
https://www.facebook.com/RishonLezionOrchestra/videos/958682117568255/
דבוז'ק, סימפוניה מס' 8 בסול מז'ור אופ' 88
היצירה מתחילה בגוון מלנכולי משהו, הצ'לות והקרנות מרשימות. אולם האווירה משתנה עם נגינת החליל המחזירה את שמחת החיים לנעימה בציוץ ציפורים. הנושא השני האדג'ו מתחלק בין כלי המיתר מעין דיאלוג לבין הכינורות לצ'לות וכלי הנשיפה הקטנים (קלרניט או חליל צד, ממקומי לא יכולתי לראות) ומיד התזמורת כולה מצטרפת לחגיגה מוסיקלית. יש בה ביצירה מעברים חדים של צבע, צליל ומקצב ונוצר דו- שיח היוצר מעין סרנדה של טרובדור ואבירים במבצר.
האלגרטו מביא את נגינת האבובים והבאסונים בהצטרפות כלי הנשיפה. כאן באופן מובהק מרגישים את אווירת המחולות והמינואט או הוואלס שדבוז'ק יודע לחבר.
הסיום בתרועת חצוצרות מתעצמת, כאילו לפנינו מצעד וחגיגה גדולה, הקצב מואץ וכלי הנשיפה יותר ויותר מתעצמים למארש אדיר. זו יצירה שכל כולה קסם ורעננות שהתזמורת הגישה בכבוד.
כאן בסיום הקונצרט פנה המנצח החינני המיוחד והבלתי שגרתי במעוננו בעברית לקהל והציג את ההדרנים:
היצירה "בונים גשרים" שכתב המלחין הישראלי דדי צור, הפועל בהוליווד וחי בהולנד במיוחד לכבוד סיור זה המסמל את הגשרים בין ישראל להולנד.
בונים גשרים דדי צור
היצירה מתחילה בעוצמה אדירה של כלי הנשיפה ויש בה משהו בגוון מזרח תיכון לטעמי בהמשך והמוסיקה ממש מתאימה כרקע לסרט.
ההדרן השני היה מרגש עד דמעות:
תפילה לשלום
חיברה חמוטל בן זאב
הלחין דורון לוינסון, מי שהיה מ"פ בשריון ונפצע קשה בקרב על ה"חווה הסינית" במלחמת יום הכיפורים, לזכרם של חבריו שנהרגו במערכות ישראל במהלך תקופת שיקומו בבית ההחלמה. השיר מוקדש לזכרם של כל הנופלים במערכות ישראל. השיר נבחר לביצוע על ידי תזמורת פיליפסכמחווה לפריץ פיליפס "חסיד אומות עולם".
עיבוד: אלדד שרים
ביצוע : יונית שקד גולן ומקהלת הילדים לי-רון
שיר נוגע "יד מושטת ומבקשת…." 13 ילדים שרים ברגש עצום.
https://www.facebook.com/yonitshakedgolan/videos/10213188927063730/
ביצוע אחר של השיר עם המקהלה להמחשה
https://www.youtube.com/watch?v=b8bNoL2fQwo
התזמורת הסימפונית פיליפס Phillips Symphony Orchestra – PSO
מזה שנים ביקשו חברי התזמורת להגיע לישראל ולנגן בפני הקהל הישראלי. רק עתה, אחרי מותו של פריץ פיליפס, נוצרה ההזדמנות לבואה של התזמורת לארץ ולהנצחת פועלו.
התזמורת החלה את דרכה לפני 85 שנים כקבוצה של נגנים חובבים ומאז הקבוצה היתה ל'תזמורת הסימפונית פיליפס', (PSO), אחת התזמורות הנודעות והמשובחות בהולנד. התזמורת מונה יותר מתשעים חברים ובהם נגנים מקצועיים וחובבים המנגנים ברמה גבוהה מאזור איינדהובן רבתי. התזמורת מציעה לקהל חמש תכניות בכל שנה ומופיעה באולמות נחשבים כמו בנין המוסיקה מוזיקחבאו באיינדהובן ואולם קונצרטים הקונצרטחבאו המפורסם באמסטרדם. נגני התזמורת עושים את עבודתם מתוך אהבה למוסיקה והחזרות הן ארועים חברתיים לכל דבר. מדי שנה הנגנים מתכנסים לסופשבוע של חזרות ושל פעילות חברתית. תזמורת פיליפס הופיעה בפסטיבלים שונים בהולנד וכמו כן ניגנה ב"רייקסמוזיאון" באמסטרדם. בין הסולנים שהופיעו עם התזמורת ליזה פרשטמן, רוזאנה פיליפנס, נינו גווטאדזה, בזוד עבדורחימוב ונעה וילדשוט. ה'תזמורת הסימפונית פיליפס' , (PSO), מופיעה באופן קבוע מחוץ להולנד. היא יצאה לשני סיורים בסין, בתאילנד, באיטליה, בברזיל, ובארצות הבלטיות. כעת היא מגיעה בפעם הראשונה לישראל. בסוף השנה מחכה לתזמורת אירוע מוסיקלי עתיר משתתפים שבו 150 נגנים, 350 זמרי מקהלה ושמונה סולנים יבצעו את הסימפוניה השמינית של מאהלר.
ז'ול ואן הסן מנצח Jules van Hessen
המנצח ההולנדי ז'ול ואן הסן סיים את לימודיו בקונסרבטוריון המלכותי בהאג בשנת 1984. עם מוריו נימנו, אדוארד דאונס, ליונל פריד, פטר אטווש וגנאדי רז'דסטוונסקי. הוא זכה בפרסים בתחרויות ניצוח בינלאומיות: פרס "פרח הכסף" בתחרות סן רמו, פרס שני ופרס התזמורת בתחרות מלקו בקופנהגן ובפרס הראשון בתחרות סטרווינסקי בווינה. עוד נבחר לנצח על קונצרטי הגאלה של הקורס הבינלאומי למנצחים בהולנד. ואן הסן ניצח על תזמורות ועל הפקות אופרה באיטליה, צרפת, דנמרק, בלגיה, אנגליה, גרמניה, אוסטריה, ארה"ב, סין, המזרח התיכון ומכסיקו. בין הסולנים שהופיעו איתו פרנק פטר צימרמן, דמיטרי הוורוסטובסקי, פפה רומרו, נלסון פרייר וגיורא פיידמן. ואן הסן מרבה להקליט. הוא המנצח והמנהל האמנותי של תזמורת התיאטרון ההולנדי. ז'ול ואן הסן ניצח על רוב התזמורות ההולנדיות בהן הפילהרמוניות רוטרדם, האג, הרדיו ההולנדי ותזמורות חלדרס וצפון הולנד. הוא מרבה להופיע בקונצרטים מוסברים ברדיו ובטלוויזיה בהולנד. עוד בתחום ההסברה המוסיקלית הוא פועל בדפוס קונצרטים שקרא לו "מאסטרו ז'ול חושף". הרעיון הבסיסי הוא שון הסן יחד עם התזמורת שלפניו מדגימים קטעים מתוך היצירה בלווית דברי רקע לפני השמעתה בשלמותה. דפוס זה התקבל בהצלחה בתזמורות שונות וחלק מהמופעים שודרו ב"פריים טיים" בטלוויזיה ההולנדית ובעקבות השידורים ואן הסן היה לידוען לאומי.
נועה וילדשוטNoa Wildschut
הכנרת ההולנדית נועה וילדשוט בת ה-16 (ילידת 2001) זוכה למקום משלה בסצנת המוסיקה הבינלאומית. כשהיתה בת ארבע גילתה אותה הכנרת קוסיה ויזנביק שהחלה ללמד אותה. כיום נועה היא תלמידתה של ורה בתס באוניברסיטת סוולינק באמסטרדם וממשיכה בה בעת בלימודי תיכון רגילים. נועה למדה בכיתות אמן בהדרכתם של יאפ ון צוודן, מנחם פרסלר, פרנק פטר צימרמן, אנר בילסמה ולוויו פרונאור. בשנת 2015 היתה נועה לזוכה הצעירה אי פעם של מלגה מקרן אנה-סופי מוטר ומלגה זו מסייעת לה במימון לימודים מתקדמים. כשהיתה בת 9 זכתה בפרס ראשון בתחרות לואיס שפוהר בווימאר, שנה אחר כך בפרס ראשון בתחרות האג וכשהיתה בת 11 זכתה בתחרות הקונצרטחבאו. היא הופיעה כסולנית עם הפילהרמונית רוטרדם, עם התזמורת הקאמרית של הקונצרטחבאו באמסטרדם ועם תזמורת הקונצרט-האוס בברלין. בשנת 2013 הופיעה לפני משפחת המלוכה ההולנדית המלך וילם-אלכסנדר והמלכה מקסימה. עוד הופיעה באירוע לכבוד הדלאי למה. הטלוויזיה ההולנדית הפיקה סרט דוקומנטרי עליה. נועה הופיעה עם האמנים אנה-סופי מוטר, מנחם פרסלר, ז'אנין ינסן ומנגנת לעתים מזומנות עם הכנר יורם איש-הורביץ. עד היום הופיעה ברחבי אירופה, בדרום אמריקה ובצפונה. תקליטור ראשון שלה יראה אור בספטמבר והוא כולל יצירות של מוצרט.
נועה וילדשוט היא יהודיה ואמה היא ישראלית לשעבר.
פריץ פיליפס "חסיד אומות עולם"
סיפורו של פריץ פיליפס לא ידוע לקהל הרחב אף על פי שהציל מאות יהודים והוכר כחסיד אומות עולם. אבותיו של פריץ פיליפס, משפחת פיליפס עצמה, המירו את דתם מיהדות לנצרות במאה ה-19. בזמן המלחמה ברחו רוב בני משפחת פיליפס לארה"ב ואילו פריץ פיליפס נשאר בהולנד. בזמן המלחמה השתמשו הגרמנים במפעלי פיליפס באיינדהובן לטובת ייצור מלחמתי. פריץ הקים מפעל בעיר ווכט (Vucht) והעביר אליו קבוצת עובדים יהודים שמנתה כאלף איש, ויחד עימם גם את בני משפחותיהם. חלק מהעובדים הללו כלל לא נמנו בעבר עם עובדי פיליפס. המעבר שלהם לווכט מנע את משלוחם למחנות ההשמדה. ביוני 1944 נשלחה קבוצה מהם לאושוויץ אך פיליפס הצליח לסדר להם עבודה בחברת 'טלפונקן' שהיו לה מפעלים באושוויץ, והם עברו למחנה רייכנבך (Reichenbach). בעזרת קשריו האישיים בטלפונקן הוא מסר רשימות של שמות של יהודים ובקש שהם יועסקו בחברה. בטלפונקן עסקו עובדים אלה בייצור מכשירי קשר ופנסים עבור הגרמנים. הקבוצה שוחררה בעסקה שעשה הרוזן ברנדוט עם הגרמנים, עסקה שזכתה בשם "הצלב האדום השוודי". קבוצת יהודים זו הגיעה לשוודיה דרך דנמרק במאי 1945. גם בדנמרק דאגו נציגי "פיליפס" לכל מחסורם, עד שחזרו להולנד אחרי המלחמה. בקבוצה היו 100 גברים, 400 נשים ו-17 ילדים.
כאשר נרדף פיליפס עצמו על ידי הגסטפו, הוא הוסתר על ידי המחתרת ההולנדית עד שחרור דרום הולנד.
אחרי המלחמה דאג פיליפס לסייע ליהודים שנשארו במחנות ולשקם אותם. איינדהובן שסבלה התקפות של בעלות הברית ונחרבה, שוקמה אחרי המלחמה בעיקר במימון חברת פיליפס.