26 באפריל 2024 3:30
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

תערוכת חזרה למקור מוזיאון ארצות המקרא

תערוכת חזרה למקור מוזיאון ארצות המקרא

משחר ימי האנושות הוקסמו בני האדם מיכולתן של הציפורים לעוף ושאפו להמריא אל השמיים בעקבותיהן.

"חזרה למקור: פגישה עם ציפורים עתיקות" היא תערוכה חדשה הבוחנת את עולם הציפורים כפי שנתפס בתרבויות עתיקות כביטוי להיבטים השונים של החוויה האנושית – שליטה, אהבה, רוע, סדר אל מול כאוס, מוות ותחיה.

התערוכה מציגה ציפורים ממגוון תקופות קדומות ובודקת גם את מקומן ותפקידן בחיי בני האדם.

במוזיאון ארצות המקרא ירושלים נפתחה תערוכה חדשה : "חזרה למקור: פגישה עם ציפורים עתיקות"

בביקורנו בירושלים   הגענו לתערוכה והתרשמנו רבות

במיתולוגיה המצרית העתיקה היה מקום רב לעופות, אלו היו מקודשים ובעיקר סימלו את החיים שלאחר המוות. הם גם סימלו אלים ואלות ואת הבריאה והיכולת האלוהית לעוף.  החיים שלאחר המוות כעוף או עם סמל של עוף היוו סמלים שחוברו למומיות על מנת לחזור מהשאול או מהשמש שימשה גם היא בסמלים ובאמונה.

בתערוכה מוצגים רבים המחולקים לתפישות האדם את החיים והבריאה : אדמה, מים, שמים או אויר ועולמות אחרים.

אי אפשר להתעלם מארון הקבורה המצרי בדמות עוף ודמות ציפור כנראה בז במרכז כתב החרטומים. זה המוצג הראשון שתפגשו בכניסה, סביבו מוצגים ארכיאולוגים רבים הקשורים לעופות כמו בז, נץ או עיט כמומיה, ועוד. ברגע שאתה המבקר מתחיל את המסע שם זה כובש אותך, זו לא תערוכת טבע, זו תערוכה של אמונות, אלים, והכוחות שהקדמונים ייחסו לעופות השמים בארצות הים התיכון "ארצות המקרא"

הבז אם כן שימש את המצרים הקדמונים על ראשי המומיות כמי שמעביר אותם לעולם הבא של האלים וכך הוא מופיע בהירוגליפים. הבז עף וצולל במהירות אדירה (הערכה 400 קמ"ש) ומכאן ייחסו לו כוחות אדירים. האל הורוס מופיע בדמות בז שמו חור והוא אל המלחמה זה מצביע עד כמה ייחסו המצרים עוצמה לבז. למעשה השם הורוס בכתב חרטומים זה ציור של בז.

בתרבות השומרית העוף השולט הוא נץ אולם הציורים והממצאים מצביעים לרוב על עיט אשר גם שימש את האשורים ולפעמים דמותו משולבת עם נשר. העיט גם שימש את זאוס האל היווני תוך שימוש בכוחות העיט כשליחו של האל.

אנו פוגשים לאורך התערוכה במוצגים ממסופוטמיה אשור, בבל, שומר ועוד בתפיסות של עופות בעיקר דורסים ודורסי לילה. הנשר היה קדוש, נפגוש בתערוכה בדמוית נשר הפורס כנפים  כמגונן או המכנף תחת כנפיו אחרים להגנה. במצרים הוא שימש את דמות האלה נחבת. ובמסופוטמיה אנו פוגשים את הלילית המסמלת רוע, כישוף ותרעלה במסופוטמיה הלילית זכתה למעמד אלה. במצרים אנו פוגשים תנשמות אשר מיוחס להן כך בשמירה על האסמים בעוד ביוון העתיקה הכוס היא סמל לחוכמה והיא האלה אתנה.

זאת ועוד המגלן הוא האיביס הקדוש נראה בציורים וברצפות פסיפס. במצרים האל תות מופיע בדמות מגלן. האביס הוא  מייצג את אל החוכמה והוא נחשב במצרים הקדומה לעוף קדוש.

התערוכה מציגה גם טווסים וברבורים ועופות מים כמו גם היאורית במצרים, אלו דווקא סימלו טוהר. רעמסס  מופיע בדמות ברווז השמש.,

אַסקוֹס – כלי קטן לשמן – בדמות ברווז. צילום משה קן. מוזיאון ארצות המקרא

בעופות מים האנפה  והממצאים מצביעים על האל המצרי רע בדמות אנפה.

במטבעות וממצאים מרומא מופיע העיט והוא גם הסמל של אוגוסטוס או גם טיטוס

העופות עפים בשמים אבל על האדמה נמצא התרנגול והיען ואלו מופיעים בתערוכה. בין המוצגים בתערוכה: ביצי יען בנות למעלה מ 3,500 שנה, התרנגולים מוזכרים רק בשימוש לקרבות.

ובמסופוטמיה החוגלה מסמלת את המלך, ויש ממצאים לכך.

מטבעות, חותמות, צלמיות וחרפושיות כולם נושאים תבליטי עופות הכל בתערוכה נגיש למבט, להבנה להעמקת הידע. שווה להגיע

יש רצפת פסיפס עליה צויר טווס המשמש כסמל התחייה (הממצא מסוריה).

נסיים ביונים העוף הכשר בתורה, ממצאים נמצאו באשקלון כסמל העיר הקדום. והאשורים גם הם סגדו ליונה ( תור). ובנצרות היונה היא רוח הקודש, ביהדות סמל לשלום – יונה עם ענף זית..

לדברי יונית קולב, מנכ"לית מוזיאון ארצות המקרא: התערוכה "חזרה למקור: פגישה עם ציפורים עתיקות" עוסקת בציפורים, לא רק כחלק מעולם החי אלא כצוהר לנפש האדם. אחת התכונות המשמעותיות ביותר של הציפור בתפיסה האנושית היא היכולת לעוף לגובה, לגמוא מרחקים ולנוע בין המחוזות השונים של הקיום. מאז ומעולם ציפורים משכו את בני האדם בזכות היכולות שלהן, המגוון והחופש שהן מסמלות"

ארון קבורה למומיית דגן עם ראש בז עץ צבוע_מצרים_ראשית המאה השנייה לספירה_צילום משה קן

בתערוכה מומיה של עוף דורס בת 2000 שנה שתוצג לראשונה בפני קהל, סמלי אלים ומלכים בדמות ציפורים, כלי חרס יוונים המעוטרים בדמויות של בעלי כנף, ציורי קיר רומיים מרהיבים ופסיפסים מארץ ישראל וסביבתה מהתקופה הביזנטית.

בהחלט תערוכה שאני ממליץ לא להחמיץ מאוד מעשירה ומחברת לממצאים הנדירים שנאספו לצורך קיום תערוכה זו.

"עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנו".

נעילה: מאי 2022

אוצרים: ד"ר יגאל בלוך ואורי מאירי

שעות פתיחה:  החל מ 29.7.21 | ימים א'-ג', ה': 10:00-17:00, ד' 10:00-21:00, שבת: 10:00-14:00

מוזיאון ארצות המקרא, סטפן וייז 21 ירושלים. חניה חינם

מידע והרשמה לפעילויות באתר המוזיאון: www.blmj.org  מחיר כניסה למוזיאון 44-22 ש"ח

 

 

 

 

 

 

 

שתפו את הפוסט!