חלום ליל קיץ בראשון לציון עם עברי גיטליס ועוד
היכל התרבות והתזמורת הסימפונית הישראלית בראשון לציון הצליחו להפתיע אותנו באחד מהקונצרטים המענגים והרבה יותר מכך.
התוכניה אמרה:
מחולות סימפוניים מתוך סיפור הפרברים מאת לנארד ברנשטיין
פואמה לכינור ולתזמורת אופ' 25 מאת ארנסט שוסון
מבוא ורונדו קפריצ'יוזו בלה מינור לכינור ולתזמורת אופ 28 מאת קאמי סן סנס
וחלום ליל קיץ מאת פליקס מנלסון ( קטעים נבחרים)
אולם לא די ביצירות מעולות ( את " פואמה" לא הכרתי קודם).
אלא שהנגן הראשי בקונצרט היה עברי גיטליס.
לא די בכך שהמנצח היה אחד המוכשרים שיש לנו דוד שטרן,
בנו של אייזק שטרן אחד מהכנרים הוירטואוזים של המאה עשרים. דוד שטרן מספר לנו מעל הבמה כי עברי גיטליס היה תלמידו ובכר נסגר מעגל.
כמו כן ביצירה חלום ליל קיץ זכינו לשירתן של יפעת וויסקופ-
מצו סופרן, בוגרת האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים שהדהימה אותנו בקולה.
והילה פחימה – סופרן גם היא בוגרת האקדמיה למחול בירושלים.
שתיהן למדו אצל אגנס מסיני, וגם הילה עינגה אותנו בשירתה ובקולה.
ליוותה את הזמרות מקהלת האופרה הישראלית שהייתה לא רק מעולה אלה נוצרה כאן סינרגיה שעינגה את הצופים.
אולם כפי שציינתי עברי גיטליס היה במרכזו של הערב הזה,
עברי נולד ב 1922 בחיפה, את הכינור הראשון קיבל בגיל 15
ומאז החל לנגן לקהל. הכנר ברוניסלב הוברמן שמע אותו וטיפח את הכישרון שלו ושלח אותו למוד בפריז.הופעתו הראשונה באירופה, התקיימה באלברט הול המלכותי בלונדון, ומאז הוא מופיע בכל העולם.
עברי מספר לנו שהכינור שלו בן כ 300 שנה !!
ולמי שלא יודע או לא מכיר, הוא מנגן על סטרדיבריוס !!!
קשה לכוון אותו הוא מתנצל לפני הקהל, ובכלל הוא יוצק קשר מיוחד עם הקהל שעצר את נשמתו לנגינה הנפלאה.
היצירה הראשונה בקונצרט הייתה מספר מחולות סימפוניים
מתוך סיפור הפרברים, אין ספק שהתזמורת הסימפונית הישראלית בראשון לציון הצליחה להרים את סף ההנאה של הקהל בקטעים שנבחרו. לי אישית הייתה הנאה כפולה כיוון שבחלק זה ניגנה מיכל בית הלחמי על הקלרינט אותה הכרתי מאז קונצרט התרומה של אגודת מת"ן.
היצירה השנייה " פואמה" מאת שוסון לא הייתה מוכרת לי ,
זו יצירה מאופקת משלבת אפיזודות שונות אשר הכינור הסולן שמצטרף לאחר הפתיחה – עברי גיטליס במקרה שלנו מנגן נגינה אלגית על רקע נעים של התזמורת. אנו נחשפים לנעימה מלווה בסולמות מהירים ונגינת ארפג'ו . יש כאן מעין דיאלוג בין הכנר לתזמורת שבסופה של היציר סוחף את הקהל לתשואות.
תוך כדי המחווה הזה של הכנר לקהל צילמתי אותו צילום היסטורי
כאשר הוא מביט בי במבט המיוחד שלו כאילו אומר "שובב"
את היצירה השלישית כבר לא צריך להציג, אחת מהיצירות שהייתי מתענג עליהן בילדותי.
מבוא ורונדו קפריצ'יוזו בלה מינור לכינור ולתזמורת אופ 28 מאת קאמי סן סנס
לא סתם כינו את סן סנס כ"ילד הפלא של המוסיקה" ולא רק בגלל מנת המשכל הגבוהה שלו , מדובר במלחין בעל שמיעה אבסולוטית וזיכרון פנומנאלי צילומי, הוא זכר את התווים בעל פה.
שלט במוסיקה כבר מגיל שלש, ובגיל חמש כבר הופיע לפני קהל .
הוא ממתיק לנו את החיים במנגינות שלו ומביא אותנו לשיאי ההנאה שלא ציפינו להם.
החלק השני של היצירה הרונדו וירטואוזי ומהיר והכנר המופלא שלנו שגם הוא לא זקוק לתווים, עברי גיטליס, מצליח ללב שלנו לפעום מהתלהבות חסרת תקדים. הסיום- הקודה היא קטע אנרגטי סוחף והתשואות לא מאחרות להגיע.
על הסיום חלום ליל קיץ אכתוב פוסט נפרד.