האנסמבל סולני תל אביב הוא מיוחד בזה שזו אינה תזמורת אלה אוסף של נגנים שחוברים יחד לביצוע מוסיקלי, קונצרט וכל אחד מביא עמו את הכישרון שלו.
בסך הכל זו " תזמורת" קטנה למוסיקה סימפונית לדעתי , אולם ההכשרה שלהם מהמנהל המוסיקלי, טל ברק ובטח מהמנצחים עימם הם עובדים לקראת הופעה, מוציאה מהם את המיטב. בעולם בו אני חי אומר, יין צעיר טוב שצריך להבשיל עדיין.
קונצרט מס' 4 מאוד מגוון
ראמו: מבחר קטעים מאופרות
מוצרט: קונצ'רטו לפסנתר מס' 17
נמרוד סהר: "ארבעה זמנים" לתזמורת קאמרית. בכורה עולמית!!!
מוצרט: סימפוניה מס' 29
המנצח דוד גריילסאמר , מנגן פסנתר, נעים תנועות, ואינו זקוק לשרביט ניצוח, זה מעניין כי שוב זו לא תזמורת במובן שאנו רגילים ובכל זאת יש כאן תקשורת מעולה, מנצח- נגנים- תווים.
דוד גריילסאמר, ידוע בתוכניות המרתקות והאקלקטיות שלו. המנצח והפסנתרן דויד גריילסאמר מוכר כאחד מהאמנים בעלי הדמיון הנועזים ביותר של היום. בחודש דצמבר, הניו יורק טיימס בחר באלבומו האחרון "מוצרט שביניהם" (סוני קלאסיק) כאחת מההקלטות הטובות ביותר של השנה. העיתון האמריקאי פסק שאלבומו הקודם "שיחות בארוק" הינו בין האלבומים הטובים ביותר של 2012 והרסיטל הניו יורקי שלו נבחר בין האירועים המוסיקליים המעניינים ביותר של השנה. גריילסאמר נולד בירושלים ולמד בבית ספר ג'וליארד עם יוכבד קפלינסקי, בנוסף לעבודה עם הפסנתרן ריצ'רד גוד. לאחר ביצוע הבכורה שלו במרכז לינקולן בניו יורק, הוא הפך להיות "המוסיקאי הצעיר של השנה" בטקס פרסי המוזיקה הצרפתי. בשנת 2013 מונה דוד למנהל המוזיקלי ולמנצח של התזמורת הקאמרית של ז'נבה, המנגנת יותר מ-30 קונצרטים בכל שנה. דוד הופיע לאחרונה עם תזמורות יוקרתיות וביניהן: הסימפונית של סן פרנסיסקו , המוצרטאום של זלצבורג, הסימפונית מטרופוליטאנית של טוקיו, הפילהרמונית של רדיו צרפת , הפילהרמונית של טייפה, הסימפונית של המבורג, הפילהרמונית של טורינו, הסימפונית של בורנמות' והסימפונית של ישראל.
כשקוראים את הרזומה הזה מבינים שזכינו בכבוד להיות נוכחים בקונצרט עליו הוא ניצח.
ז'אן-פיליפ ראמו Jean-Philippe Rameau אחד מחשובי המלחינים של תקופת הבארוק. היצירה " האינדיאנים האציליים" Les Indes Galantes היא יצירה לבלט ואופרה, מה שמציג את כישוריו בייחוד בז'אנר האופראי. יש כאן היבט לחיבור שלו להציג נושאים חוץ אירופיים, אמריקה של האינדיאניים המיתולוגיים. המלחין מבטא את אהבתו לארצות רחוקות ולסיפורים על קרבות בני האינקה בכובשים הספרדיים. אולם יש כאן ביצירה גם מוטיבים טורקיים. כבר שמעתי יצירה זו בעבר בביצוע הקמארטה , אבל לא ניכנס להשוואות. היצירה הזו במיוחד מבין הקטעים שנבחרו הפיחה בי שמחת חיים עצומה.
http://www.youtube.com/watch?v=RKvd4tMkFHc
קטעי האופרה והבלט שנוגנו הם
Jean-Philippe Rameau/ Selection from operas & ballets
Zoroastre: Ouverture
Zoroastre: Sarabande
Les Boréades: Danse en Rondeau
Indes Galantes: Danses des Sauvages
ביצירה: Les Boréades: Danse en Rondeau אני חייב לציין לשבח את עבודת נגני הקרן שהרשימו אותי במיוחד, יצירה יפה מאוד
http://www.youtube.com/watch?v=cU1WiADmk3Q
מוצארט מה עוד נכתוב על יצירותיו ובמיוחד כשהמנצח הוא דוד גריילסאמר. בקונצרט נוגנו שתיים מיצירותיו: סימפוניה מס' 29 וקונצ'רטו לפסנתר מס' 17.
הסימפוניה מס 29 בלה מז'ור ק.201, נכתבה ב-1774, היא אכן כתובה להרכב מסורתי של כלי מיתר, שני אבובים ושתי קרנות. הפרק הראשון שקט ועשיר באוקטבות מתחלפות. הפרק השני נעים , סוג של מוסיקת רוקוקו של חצרות המלוכה, הפרק השלישי מלודי, שימוש מושכל ונעים של כלי הנשיפה שלא צורמים באולם כזה קטן. הסיום עליז, מהיר וחי עם אוקטבות משתנות. כפיים.
הקונצ'רטו מס' 17 בסול מז'ור לפסנתר ולתזמורת ק 453 הוא בעל מלודיה נעימה מאוד, הסולן הוא המנצח- דוד גריילסאמר, אבל אני חייב לציין סולנית נוספת נגנית האבוב תמר ענבר שעשתה הכל על מנת להפיק צלילים יפים מהאבוב ועל כך, כפיים.
הבית הזה של האנסמבל בשטריקר, הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, המנהל המוסיקלי ברק טל נותנים הזדמנויות לקידום מלחינים ישראליים, הפעם זה נמרוד סהר עם היצירה "ארבעה זמנים" Quatre temps: שמה של היצירה, בצרפתית, רומז לכפל משמעות: מילולית – "ארבעה זמנים", ומוזיקלית – המשקל "ארבעה רבעים". הזיכרון הוא ליצירתו התזמורתית של המלחין האיטלקי ג'אצ'ינטו שלסי, Quattro pezzi su una nota sola משנת 1959. כל אחד מארבעת פרקי יצירתו של שלסי מושתת על צליל אחד ויחיד, והיא נדמית כמו זיכרונו של שלסי את צורת ה"סימפוניה הקלאסית"; יצירתו היא מעין אבסטרקציה של הצורה הסימפונית בת ארבעת הפרקים. היצירה, Quatre temps משנת 2013 היא זכרון של היצירה של שלסי – אבסטרקציה של אבסטרקציה של סימפוניה. היא כתובה כולה בפרק אחד, כנדחסת לרגע בודד קצר למדי, כמעט כולו כתוב ב"ארבעה רבעים" והוא בן ארבעה חלקים, והזכרון על הצליל היחיד של שלסי מורכב כאן יותר מ"צליל אחד". זהו זיכרון ל"סימפוניה" כפי שהוגדרה ע"י הפיתגוראים בעת העתיקה, כאן בניסוחו של קלאונידס: "סימפוניה היא מיזוג של שני צלילים, גבוה ונמוך…". בראשית היתה הסימפוניה מרווח בין שני צלילים, לא צורה בת ארבעה פרקים"
כשהאזנתי ליצירה זו רשמתי לי אסוסיאציות אחרות לגמרי …..
הפתיחה נשמעה לי כהשאלה של רכבת או שתי רכבות העוברות תחת מנהרה אחת, החריקות תוך תרועת האבובים והקרנות היוצרות דרמטיזציה,כאילו אלו קולת קרב או התראה על התנגשות, תחושה של מרחב אין סופי, ומכאן מעבר חד לאוקיאנוס אין סופי, וספינה טובעת תוך כל שחלקי הפלדה צורחים את זעקת השבר והכל עובר לנהי, בכי האבדן. דמיון.
בעצם המלחין התכוון מעבר לדברים הרשמיים שרשמתי בתיאור הפורמלי
למוסיקה חדשה לעומת העולם הישן הקלאסי, דרכים שונות לתאר זמן, בלי כל מלודיה כמקובל, אלא איך צליל יכול לתת ביטוי לזמן ומרחב, ווכן גם הוא אולי חשב על אוקיאנוס, אבל הגדולה שלו זה להפיק בו זמנית שני צלילים בעלי אוקטבה שונה בו זמנית.. זה באמת נותן ספקטרום של מרחב. כל נגן כאן הוא אינדיבידואל, לא תזמורת ולא חלק מסקציה וכעת כאשר 34 נגנים מנגנים כל אחד בנפרד , הביחד, התוצר הסופי שאני בקהל שומעם זה מרחב הזיכרון אותו מעונין המלחין שנשמע ונחוש.
נמרוד סהר, מלחין, נולד בתל אביב ב-1978. בוגר לימודי קומפזיציה באקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב (מלגת קרן התרבות אמריקה ישראל), השלימם במקביל באותו מוסד לימודי ראשון בכלכלה. נמרוד סהר מסיים כעת את לימודי המאסטר בקומפוזיציה באוניברסיטה לאמנויות בגראץ, אוסטריה (מלגת דוד הרצוג), ובין לבין למד בצרפת בכיתת הקומפוזיציה של פיליפ לרו וטיירי בלונדו. כמו כן השתלם בכיתות אמן במסגרת הפסטיבלים למוזיקה חדישה בדארמשטאט, גרמניה (2010) ו"אימפולס", אוסטריה (2013).
באוקטובר 2013 חברת התקליטים הצרפתית הורטוס הוציאה לאור את האלבום הראשון שלו המוקדש כולו ליצירתו בת השעה לקונטרה-טונור וכינור Je suis le vent שנכתבה עפ"י מחזהו של הסופר הנורווגי יון פוסה. ביוני אותה שנה עלתה בבכורה בלינץ יצירתו Zone לחליל-בס וקונטרה-בס במסגרת פרוייקט המחול של הרקדן הקולומביאני לואיס הויוס. בפברואר 2012 יצאה לאור ההקלטה ליצירתו לפסנתר Aux murailles rougies בחברת סוני קלאסיקל בביצועו של דויד גריילסאמר אשר הזמין את היצירה עבור רסיטל במסגרת פסטיבל הפסנתר של טולוז בספטמבר 2011. באותה שנה הוקלטה בפאריס יצירתו Context לבריטון, צ'לו ופסנתר, שבוצעה בבכורה במאי 2010 באוסלו.
אנסמבל סולני תל אביב, הוקם בשנת 2001 על-ידי המנצח ברק טל, מתוך שאיפה ליצור בארץ גוף תזמורתי קאמרי איכותי ברמה הגבוהה ביותר, והוא שם לעצמו למטרה להציג יצירות של מלחינים ישראליים, לקדם סולנים ישראליים צעירים, ולטפח אהבה למוסיקה קלאסית בקרב הדור הצעיר. מנגנים בו טובי הנגנים הצעירים בארץ – מוסיקאים מקצועיים בשנות ה-20- וה-30 לחייהם, בהם חברי הרכבים קאמריים מובילים, סולנים צעירים וזוכי תחרויות. מאז הקמתו הופיע האנסמבל עם גדולי הסולנים הבינלאומיים, וזוכה לתגובות נלהבות ולשבחים של האמנים המופיעים אתו, של הקהל ושל הביקורת. האנסמבל הופיע על בימות מרכזיות בעולם, השתתף בפסטיבלים בינלאומיים מרכזיים ניגן בשידורי רדיו וטלוויזיה רבים בארץ ובאירופה וזכה מענקים ופרסים רבים.