סינמטק ירושלים
תוכנית מיוחדת עם אולפני "מוספילם"
קונצרן הקולנוע הרוסי הגדול
10 סרטים לצפייה ישירה באתר המקוון של סינמטק ירושלים – ארכיון ישראלי לסרטים
סרטים לאחר רסטורציה ובאיכות HD
עם תרגום לעברית ואנגלית
סינמטק ירושלים ממשיך את שיתוף הפעולה עם אולפני "מוספילם" (Мосфильм) קונצרן הקולנוע הרוסי הגדול, ומציג תוכנית סרטים מיוחדת ובה עשרה סרטים לצפייה באתר המקוון של ארכיון הסרטים בסינמטק ירושלים.
התוכנית מתאפשרת הודות לשיתוף הפעולה המתמשך בין הסינמטק ואולפני "מוספילם" והידידות עם הבמאי קארן שחנזארוב העומד בראש האולפנים .
אולפני "מוספילם" הוקמו ב- 1924 בעקבות איחוד והלאמה של שני אולפנים פרטיים שנוסדו לפני מהפכת 1917. במהלך תשעת העשורים האחרונים הובילו האולפנים את העשייה הקולנועית הסובייטית והרוסית, והיו בית לכמה וכמה מאסטרים גדולים.
מבחר הסרטים שיוקרנו הינם קלאסיקות ענק של הקולנוע העולמי, מסרטיהם של גדולי במאי ברה"מ בעשורים אלה: אנדריי טרקובסקי וסרגיי אייזנשטיין ועד לסרטי מלחמה שישאירו אתכם פעורי פה.
תוכנית המחווה כוללת את הסרטים הבאים: "סולאריס", "סטאלקר", "המראה", "איבן האיום", "העגורים עפים" (זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן),"מוסקבה אינה מאמינה בדמעות", "אלכסנדר נייבסקי", "עלייה לשמיים", "צא וראה", "עיר אפס".
הסרטים המוצגים הינם לאחר תהליך רסטורציה, באיכות HD ובתרגום לעברית ואנגלית.
עלותו צפייה בסרט: 15 ₪ בלבד.
| סינמטק אונליין – לינק לתוכנית הסרטים ורכישה |
להלן פרוט הסרטים :
המראה (ברה”מ 1979)
בימוי: אנדריי טרקובסקי | משחק: מרגריטה טרחובה, פיליפ ינקובסקי | סרטו האישי ביותר של אנדריי טרקובסקי, והמורכב בסרטיו, הוא ניסיון להעביר את ההיסטוריה של ברה”מ דרך זיכרונותיו האישיים. הסרט בנוי מאפיזודות אישיות קטנות החל מנוף כפרי בשנות השלושים דרך נקודות מפתח בהיסטוריה של ברה”מ – שנותיו של סטאלין, מלחמת האזרחים בספרד, מלה”ע השניה, וימי השיקום שלאחריה. טרקובסקי בונה עולם בו הפרטי משתלב עם הלאומי, ומשתמש בשלל תחבולות קולנועיות ואמצעי מבע: זיכרונות, חלומות וקטעים תיעודיים. הסרט נע למעשה בין ארבעה מימדי מציאות, והתוצאה היא יצירה פיוטית ונדירה, הנחשבת ובצדק ליצירת מופת. (106 דקות. רוסית, תרגום לעברית ואנגלית)
The Mirror (USSR 1979)
Dir.: Andrei Tarkovsky | W.: Margarita Terekhova, Philip Yankovsky | In his most complex and personal work, Andrei Tarkovsky conveys the history of the Soviet Union. Melding the personal with the national and the universal, the film is constructed from personal episodes from Stalin’s years, the Spanish Civil War, WWII and the years of reconstruction, using formats varying from flashbacks and dream sequences, to documentary. The result is a masterpiece with rare poetic power. (106 min., Russ., Heb. subt.)
סטאלקר (בריה”מ 1979)
קרדיט-אולפני-מוספילם
בימוי: אנדריי טארקובסקי | משחק: אלכסנדר קיידנובסקי, ניקולאי גרינקו | “סטאלקר” הוא מורה דרך המבריח אנשים לתוך אזור אסור לכניסה בו אירעה תאונה גרעינית. בלב האזור, בתוך אחד הבנינים ההרוסים, ישנו מקום בו מתגשמים החלומות. שני גברים – “סופר” ו”מדען” יוצאים עם הסטאלקר למסע מפרך אל לב האזור. טארקובסקי רצה להשאיר את הרושם כאילו הסרט צולם בשוט אחד מתמשך, ולא חשש מלהעניק לסרט מימד של אקספירמנטליות. חוויה חד פעמית, שפונה אל השכל ויותר מכך אל הנפש. (161 דקות, רוסית, תרגום לעברית ואנגלית)
Stalker (USSR 1979)
Dir.: Charles Belmont | W.: Aleksandr Kaydanovskiy,Nikolay Grinko | Stark, eerie, cerebral story of a man called Stalker, who guides two intellectuals through the “Zone”, a mysterious, forbidden wasteland. A slow, beautiful masterpiece by the Russian genius. (160 min., Russ., Heb. subt.)
איבן האיום – חלק א’ (בריה”מ 1944)
איבן-האיום-קרדיט-אולפני-מוספילם
בימוי: סרגיי אייזנשטיין | משחק: ניקולאי צ’רקאסוב, לודמלה צליקובסקאיה | פרק ראשון (מתוך טרילוגיה מתוכננת) אודות הצאר איבן הרביעי, אבי רוסיה המודרנית. במקום להציגו כרודן צמא דם, איבן הוא דמות מעונה ומבודדת בחצר עתירת תככים. כאן, בפרק הראשון, מתוארים מאבקיו המתמידים למען איחוד הממלכה, חתירתו למען ביסוס הגבולות, ופעילותו למען איחוד פנימי ופיתוח לאומי. בשיא מלה”ע השניה יצר אייזנשטיין את האפוס הזה כשמאות ניצבים ואמצעי הפקה עומדים לרשותו. בזכות לשונו הקולנועית הייחודית, התוצאה, כפי שהגדיר זאת היטב רוג’ר אברט, היא “סרט מופלא, שלא היה צריך להמתין כ’סרט טוב’ כדי להגיע למעמד הזה”. (100 דקות. רוסית, תרגום לעברית ואנגלית)
איבן האיום – חלק ב’ (בריה”מ 1946)
בימוי: סרגיי אייזנשטיין | משחק: ניקולאי צ’רקסוב, סרפינה ברמן | בפרק השני לעלילות איבן האיום הנקרא גם “קשר הבויארים” מתאר איזנשטיין את אישיותו של הגיבור וחושף את המניעים לאכזריותו. הצנזורה הסטליניסטית גנזה את הסרט, שרמז יותר מדי על אכזריותו של הרודן ורק בתקופת כרושצ’וב בשנת 1958 זכה הסרט להפצה. כאן הלך אייזנשטיין רחוק יותר עם העיצוב של הדמויות והחלל, כאשר לצורניות החד פעמית יש אפקט מהפנט. אייזנשטיין לא זכה להשלים את הטרילוגיה שתכנן ומת ב־1948. הסרט שלפנינו הוא סרטו האחרון. (88 דקות. רוסית, תרגום תרגום לעברית ואנגלית)
Ivan the Terrible – Part 1 (USSR 1944)
Dir.: Sergei Eisenstein | W.: Nikolai Cherkassov, Lyudmila Tselikovskaya | Eisenstein’s final epic recounts the story of the 16th century Tsar Ivan IV and his struggles to establish his rule. The great director began shooting the film after more than two years of research, having made sketches of every scene of the film. Film spectacle enhanced by Prokofieve’s original score. (100 min., Russ., Heb. subt.)
Ivan the Terrible – Part 2 (USSR 1946)
Dir.: Sergei Eisenstein | W.: Nikolai Cherkassov, Serafina Berman | The second part of the history of Ivan the Terrible. (88 min., Russ., Heb. subt.)
העגורים עפים (ברה”מ 1957)
בימוי: מיכאיל קאלטוזוב | משחק: טטיאנה סמוילובה, אלכסיי באטאלוב, וסילי מרקורייב | הסרט שלפנינו, זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, נפתח בזריחה האחרונה בשמי ברית־המועצות ערב מלחמת העולם השנייה. ורוניקה היא אשה צעירה ומאוהבת. ארוסה בוריס מתנדב לשורות הצבא ונשלח לחזית. סרטו של מיכאיל קאלטוזוב מ־1957 היה אחד הסרטים הראשונים שנגמלו מהשבלונה של הריאליזם הסוציאליסטי: הגיבורה אינה מתמודדת עם משימות לאומיות וחברתיות, אלא עם אהבתה, עם שכול, כאב, תקווה וייאוש. מלאכת הצילום הווירטואוזית של סרגיי אורוסבסקי, לצד המשחק הנוגע ללב של טטיאנה סמוילובה, הפכו את “העגורים עפים” ליצירת מופת שרק משתבחת עם השנים. (94 דקות . רוסית, תרגום לעברית ולאנגלית).
The Cranes Are Flying (USSR 1957)
Dir.: Michail Kalatozov | W.: Tatyana Samoylova, Aleksey Batalov, Vasiliy Merkurev | With her fiancי on the battlefront, Veronika must go on with her routine and wait for a sign of life as WWII rages on. A digitally-restored print of Mikhail Kalatozov’s Soviet masterpiece, winner of the Cannes Palme d’Or in 1958. (94 min., Russ., Eng. & Heb. subt.)
אלכסנדר נייבסקי (בריה”מ 1938)
בימוי: סרגיי אייזנשטיין | תפנית בדרכו הקולנועית של סרגיי אייזנשטיין. לא עוד המונים כגיבורי הסרט אלא אינדיוידואלים ודמויות טרגיות המעוצבות ע”י משימות היסטוריות. השנה היא 1242. בעוד הגייסות הרוסיים בולמים פשיטות מונגוליות ממזרח, פולשים ממערב אבירים טבטוניים. הנסיך אלכסנדר נייבסקי נבחר לעמוד בראש צבא ההגנה ובקרב ההיסטורי על העיר פסקוב הוא מביס את הכוח התוקפני. “הנושא שלי הוא פטריוטיזם” כתב אייזנשטיין ב־1938 כאשר צפה פלישה טבטונית מודרנית לארצו. “הסרט אמור לשמש אזהרה לכל מי שינסה לתקוף את מולדתי”. הסיגנון בו הוא בוחר אופראי ונסמך על הניגודים בין הקצב הויזואלי שלו ובין המוסיקה המקורית של פרוקופייף. (112 דקות. רוסית, תרגום לעברית ואנגלית)
Alexander Nevsky (USSR 1938)
Dir.: Sergei Eisenstein | In 1938, Eisenstein finally managed to complete a feature film with sound. The timely subject he chose was the Russian hero who drove back the Teutonic hordes in the 12th century. Notable both for the set-piece battle on the ice and the magnificent score by Prokofiev. (112 min., Russ., Eng. & Heb. subt.)
עליה לשמיים (ברה”מ 1977)
בימוי: לריסה שפיטקו | משחק: בוריס פלוטניקוב, ולדימיר גוסטוצ’ין, אנטולי סולוניצין | לריסה שפיטקו עיבדה למסך את סיפורי מלחמת העולם השנייה של הסופר הבילורוסי ואסילי ביקוב. בדומה לטרקובסקי סרטה משלב אלמנטים נוצריים מובהקים, נועזים לתקופת העשייה של הסרט. שני גיבורי הסרט, הפרטיזנים סוטניקוב וריבאק מצולמים ומעוצבים כדיוקנאות אלגוריים של ישו הנוצרי ויהודה איש קריות והעלילה מובילה אותם לעימות של הקרבה ונאמנות. שפיטקו האוקראינית הייתה תלמידתו של אלכסנדר דובז’נקו (“ארסנל”, “אדמה”), וניתן לראות את השפעתו על הגישה הויזואלית ב”עלייה לשמיים”, המשלבת ריאליזם עם תקריבים אקספרסיביים. התוצאה היא אחת מיצירות המופת של הקולנוע הסובייטי. (108 דקות. רוסית, תרגום תרגום לעברית ואנגלית)
The Ascent (USSR 1977)
Dir.: Larisa Schepitko | W.: Boris Plotnikov, Vladimir Gustukhin | The Ascent is a stepping stone in Soviet cinema. Survival and sacrifice, the value of life and ideology are some of the subjects Schepitko tackles in her adaptation on WWII stories by writer Vasil Bykov. The breathtaking black-and-white cinematography is only one of the reasons that makes The Ascent a masterpiece that should not be missed. (108 min., Russ., Heb. subt.)
סולאריס (ברה”מ 1972)
בימוי: אנדריי טארקובסקי | משחק: דונאטאס ביוניטיס, נטליה בונדרצ’וק | “התשובה הרוסית ל’2001: אודיסאה בחלל’” – כך כונה סרטו השלישי של אנדריי טארקובסקי ע”י ביקורת הקולנוע המערבית. “סולאריס” מבוסס על רומן מאת סטאניסלב לם, גדול סופרי המד”ב של מזרח אירופה. מעשה בקוסמונאוטים רוסים היוצאים לחקור פלנטה מוזרה, מורכב מגז נוזלי, שחדרה אל תוך מערכת השמש שלנו. כמו כל סרטיו האחרים טרקובסקי, גם “סולאריס” איננה יצירה קלה במיוחד לפענוח. אך מי שיגיע מוכן לפיוטיות המיסטית האדוקה, ישאב כאן את מלוא ההנאה – מן העיצוב המוחשי המרהיב של הסרט כמו גם ממורכבותו הפילוסופית, הכמעט־דתית. (165 דקות. רוסית, תרגום לעברית ואנגלית)
Solaris (USSR 1972)
Dir.: Andrei Tarkovsky | W.: Sonatis Banionis, Natalia Bondarchuk | A group of Cosmonauts sent to explore a strange planet made of liquid gas, is stuck on their space station. After the mysterious death of their doctor, a psychologist is sent to investigate the death, as well as the mental problems of the cosmonauts. (165 min., Russ., Eng. & Heb. subt.)
מוסקבה אינה מאמינה בדמעות (ברה”מ 1980)
בימוי: ולדימיר מנשוב | משחק: ורה אלנטובה, אלכסיי בטאלוב | 1958. שלוש נערות מגיעות לעיר הגדולה, מוסקבה, ומתגוררת יחדיו במגורי הפועלות. אנטונינה יוצאת עם ניקולאי המופנם. קתרינה הרצינית, ששואפת להצליח בלימודיה, יוצאת עם רודיון, צלם טלויזיה. לודמילה הפלרטטנית, דגה לעצמה כוכב הוקי. חולפות עשרים שנה – האם הצליחו הנשים הללו לנווט את חייהן כרצונן? המלודרמה של ולדימיר מנשוב היתה ללהיט בברה"מ ובעולם בראשית שנות השמונים, ולוכדת היטב את המתחים שבין המבנה החברתי בברה"מ לבין השאיפות הפרסונליות של גיבורותיו. פרס האוסקר לסרט הזר 1980. (150 דקות. רוסית, תרגום לעברית ולאנגלית).
Moscow Does not Believe in Tears (USSR 1980)
Dir.: Vladimir Menshov | W.: Vera Alentova, Irina Murayova | A trio of young women come to Moscow during the late 1950s to seek work and love. Vladimir Menshov’s melodrama was a hit in the Soviet Union and the world in the early 1980s. It beautifully capturesthe tensions between the social structure of the USSR and the personal aspirations of its heroines. (152 min., Russ., Heb. subt.)
צא וראה (ברה“מ 1984)
בימוי: אלם קלימוב | משחק: אלכסיי קרבצ‘נקו, אולגה מירונובה | ביילרוס הכבושה בידי הגרמנים, 1943. ילד בן 15 מתגייס למאבק ונתקל בזוועות הנאציות. כל ניסיון לתאר את התופת שדרכה מעביר אלם קלימוב את גיבורו, עלול לחטוא לתמונה המחרידה והמהממת אותה אנו חווים עם בן אנוש המתחיל את הסרט עם פני ילד ומסיים אותו עם פרצוף קמוט ומאובן. באמצעות אוירה היפר־ריאליסטית, המסתייעת במצלמה כמעט סוריאליסטית, עם פסקול גאוני ושחקן שהיה שרוי בהיפנוזה במהלך הצילומים כדי להגן עליו מפני מוות פסיכולוגי, מתעד קלימוב את הפן האפל של האנושות ויוצא בקריאה נואשת לשלום ולשפיות בעולמנו. יצירת מופת. (154 דקות. רוסית, תרגום לעברית ואנגלית)
Come and See (USSR 1984)
Dir.: Elem Klimov | W.: Alexei Kravchenko, Olga Mironova | German-occupied Belarus, 1934. Klimov’s hyper-realistic masterpiece describes the atrocities of war as seen through the eyes of a 15-year-old partisan. (154 min., Russ., Heb. subt.)
עיר אפס (ברה”מ 1986)
בימוי: קארן שאחנזרוב | מהנדס מיזוג אוויר בשם וארקין נשלח ממוסקבה לעיר ספר כדי להפגש עם מנכ”ל החברה המעסיקה אותו. כבר מההתחלה הדברים נראים מוזר: המזכירה עירומה, המנכ”ל שמח לפגוש אותו – אך נטען כי הוא מת כבר כמה חודשים ומכאן המפגשים עם תושבי העיר הופכים משונים יותר. “משל על המבוך הקפקאי של השלטון הסובייטי בו הולך הגיבור לאיבוד” (וושינגטון פוסט). שחנזארוב, כמו לכל אורך הקריירה, מצליח להקפיד על מידה של קלילות ושעשוע ולשמר את תשומת הלב של צופיו. (103 דקות. רוסית, תרגום לעברית ואנגלית)
קרדיט-אולפני-מוספילם
City Zero (USSR 1986)
Dir.: Karen Shakhnazarov | An engineer is sent to an isolated city to meet the director of the company. From the start he encounters strange occurrences and things become stranger by the moment. Shakhnazarov presents a “deliciously cheerful satire about the legacy of Stalin, personal identity and the political importance of rock-and-roll” (New York Times). (103 min., Russ., Eng. & Heb. subt.)