לחגי יודן, מוסיקאי, פסנתרן, מלחין, זמר טנור, מנצח ואף עוסק בסטיילינג, אמן רב תחומי, היה חלום. חלומו היה לארגן סדרת רסיטלים, קונצרטים עם מיטב הסופרניות איתן יצא לו לעבוד או לפגוש.
הרסיטלים מתקיימים בלופט שלו שבפינת רחוב שוקן בתל-אביב, שם בקומה ה-11 ניצב לו פסנתר סטיינר בן 137 שנה. על במה זו נערך הרסיטל באינטימיות שאין שניה לה.
לנו היה חלום גם והוא לזכות לשמוע את אינאס מסאלחה עליה שמענו רבות אבל לא יצא לנו לראותה. מה שטוב ברסיטלים אצל חגי יודן זו האינטימיות, הקרבה, האזנה ללא הגברה, וההנאה שאין שניה לה. ברסיטל הזה פה ושם זלגה לנו דמעה מהתרגשות.
משתתפים:
אינאס מסאלחה – סופרן
חגי יודן – פסנתר ושירה
הפסנתר בן 117 שנה של חגי
על הזמרת
אינאס מסאלחה נולדה בכפר דבורייה שבגליל. שורשיה המוסיקליים במסורת המוסיקה הערבית והשכלתה המוסיקלית מערבית-קלאסית. סיימה את לימודיה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. במהלך לימודיה, הופיעה בתפקיד מז'נקה באופרה הכלה המכורה (סמטנה) והקליטה שלושה שירי תהילים (אהרון חרל״פ) ל״קול המוסיקה״. הייתה חברה בתוכנית ה"אופרה סטודיו" של האופרה הישראלית החדשה ועל בימתה הופיעה באוטלו (ורדי), באלמנה העליזה (להאר) ובריגולטו (ורדי).
ברסיטל תפילה ושיר היא "מדלגת" בקלילות מפתיעה בין סגנון לסגנון אחד לשני, בין שפה לשפה, פעם אופרה פעם שיר נשמה אפרו- אמריקני, ופעם תפילה נוצרית ועוד. קולה מרקיע שחקים ולעיתים הוא מהדהד באמפליטודות בין הקירות לתקרה ולתוך הלב שלך, המאזין, ולאחר רגע שקט עדין הנסוך על פניה רבי ההבעה.
הערב נפתח בשיר ספריטואל "לפעמים אני מרגיש כילד יתום מאם" – Sometimes I Feel Like a Motherless Child שיר שזכה לביצועים רבים, כאן בקול שלה שחודר ללב, אי -אפשר שלא להתרגש.
הקטע השני מתוך "Hermit Songs: The Monk and His Cat" אופ. 29 מס. 8 (מילים: מן המאה ה-8 או ה-9 בתרגום וו. ה. אודן) – " הנזיר עם החתול" שיר מימי הביניים ומנגינה של סמואל ברבר. זהו שיר קצת שובב שמאופיין במוסיקה של ימי הביניים.
לאחר מכן ביצוע מרגש במיוחד של קטע מתוך שירי "מריקה" – הוגו וולף (1860-1903) – מתוך "שירי מריקה": Gebet – תפילה (מילים: א. מריקה) על השיר הזה אמר חגי – הטוב והרע ובאמצע נמצאת הענווה.
חגי מקפיד לשלב יצירות של מלחינים ישראלים והפעם בחר ביוסף ברדנשווילי (נ. 1948) – הללויה. המלחין יוסף ברדנשווילי כתב יצירה זו וזכינו לשמוע אותה בהשמעת בכורה עולמית בערב זה, יצירה קצרה ואינטנסיבית. יש הנאה וגאווה עצמית בשמיעת מוסיקה ממלחין "משלנו".
התפילה האישית של חגי יודן קיבלה ביטוי ביצירה של סרגיי רחמנינוב כאשר הקטע הראשון היה לפסנתר בלבד (חגי יודן) – אלגיה מתוך 5 קטעים לפסנתר סולו אופ. 3 מס. 1, בהמשך Μолитва – תפילה, אופ. 8 מס. 6 (מילים: א. פלשצ'ייב, בעקבות גתה) אותה שרה אינאס בשפה הרוסית, שיר רומנטי המסתיים באקורד חזק.
ואז שמענו את השיר "שיר לירח" אנטונין דבוז'אק (1841-1904) – מתוך האופרה "רוסלקה": Mêíčku na nebihlubokém (אריה של רוסלקה) (ליברית: י. קוואפיל), הנערה שרה לאהובה ומבקשת ממנו לחזור אליה. שיר אופטימי מלא תקווה. השיר היה החביב ביותר על רעייתי.
בשפה העברית שרה אינאס את עקרה (מילים: רחל) –הידוע בביצוע של אחינועם ניני (נ. 1969) שגם הלחינה אותו, אינאס שיתפה את הקהל בשירה וכך אולי הוא נשמע עליז ואופטימי.
חגי ניגן קטע סולו בפסנתר שנקרא דואט מתוך "שירים ללא מילים" של פליקס מנדלסון-ברתולדי (1809-1847) – לפסנתר סולו, אופ. 38 מס. 6, הנגינה הווירטואוזית של חגי אינה זקוקה למילים והוא הצליח ליצור את תחושת הדואט בשתי ידיים.
כעת הגיע תורו של ג'וזפה ורדי (1813-1901) – מתוך האופרה "אותלו": Ave Maria (אריה של דזדמונה) (ליברית: א. בויטו, בעקבות שייקספיר), אינס שרה את אווה מריה מתוך אותלו, האריה של דזדמונה כאן בא לידי ביטוי יכולתה הרבה כסופרנית אופרה. המילים בעקבות שיקספיר.
וזה הרגע המרגש בו אינאס שרה בערבית ﯾﺎ ﻣﺮ ﯾﻢ ﭐﻟﺒﻜﺮ – "הו מרים הבתולה" שיר ביזנטי ערבי נוצרי. השפה הערבית בשירתה כל כך מרגשת ומקרבת, מנגינה קסומה ושיר תהילה למרים. בשיר הזה חגי הצטרף בערבית והמם אותנו הקהל. זו בשבילי הייתה בכורה! אין מתאימה ממנה לבצע את השיר בסופרן הצלול והמענג. וכן גם בשיר זה הקהל הצטרף בסיום. משפט אחד מהשיר "יופייך עולה על כל אור של שמש או ירח ואת מנחה אותי בדרך הנכונה"
ככה גב אל גב
שיר נשמה נוסף היה הגוספל "Ride On King Jesus" ואחריו "כל העולם בידיו", הקול של אינאס עלה לאוקטבות גבוהות, אקסטזה של זמרת אפרו-אמריקאית הייתי אומר. ושוב חזרנו ל "יא מרים" עם הקהל וסגרנו עוד ערב מהנה בסדרת הסופרנוס של חגי יודן והסופרניות. חוויה מרגשת.
להתרשמות בקטעים דומים מ 2012:
https://www.youtube.com/watch?v=erT3i1jRl80
קצת על התפקידים של אינס מסאלחה:
אינאס שרה את תפקיד הציירת בבכורה העולמית של האופרה חצי ירח )מיכאל שנהב). היא הופיעה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון, התזמורת הקאמרית הרצליה, סינפונייטה באר-שבע, סוליסטי ונטי וקאפלה דה פיאטה דה טורקיני באיטליה ועוד. הייתה חברה בסטודיו של ה"שטאטס אופר" בברלין ושם הופיעה כפפגנה בחליל הקסם(מוצרט) והאישה הצבעונית במהמר (פרוקופייב), תפקיד אותו שרה גם בלה סקאלה, מילאנו, בניצוחו של דניאל ברנבוים. כמו כן, ביצעה תפקידים באלקטרה ואביר הורד(ריכרד שטראוס), טוסקה (פוצ׳יני), קנטטת הקפה (באך) ושרה את תפקיד הנסיכה באופרה הסולטנה מקאדיס (חואן אריאגה) בהפקת בכורה עולמית שבוצעה ברמאללה. הופיעה בפסטיבל זלצבורג (אוסטריה) עם דניאל ברנבוים בפסנתר, בפסטיבל טאנגלווד (ארה”ב), בפסטיבל ונטו (איטליה) ובפסטיבל פליציה בלומנטל (ישראל).
בשנים האחרונות, הופיעה רבות עם חגי יודן בתוכנית הייחודית ״תפילה ושיר״, אותה ערכה והפיקה. כמו-כן, יצרה פרוייקט בשיתוף אנסמבל סולני תל אביב ובמרכזו יצירה מאת נעם סיוון: מוות ולידה. זכתה במלגות אפל היל, קרן התרבות אמריקה-ישראל, ״קרן רונן״, מלגת IVAI, קרן קטאן, קרן סעיד-ברנבוים וקרן ליז מון.
צילומים גל אלי