בערב זה, בקונצרט מתחברים להם צלילים ממלחינים איטלקיים דרך וינה לרוסיה, יש קו מסוים שמחבר בינם, הגורל. יש יסודות דרמטיים עוצמתיים נוכחים בתכנית הקונצרט של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון. הקונצרט בוצע בבית העם היכל התרבות רחובות וכמובן יבוצע בראשון-ציון ובתל אביב.
התברכנו בקונצרט זה באורח , וירטואוז ואחד מנגני הקלרנית מהטובים בעולם, אשף הקלרנית האיטלקי ג'יאמפיירו סוברינו שניגן למעשה שתי אופרות לכל דבר.
בתכנית:
רני קלדרון מנצח, ג'יאמפיירו סוברינו קלרניתן
בטהובן – "קוריאולן" פתיחה, אופ' 62
דוניצטי – קונצ'רטינו לקלרנית ולתזמורת בסי במול מז'ור
באסי – פנטסיה קונצרטית על נושאים מתוך "ריגולטו" של ורדי לקלרנית ולתזמורת. עיבוד: פדריקו קרקי
הפתיחה: בטהובן "קוריאולן" פתיחה, אופ' 62.
הסיפור מאחורי הצלילים הוא כי הפתיחה של בטהובן היא "פרוגרמטית", המתמודדת עם הגנרל הרומי קוריולנוס והכעס כלפי פליביאן ברומא, הוא רואה בהם חמדנים ומושחתים. הוא גם מקלל את הסנאט הרומי, למעשה הוא מורד בשלטון והוא ומשפחתו גולים והוא מצטרף לצד האויב ומסכים להוביל במאבק נגד רומא. אמו של קוריולאנוס מתחננת בפני בנה להימנע מכיבוש רומא, מה שיוצר קונפליקט בינו לבין שותפיו למרד ובסופו הוא נרצח או שהתאבד.
הנושא הראשון הסוער של הפתיחה, ב- C מינור, מראה את טבעו המרדני של קוריולנוס, הנושא השני (טון גבוה יותר) קשור עם וולומניה, האם העדינה והאנושית. הפתיחה הזו נמרצת וכאן אנו גם נפגשים עם דמותו של המנצח רני קלדרון גם התנועות שלו חדות ומרשימות על הבמה. השקט שמבטא את תחנוני האם מופר במהרה על ידי צלילים עזים ושוב הסיום הנעים.
יצירה בלתי נשכחת עם יופי לירי, שהוא גם בעל אלמנט הירואי מובהק.
בהמשך כפי שציינתי התברכנו בקלרניתן אורח ג'יאמפיירו סוברינו.
היצירה הראשונה: דוניצטי – קונצ'רטינו לקלרנית ולתזמורת בסי במול מז'ור.
צליל הקלרנית כזמר אופרה בליווי התזמורת. הביצוע שלו זה ממש הופעה ולהטוטים על הבמה. וירטואוז ששולט נהדר בכלי.
החלק השני הוא: באסי – פנטסיה קונצרטית על נושאים מתוך "ריגולטו"
של ורדי לקלרנית ולתזמורת. עיבוד: פדריקו קרקי.
כפי שאמר לנו המנצח זו הייתה דרך להפיץ מוסיקה ואופרות בימים בהם לא היה יו-טיוב.
יצירתו של לואיג'י באסי, שהיה קלרניתן בבית האופרה לה-סקאלה, מצדיעה למלחין החשוב באותה תקופה, ג'וזפה ורדי. בבחירה אישית מלקט באסי פנינים מתוך "ריגולטו" – שהיא למעשה אוסף להיטים אופראיים – ומעמיד את הקלרנית פעם כזמר, פעם כזמרת ופעמים אחרות כרביעייה וכמקהלה. זה סוד קסמה של יצירתו.
הביצוע וכמובן העיבוד שהוא יצירת מופת לקלרנית באמת הדגישו לקהל עד כמה הנגן הוא וירטואוזי. מדובר בווריאציות על יצירתו של ורדי.
בין הנושאים והאריות שבוצעו ניתן לציין את " TUTTE LE FESTE AT TEMPIO" בביצוע שבחר באסי והוא להדגיש את התזמורת תוך הדגשת הביצוע של הקלרנית.
"Coro mome" אחת האריות הנודעות ביותר באופרה, הביצוע על כלי הנגינה הקלרנית נותן גוון אחר מעניין ומרתק לאריה.
היו עוד קטעים אהובים ונהדרים, בין היתר הסולן מבצע קטע סולו מדהים ללא ליווי תזמורתי והסיום סוחף מחיאות כפיים סוערות וכמובן הדרן.
החלק השני נפתח, כמנהג התזמורת שהפך למסורת, בשיר ישראלי. הפעם נוגן השיר "ירושלים של זהב" מאת נעמי שמר בעיבודו של דורון טויסטר אשר בה הוא שיתף את כל כלי התזמורת.
ובחלק השני של הקונצרט כמובן צ'ייקובסקי. – צ'ייקובסקי סימפוניה מס' 4 בפה מינור אופ' 36.
זו יצירה שבחלקה כנראה מוטיבים איטלקיים אולם פרק הסיום הוא הכי רוסי שאפשר.
Andante sostenuto — Moderato con anima
כבר בפתיחה העוצמתית, תרועות החצוצרות והלמות התופים והכניסה העזה של המיתרים אתה כמאזין יודע ומזהה שזה צ'ייקובסקי והחותם שלו על המוסיקה. ההמשך עם הבאסונים, הקרנות, חליל הצד והקלרנית (מהתזמורת) מגיש לצופה את העוצמה והגורל, המוטיב הזה הגורלי שמונע את האושר ורודף אותנו מקבל ביטוי עז. וכן הקלרנית והחליל עושים כאן עבודה נפלאה.
Andantino
הפרק השני שקט ודכאוני יותר, מתחיל בנגינת הקלרנית והתזמורת ממשיכה בנעימה מלנכולית, אולם המנגינה לירית ואהובה על המאזין. בהמשך עם החצוצרות והצ'לות המנגינה מתגברת. יש כאן ביצועים יפים של חליל הצד והקלרניתן. לקראת סיום הפרק משתלבת נעימה מאד ערבה לאוזן , סך הכל פרק שמעורר מחשבות על הגורל.
Scherzo: Pizzicato ostinato
זה פרק מיוחד שאני לא בטוח ששמעתי שני לו, כל כולו הוא בעצם פריטה על המיתרים – פיציקטו. פרק מקסים וכובש. גם כאן חליל הצד והקלרנית ראויים לציון לצד המיתרים.
Allegro con fuoco
שוב חוזרת העוצמה שמאפיינת את צ'ייקובסקי, הטרומבונים והחצוצרות וגם הקרנות מעצימים את המנגינה והתוף הולם, ככה אנחנו אוהבים את צ'ייקובסקי. כאן יש מוטיב רוסי ברור לחלוטין, זהו פרק שהכי מוכר ואהוב מהיצירה, אדיר וכך גם הביצוע והאקוסטיקה באולם בית העם ברחובות וכמובן נגני התזמורת הסימפונית ראשון לציון והמנצח הנמרץ רני קלדרון.
לא להחמיץ!
על המנצח
רני קלדרון, מנצח
לאחר שניצח בהצלחה מרובה על האופרה "טורנדוט" של פוצ'יני בשנת 2013 בבית האופרה הלאומי לורֶן בננסי, צרפת, הוזמן רני קלדרון להיות מנהלו המוסיקלי של בית האופרה והוא הישראלי הראשון שמשמש בתפקיד. רני קלדרון נולד בישראל. עם מוריו נמנו פנינה זלצמן (פסנתר), מנדי רודן ונעם שריף (ניצוח) ויצחק סדאי (קומפוזיציה). את לימודי ההמשך עשה בבתי אופרה שונים באירופה. הופעתו הראשונה כמנצח אופרה היתה ב"ספציו מוסיקה", באורבייטו, איטליה, שם הוא זכה במשך שלוש שנים בפרס הראשון כשניצח על שלוש אופרות של פוצ'יני. רני קלדרון ניצח בבתי אופרה חשובים בעולם בהם אופרה זמפר בדרזדן, תיאטר אן דר ווין בווינה, לה מונה בבריסל, טולוז, טולון, האופרה הישראלית בתל אביב ועוד.
קלדרון ניצח על תזמורות שונות בהן הלאומית הבלגית, התזמורת הלאומית מונפלייה, תזמורת הרדיו של רומניה והתזמורת הפילהרמונית סופיה, הקאמרית של וינה והסימפונית הישראלית ראשון לציון. בשנת 2002 הוזמן לנצח בבית האופרה של סנטיאגו בצ'ילה, על האופרה "אורפיאוס ואארידיצ'ה" של גלוק. בעקבות הצלחתו הוא הוזמן לשוב ולנצח בבית האופרה ובין השנים 2009 ו-2012 שימש כמנצח הראשי של בית האופרה בסנטיאגו.
רני קלדרון שולט בשבע שפות: עברית, אנגלית, איטלקית, צרפתית, גרמנית, רוסית וספרדית. עוד למד יוונית עתיקה ובימים אלה לומד הונגרית. בעונה הנוכחית לצד הופעותיו בבית האופרה שלו בצרפת מנצח רני קלדרון על סדרות קונצרטים בישראל, בצרפת וברוסיה.
על הסולן
ג'יאמפיירו סוברינו, קלרניתן
ג'ימאפיירו סוברינו נולד בפיימונטה בשנת 1965. כבר בתחילת דרכו כקלרניתן, זכה בפרסים בתחרויות בינלאומיות בגנואה, ברומא, באנקונה, בפריז ובקולמר. כמי שזכה בתחרות להוראת מוסיקה מקדיש סוברינו זמן להוראת מוסיקה בכיתות אמן באיטליה, בצרפת, בספרד, בקנדה, בתורכיה ובטייפה. נמנה עם תלמידיהם של קרלו מריה ג'וליני וסרג'יו צ'ליבידקה. בן עשרים היה לקלרניתן הראשון בתזמורת ה-RAI (רשות השידור האיטלקית) בטורינו ובתזמורת הפילהרמונית באותה עיר. בתפקיד זה שימש עד 1994 ואז עבר לתזמורת הארנה בוורונה. היה קלרניתן אורח בתזמורת הפילהרמונית ליסבון בהזמנת גארי ברתיני ובתזמורת שלזוויג-הושטיין בהזמנת סרגי'ו צ'ליבידקה.
סוברינו ניגן תחת שרביטיהם של שולטי, ברנשטיין, לווין ורבים ואחרים. מלחינים חשובים הקדישו לו יצירות בהם אלברטו קוֹלה, קרלו גאלנטה ולואיס בקלוב. ג'ימאפיירו סוברינו מרבה להופיע בפסטיבלי המוסיקה החשובים בעולם בהם ונציה, פראג, פריז, אקס אן פרובנס, וינה וניו יורק. הופע כסולן עם התזמורות הפילהרמוניות של וינה, מוסקבה, מונטה קרלו, לובליאנה ועם הקאמריות של ישראל, בלגרד, פראג וסופיה, באולמות החשובים ביותר באיטליה וכן במוזיקפראיין בווינה, במרכז לינקולן בניו יורק, המגארון באתונה, האקדמיה סנטה צ'צ'יליה ברומא ובבתי האופרה של וינה, פריז, ורשה ובודפסט. החל משנת 2010 משמש כמשנה למנהל האמנותי של פסטיבל הארֶנָה בוֶורוֹנה.