בארוֹק הוא הסגנון האמנותי והמוסיקאלי ששלט באירופה מסוף המאה ה⁻16 ועד אמצע המאה ה 18. הבארוק בא אחרי תקופת הרנסנס ולפני התקופה הקלאסית. מקובל לשייך את מוסיקת הבארוק כמוסיקה הפונה אל הרגש והופעת המוסיקה והסגנון קשורים גם לשינויים בתפיסה הדתית שבכדי להחזיר את המאמינים, יש לפאר ולהאדיר את הכנסיות באירופה. באמצעות המוסיקה והשירה הדתית נמשכו המאמינים לחזור לכנסייה.
בתוך כך היהודים בעיקר הפורטוגזיים בהולנד יצרו וכתבו יצירות מוסיקליות יהודיות במאה ה18 והלאה בעלות מאפיינים בארוקיים כנראה בהשפעת הסביבה המערבית.
בקונצרט זה של תזמורת הבארוק ירושלים שמענו מוסיקה קולית מהמאה ה-18 שנכתבה בשפה העברית מוסיקה נהדרת ומגוונת שכולה בארוק מאוחר. הקהל כפי הנראה יופתע לגלות כי אין צורך בכתוביות ובתרגום הפעם – שכן הכל מושר בעברית. שורשי הקונצרט עמוקים ומרתקים שכן הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין התזמורת לבין המכון למוסיקה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים שיחדיו אספו, חיברו, עיבדו וערכו מוסיקה שהתגלתה בבתי כנסת באמסטרדם (הקהילה הפורטוגזית) ובקזאלה מונפראטו באיטליה. בנוסף יבוצעו יצירות בשפה העברית מאת המלחינים הלא יהודים לואי סלדין הצרפתי, שחיבר מוסיקה לקהילה היהודית בפרובנס וכריסטיאנו ג'וזפה לידרטי, שזכה לחינוך ישועי ובבגרותו עבד עבור הקהילה היהודית פורטוגזית באמסטרדם.
המוסיקה בקונצרט מהפתיעה וסביר להניח שמרבית המאזינים לא מכירים אותה, שכן היא אינה תואמת את הסטריאוטיפים שנקשרים ל"מוסיקה יהודית" – היצירות מעידות על טעם מוסיקלי מערבי מעודן וייחודי של הקהילה הספרדית הקטנה שחיה בהולנד במאה ה-18, לפחות בכל הנוגע למוסיקה שנכתבה בעבורה לביצוע באירועים מיוחדים. הגיוון הרב בין הסגנונות המוסיקליים שהוצגו בקונצרט זו המוסיקה שאפיינה את הקהילה באמסטרדם למול המוסיקה מבית הכנסת האיטלקי בקזאלה מונפראטו, לדוגמא – מאוד קשה להגדיר "מוסיקה יהודית מהבארוק". חלק ניכר מהמוסיקה בקונצרט נחשף בעליות הגג של בתי הכנסת ולאו דווקא בספריות, ונדרשה עבודה רבה על מנת לעבד אותו ולהתאים לתזמורת עם סולנים מאחר שרובו נכתב עבור קול יחיד – אלו הם פנקסי החזנים של בתי הכנסת.
התכנית והקונצרט
כל הנשמה – פאר הבארוק היהודי
תזמורת הבארוק ירושלים
דוד שמר, מנצח, צ'מבלו
סולנים:
קלייר מגנאג'י, סופרן;
אלון הררי, קונטרה-טנור;
דורון פלורנטין, טנור
יאיר פולישוק, בס
תכנית
לואי סלדין (סוף המאה ה-17) – קנטיקטום אבראיקום:
- פרלוד – דואט וריטורנלו – אייר לבס – דואו וריטורנלו
- מקהלה – בורה וריגדון – רפריזה למקהלה
- פרלוד ואייר – מקהלה קטנה – מקהלה – גאבוט ומקהלה (רפריזה)
פנקסי חזנים (מנגינות מתוך פנקסי החזנים של אמסטרדם מהמאה ה-18)
– קדושה
– אשאל מעל צור (עיבוד דוד שמר)
– שיר לחנוכת בית כנסת. (עיבוד אלון שב)
כריסטיאנו ג'וזפה לידרטי (1730 – 1795)
קול הנשמה
~חלק שני
אנונימי (המאה ה-18)
טקס מוזיקלי ל"הושענה רבה" בקזאלה מונפרטו 1732
* פתיחה: אלגרו-אדג'ו-אלגרו
* אדון עולם
*סינפוניה
*זמירות בניגון שופט
קנטטה: "יונה על חגווי הסלע"
* אובטורה: אלגרו-סרבנד-אלגרו
* דואט המלאכים "יונה"
* רצ'יטטיב, ציון "איך תומרו דודים"
* אריה, ציון "החישה מפלט לי"
* רצ'יטטיב, איש לבוש בדים "מדבר בצדקה"
* אריה, איש לבוש בדים "קונן צור"
* רצ'יטטיב, מליץ "תשועת עולמים"
* אריה, מליץ "שוכן ברום"
* רצ'יטטיב, קול האל "מה תהמי"
* אריה, קול האל "בחרבי"
* רצ'יטטיב, ציון "נא מהרו"
* מקהלה "דודים שאו זמרה"
על הקונצרט
הקונצרט הוא מכלול של תפילות כאמור בסגנון בארוק, גם התזמורת מצוידת בכלים מתקופת הבארוק כאשר במרכז הבמה הצ'מבלו עליו ניגן המנצח דוד שמר, בולטת נגנית התאורבו, ושתי נגניות החליל בארוק.
היצירה הראשונה קנטיקום אבראיקום – לואי סלדין (סוף המאה ה17)
מתחיל עם שני סולנים ה קונטרה-טנור והטנור אחר כך נכנס הבס והסופרן
ליצירה כמה חלקים והקולות אדירים הבס יאיר פולישוק בעל קול עמוק ומרשים ומולו הצליל המיוחד של קונטרה-טנור מהווה ניגוד מוחלט.
בהמשך יצירה מורכבת פנקסי החזנים. ביצירה שירים או תפילות קדושה, אשאל מאל צור ( עיבוד דוד שמר) ושיר לחנוכת בית הכנסת
מאוד התרשמתי מהתפילה השירה של קלייר מגנאג'י איזה קול אדיר, צלול וחודר ללב, רוב השירה שלה היא א-קאפלה בעוונותיי רשמתי הקב"ה איזה קול. אפשר לדמוע מהקול הזה.
שיר חנוכת בית הכנסת גם הוא סוג של שיר הבנוי על הקדיש.
קולו של הבס מרשים מאוד הזמרים מצטרפים בקריאת אמן, אמן. התאורבו בולט בפריטת מיתרים כמו גם הצ'ילו.
השיר כל הנשמה (כריסטיאנו גוז'פה לידרטי) שנכתב עבור הקהילה היהודית הפורטוגזית בסגנון הבארוק המאוחר, חותם חלק זה של הקונצרט הסופרנית קלייר בולטת ולצידה הסולנים בשיר כמה חלקים ושומעים בעיקר הללויה, הללויה. הליווי של 2 כינורות התאורבו והצ'מבלו לא מאפיל ומדגיש את המקהלה.
חלק שני
קנטטה להושענה רבה, מלחינים עלומי שם מהמאה ה 18
כאן בפתיחה בלטו החלילניות הלבושות בבגדי בארוק אדומים (לרגע חשבתי שהושאלו מהורטוס מוזיקוס אסטוניה) אלו עידית שמר ו ז'נביב בלנשארד, שאפו.
הסולנית נכנסת באדון עולם ואני ממש מתרגש מהתפילה אין יותר מתאימה מקלייר מגנאג'י לתפקיד זה. בהמשך אחרי נגינה של הצ'מבלו והמיתרים שוב קטע א קפלה של קלייר מגנאג'י
קטע קישור מנגינה של התזמורת המרשימה, גם סולו של שלש כינורות והצ'לו, החליליניות נכנסות והסולנים ממשיכים כל אחד בקולות המיוחד והמרשים, במיוחד התרשמתי משמיעה ראשונה של אלון הררי הקונטרה-טנור איזה קול זמיר.
בהמשך עוד תפילות שירים בהם אלון הררי, קונטרה-טנור ויאיר פולישוק הבס וכמובן הסופרנית משלימים זה את זו .
הללויה.
כפי שניתן לשמוע, גם להבין זו מוסיקה מיוחדת, נוגעת ומרגשת וקל להבין איך במאה ה 18 וכך גם היום יש משיכה למוסיקה זו שהאזנה לה מרוממת את הרוח.
תזמורת הבארוק ירושלים חזרה בקונצרט זה לבארוק היהודי עם חידושים. התכנית כללה יצירות מכתב היד של החזן צרפתי מאמסטרדם שטרם נשמעו, ושעובדו במיוחד לקונצרט זה על ידי ד"ר אלון שב מאוניברסיטת חיפה. יצירות אלו, בעיבודן החדש, שבוצעו היום בביצוע בכורה עולמי על ידי תזמורת הבארוק ירושלים, ירחיבו בוודאות את האופקים של אותה "המצאה" מודרנית שנקראת "הבארוק היהודי" הנוכחת כיום בתדירות גבוהה מעל במות הקונצרטים בחו"ל. בנוסף יבוצעו גם עיבודים מאת מנהלה המוסיקלי של התזמורת, פרופ' דוד שמר.
דוד שמר, מנצח, פרופ' דוד שמר נגן צ'מבלו, מנצח, מורה מנהלה האמנותי של תזמורת הבארוק ירושלים הוא אחת הדמויות המובילות בסצנת המוסיקה המוקדמת בישראל. הוא מלמד צ'מבלו ומוסיקה עתיקה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.
בנוסף הוא מוזמן ללמד בכיתות אמן בישראל, באירופה ובארה"ב. דוד שמר הוא מנהלה האמנותי ומנצח קבוע של תזמורת הבארוק ירושלים אותה הקים ב 1989- . הוא מופיע ומקליט באירופה ובארה"ב כסולן, כמוסיקאי קאמרי וכמנצח. הקלטתו לוואריאציות
גולדברג של באך זכתה לביקורות נלהבות של הקהל והמבקרים. לאחרונה ניצח על תזמורת הבארוק ירושלים ומקהלת NFM מוורוצלב בביצוע "משיח" של הנדל בתל אביב ובירושלים במסגרת פסטיבל פנטזיה קולית ומיד לאחר מכן הופיע בפסטיבל מוסיקה יהודית בריגה שם ניצח על האורטוריה "אסתר" מאת הנדל עם קולגיום מוסיקום ריגה וקולגיום קורו מוסיצ'י ריגה.
אלון הררי קונטרטנור נולד בישראל. הרפרטואר הנרחב שלו כולל את אורפיאו באורפיאו ואאורידיצ'ה )גלוק) באופרה הלאומית של ליטא, תפקיד הזפיר באפולו והיקינטון (מוצרט) בשטוטגרט, אאוסטזיו ברינלדו (הנדל) במונסטר, טולמאו ביוליוס קיסר במצרים ) הנדל) בדורטמונד והלסינקי, אדלברטו באוטונה )הנדל) בהאלה. הוא הופיע בקונצרטים רבים בארץ עם התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, הקאמרטה הישראלית ירושלים, תזמורת הבארוק ירושלים, תזמורת בארוקדה ועוד. הופיע כסולן עם התזמורת הפילהרמונית של ורשה ועם אנסמבל בארוק וורק המבורג. הוא זכה במלגות קרן התרבות אמריקה ישראל ומלגות נוספות במסגרת לימודיו. אלון הררי היה חבר באופרה סטודיו של האופרה הישראלית.
קלייר מגנאג'י בוגרת האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בתל אביב, המשיכה את לימודיה בבוסטון ובברלין. הופיעה לראשונה במרכזי המוסיקה החשובים בעולם בשנת 2007 עם האקדמיה לזמרים צעירים גן הקולות של וויליאם כריסטי. מאז הוזמנה להופיע בתפקידים ראשיים בבתי האופרה הלאומיים של פינלנד ואסטוניה, באופרה הישראלית, עיר המוסיקה בפריס, תיאטרון קאן, פסטיבל האופרה של ריינסברג, פסטיבל ישראל, ובסיור ההפקה הקומדיה השטנית בארה"ב לצד השחקן ג'ון מלקוביץ' ברחבי ארה"ב ואירופה. בין תפקידיה קליאופטרה, גלתיאה ואצ'י (הנדל), אורידיצ'ה (גלוק), סוזנה, פמינה, דספינה וצרלינה (מוצרט), רוזינה )רוסיני), תרז (פולנק) ואן טרולב (סטרווינסקי). מרבה להופיע ברפרטואר קונצרטנטי נרחב באולמות כמו המוזיקפריין בוינה, הפילהרמונית ברלין, וויגמור הול והברביקן בלונדון, אולם אליס טולי בלינקולן סנטר, קונסרבטוריון צ'ייקובסקי במוסקבה, ארמון האמנויות בבריסל, האודיטוריום הלאומי במדריד והגולבנקיאן בליסבון. הופעותיה כוללות גם את התזמורת הפילהרמונית הישראלית, הפילהרמונית ברמן, הסימפונית ברלין, הסימפונית הלאומית אסטוניה, הסימפונית אולסטר, הסימפונית ירושלים, תזמורת האמנויות הפורחות, האקדמיה הווינאית, הלסינקי בארוק והקאמרטה ירושלים. זוכת פרסים ומלגות רבים, ביניהם קרן התרבות אמריקה ישראל והמכון הישראלי לאמנויות הזמרה, נבחרה לייצג את ישראל בתחרות היוקרתית BBC Cardiff Singer of the World שם הופיעה עם התזמורת הלאומית הוולשית וזכתה להצלחה רבה.
דורון פלורנטין, טנור, בעל תואר ראשון בנגינה בצ'מבלו, בהסמכתו של ד"ר דוד שמר באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. זמרה בביה"ס הגבוה למוזיקה בוכמן-מהטה בתל אביב ובביה"ס הגבוה למוזיקה בלייפציג על שם מנדלסון. כזמר סולן הופיע בין היתר בארץ עם תזמורת הבארוק ירושלים, אנסמבל בארוקדה, סימפונט רעננה, התזמורת הקיבוצית-נתניה ואחרים. בין תפקידיו האופראיים: נמורינו ב"שיקוי האהבה" (דוניצטי) וטמינו ב"חליל הקסם" (מוצרט).
יאיר פולישוק, בס (בריטון), נולד בישראל. השלים את לימודי השירה והניצוח לתואר ראשון באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. הופיע בתפקיד פיורלו בספר מסוויליה )רוסיני) עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. הרפרטואר הקונצרטי שלו כולל את המתיאוס פסיון והמיסה הגדולה מאת באך, הסימפוניה התשיעית מאת בטהובן, הרקויאם מאת פורה והסרנדה מאת שנברג. הרפרטואר האופראי שלו כולל את פיגרו בנישואי פיגרו (מוצרט), אניאס בדידו ואניאס (פרסל) וכן הופיע באופרות הזמרת הקרחת )ישראל שרון) והרמאי )מנחם אבידום). במקביל לקריירת הזמרה, לומד פולישוק ניצוח. הוא זכה במלגות קרן התרבות אמריקה ישראל, קרן רונן ואלי לאון. יאיר פולישוק היה חבר במיתר אופרה סטודיו של האופרה הישראלית שם הרפרטואר שלו כלל את פפגנו בחליל הקסם, לפורלו בדון ג'ובני, גוליילמו בכך עושות כולן (מוצרט), בלקורה בשיקוי האהבה (דוניצטי), דנדיני בלה צ'נרנטולה (רוסיני), פרנק בעטלף (י. שטראוס) ועוד.