אופנהיימר סרט על פצצת האטום ועל אינטריגות פוליטיות
אופנהיימר הוא סרט החושף את כל מה שלט ידענו או ידענו על מי שהוביל את המחקר והביצוע לייצור פצצת האטום שהופלה על הירושימה וגאסאקי ובכך סיימה את מלחמת העולם השנייה.
אנשים נוטים לייחס לאיינשטין את פצצת האטום, שאגב מופיע בסרט. אולם הוא היה אבי התאוריה של תורת היחסות שהביאה את המדע ואת אופנהיימר לייצור פצצת האטום.
זהו סרט ארוך של 3 שעות! אופנהיימר צולם אך ורק במצלמות בפורמט גדול – Panavision® 65mm ו-IMAX® 65mm. "זה פורמט שמאפשר לקהל לשקוע לגמרי בסיפור ובמציאות שאליה אתה לוקח אותו. במקרה של אופנהיימר, מדובר בסיפור בעל היקף גדול והיקף גדול וטווח גדול. אבל רציתי גם שהקהל יהיה בחדרים שבהם הכל קרה, כאילו אתה שם, מנהל שיחות עם המדענים האלה ברגעים החשובים האלה בתולדות העולם".
"ידענו שהעולם לא יהיה אותו הדבר. … כמה אנשים צחקו, כמה בכו. רוב האנשים שתקו. זכרתי את השורה מכתבי הקודש ההינדיים בהגווד גיטא של וישנו (האל הניצחי):
'עכשיו אני הופך למוות, מחריב העולמות'".
(רוברט אופנהיימר על חווית הצפיה בניסוי הפיצוץ הגרעיני הראשון בעולם)
למרות אורכו הוא סרט עוצר נשימה, הן בעלילה והן במשחק והשחקנים והוא חושף לא רק את המדע והמדענים סביב הפצצה או את לוס אלמוס, אלא את החיים הפרטיים של אופניהיימר ואת האינטריגות הפוליטיות התככים שהם מעבר לפוליטיקה" ויותר גם ענין של אגו של בעלי ענין, וזה חלק לא פשוט בסרט שמקטב את הצופה עם פועלו של אופנהיימר מול דעותיו החברתיות בתקופה בה רדפו כל ניצוץ קומוניסטי בארה"ב.
התוצאות של הטלת הפצצות על הירושימה ונגאסאקי הון מחרידות ואינן מוצגות בסרט אלא כמספרים. אבל התוצאה איומה ומביאה את הצופה למחשבה שניה בתום הסרט, על מרוץ החימוש הגרעיני ויכולת תוצאותיו להרס ואבדון בקנה מידה בלתי נתפס
יש בסרט כמובן אפקטים של הניסוי בפצצת האטום שהם מרהיבים אולם אופן הפקתם נשאר סודי.
בקיצור
סיפורו האמיתי והמדהים של מדען האטום היהודי רוברט אופנהיימר אשר הוביל במהלך מלחמת העולם השניה את צוות המדענים בפרויקט המדעי המסוכן, המהפכני ואולי החשוב ביותר שידעה האנושות: פרויקט מנהטן ליצירת פצצת האטום הראשונה.
עם קיליאן מרפי בתפקיד הראשי, לצד אמילי בלאנט, מאט דיימון, פלורנס פיו, ראמי מאלק, ורוברט דאוני ג'וניור.
רוברט אופנהיימר – ביוגרפיה קצרה
רוברט אופנהיימר נולד ב-22 באפריל 1904 בניו יורק, בנם הבכור של יוליוס אופנהיימר, מהגר גרמני יהודי ויבואן טקסטיל עשיר, ואלה פרידמן, ציירת, אספנית אמנות ומורה. הוא היה אדם מבריק ורגיש מטבעו, שהתעניין מאוד במדע, בספרות, בפילוסופיה מערבית, בדת המזרח ובשפות (בסופו של דבר דיבר שבע).
אופנהיימר, שהתחנך בבית הספר המפורסם לתרבות אתית במנהטן, ולאחר מכן בהרווארד ובקיימברידג' בצעירותו, הוביל אותו לאוניברסיטת גטינגן בגרמניה, שם התוודע למוחות הזוהרים המנסחים את המדע החדש של מכניקת הקוונטים, כולל ורנר הייזנברג ואנריקו פרמי, והתחבר עם בני דורו שידחפו אותו קדימה להמצאת יישומים משני עולם. באירופה פרח אופנהיימר מבחינה אינטלקטואלית והתבגר כמדען, אך היה גם יהיר ומרוחק, ונאבק בדיכאון ובבדידות.
אופנהיימר חזר לארצות הברית בשנת 1929 והתמנה לפרופסור באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם המשיך להתבלט ולפתח את האקדמיה האמריקאית לפיזיקה תאורטית. במהלך השפל הגדול, הוא החל להתעניין יותר ויותר בפוליטיקה, נרגש ממצוקתם הכלכלית של תלמידיו ונבהל מעלייתה של גרמניה הנאצית והאנטישמיות הגואה ברחבי אירופה. מצפונו החברתי המתפתח הושפע עוד יותר מיחסיו עם אהובתו הראשונה, ג'ין טטלוק, עיתונאית ופסיכיאטרית, ומאוחר יותר, אשתו, קתרין "קיטי" אופנהיימר (לבית פונינג), ביולוגית ובוטנאית, שתיהן חברות לשעבר במפלגה הקומוניסטית בארה"ב ופעילות בתנועת העבודה.
עוד לפני שארצות הברית נכנסה למלחמת העולם השנייה, אופנהיימר היה מעורב במחקר במימון ממשלתי שהתמקד בפיתוח תהליך בר-קיימא וניתן לשליטה של ביקוע – פיצול האטום – לצורך בניית נשק תרמו-גרעיני, ובמהירות, כפי שגרמניה כבר עשתה את אותו הדבר. לאחר המתקפה היפנית על פרל הארבור הואצו המאמצים והחל פרויקט מנהטן, בראשות בריגדיר גנרל לסלי גרובס מחיל ההנדסה של צבא ארצות הברית ואופנהיימר. מלאכת ייצור פצצת האטום תכלול עשרות אלפי אנשים שיעבדו במקומות שונים ברחבי ארה"ב. אבל המוח והלב של המבצע היה "פרויקט Y", המכונה מעבדת לוס אלמוס.
הצוות של אופנהיימר כלל את טובי הפיזיקיים של התקופה. רבים מהם, כמו אופנהיימר, היו יהודים, ופעלו ממוטיבציה לסיים במהירות את המלחמה באירופה, אבל הונעו גם מסקרנות, שאפתנות ואגו. פרויקט מנהטן, שהתגבר על מכשולים מכל הסוגים, הסתיים ב-16 ביולי 1945 בפיצוץ מוצלח של מתקן אטומי באתר ניסויים שאופנהיימר כינה "השילוש הקדוש", בהשראת שירתו הנוצרית של ג'ון דון וטקסט דתי הינדי, הבהגווד גיטה.
מה שקרה אחר כך שינה את העולם לנצח ושינה את משימת חייו של אופנהיימר. הוא הוכתר כגיבור לאומי על שהאיץ את סיום המלחמה עם יפן והציל חיי אמריקאים, אך הוא נרדף על ידי מותם של עשרות אלפים בהירושימה ונגסאקי. אופנהיימר נהיה מודאג יותר ויותר מהמחיר והסכנות של הפצת נשק גרעיני בעולם. הוא קיווה שהפצצה תסיים את כל המלחמות, ולא תגרום למלחמה נוספת. הוא נשאר פעיל בתחום המדעי והאקדמי, והתמנה למנהל המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פרינסטון, ביתו המקצועי של אלברט איינשטיין. אבל הוא בילה זמן רב יותר כמדינאי, ייעץ לממשלה בנושאי אנרגיה אטומית, ולעתים קרובות נקט עמדות מדיניות שהפכו אותו לאויב של חלקי מאנשי הממשלה והצבא.
הוא עישן בשרשרת כל חייו, ומת ב-18 בפברואר 1967 מסרטן ריאות, בגיל 62.
צילום
באדיבות: Tulip Entertainment