משחק המלכים סרט מרהיב ומרגש לספרו של שטפן צוויג "נובלת שחמט."
זהו סרט המתאר נוטריון עורך הדין יוזף ברטוק, המנסה להימלט עם רעייתו לארה"ב כשהוא מחזיק מידע על חשבונות אדירים בראשו. הסרט מתרחש עם עליית הנאצים באוסטריה 1938- הנאצים צועדים ברחובות וינה. הסרט מטלטל אותנו מתקופה לתקופה ממקום למקום והשעון הולך קדימה ואחורה.
אנשים, יהודים במעמד הזה לא מסוגלים להאמין שזה אפשרי וגם כשהוא נתפס היהירות שלו נתקלת במציאות שהוא לא חווה. הוא נעצר ונכלא בגפו במלון מהודר שהולאם בידי הגסטאפו. הוא מסרב לשתף פעולה עם חוקריו הנאצים, המנסים לחלץ ממנו מידע רגיש על לקוחותיו. בעצם המטרה היא להגיע לכספים על ידי התשה וגם אלימות.
הבדידות מאיימת על שפיותו ורוחו עומדת להישבר, עד שברגע אחד של הפוגה מהבידוד, הוא מצליח לגנוב ספר ישן על שחמט – אקט שמשנה את מהלך חייו, מסייע לו לשמור על שפיותו אך הופך בהדרגה לאובססיה מסוכנת.
יש פה משחק מעולה, מותח ונוגע לשואה ולהישרדות מול פשעי הנאצים, סרט שפותח חלון לתקופה האפלה הזו בזווית אחר מהמוכרת לנו.
טריילר :
"נובלת שחמט" של שטפן צוויג בתרגומו של הראל קין, יצא לאור בהוצאת "תשע נשמות".
יוצרים:
במאי, שותף לכתיבת התסריט ומפיק בפועל: פיליפ שטולצל
מפיקים: פיליפ וורס וטוביאס ווקר
תסריט: אלדר גריגוריאן
צילום: תומאס. וו. קיינסט
עיצוב : מתאיס מזוה
מוסיקה: אינגו לודוויג פרנזל
שחקנים:
ד"ר יוזף ברטוק: אוליבר מסוצ'י,
פרנזץ יוזף בוהם/ מירקו צ'נטוביץ: אלברכט שוך
אנה ברטוק: בירגיט מיניכמאייר
אואן מקונר : רולף לסגרד,
יוהן פרנטי : אנדריאס לוסט
אלפרד קולר: סמואל פינזי
גרמניה, אוסטריה 2021, 111 דקות, גרמנית, תרגום לעברית ואנגלית.
החל מ- 28 לאפריל בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ
הפצה בישראל סרטי נחשון
מדברי הבמאי פיליפ שטולצל
קראתי את "נובלת שחמט" בגיל מאד צעיר. הנובלה המסתורית של צוויג נחרתה בזיכרוני וזה אחד הסיפורים שליוו אותי לאורך חיי בדרך זו או אחרת. כשמפיק הסרט פנה אלי, ושיתף ברצון להפיק גרסה חדשה לסרט, התלהבתי קראתי את התסריט בעניין רב והתאהבתי בו.
הכוונה שלנו היתה לצור סרט שידבר לקהל רחב ויביא גם מבט קולנועי וויזואלי מעניין. להדגיש את הניגוד בין החדר הסגור והקלסטרופובי לבין האנייה הענקית החוצה את האטלנטי בתוך עננים של ערפל היוצרים את שדה מתח, בו ניתן להפוך את המטפורה הספרותית של צוויג לסיפור "גדול"
מצד אחד יש את המשחק הקאמרי בין הגיבור בארטוק לבין איש הגסטפו בוהם החוקר ומענה אותו. ובמקביל יש את המסע לאמריקה ובו תחרות השחמט עם האלוף העולמי השתקן. הערפילים המלווים את המסע מעניקים מימד סוריאליסטי.
הנובלה של צוויג אינה מסתיימת כפי שהסרט שלנו מסתיים. בנובלה, שנכתבה בשיאה של המלחמה, הסיום הקודר מעלה את החשש מפני עולם שנשלט על ידי הנאצים. אנחנו יודעים שזה לא קרה לבסוף, שהעולם ראה את האור בסופו של דבר, ואנחנו רוצים שהקהל יצא מאולם הקולנוע אם תחושה של משמעות, ומעודד.
הרקע של הסיפור הוא האירועים האמיתיים של סיפוח אוסטריה לגרמניה – האנשלוס. המימד הפוליטי של הסיפור הופך אותו לעל זמני ואקטואלי כיון שהוא מראה כמה בקלות העולם יכול לצלול לדיקטטורה ולמלחמה ואומר לנו להיות מוכנים כל הזמן.
שטפן צוויג ועבודתו האחרונה
פרהיסטוריה
בפברואר 1934, שנה לאחר שהיטלר עלה לשלטון בגרמניה, עזב שטפן צוויג את אוסטריה. הסיבה הייתה, התמיכה הגדולה בנציונל סוציאליזם והאנטישמיות באוסטריה. הוא חי באנגליה שש וחצי שנים, משם עבר לברזיל מקיץ 1940 ועד לתחילת ינואר 1941, ואז עבר לארצות הברית, שם עבד בעיקר על הביוגרפיה שלו "העולם של אתמול". שאת גרסתה הראשונה הוא כתב ב 1941.
המקורות של משחק המלכים
ב 15 באוגוסט 1941, שטפן צוויג ורעייתו השנייה לוטה עוזבים את ניו יורק באונייה. זהו גם הנתיב הימי המוזכר בנובלה – הפלגה מניו יורק לבואנוס איירס. במציאות, בני הזוג צוויג מגיעים לריו דה ג'נירו. הם שוהים בעיר שלושה שבועות ואז עוברים לפטרופוליס הנמצאת 70 ק"מ צפונית לריו. זה הוא המקום האחרון בו שוהה צוויג בגלות ובו הוא כותב את "נובלת שחמט" – בין ספטמבר 1941 לפברואר 1942. צוויג כתב לחבר שהרעיון לנובלה שפילוסופית השחמט ארוגה לתוכה עלה בעת השיט באונייה. בינואר 1942 הוא מודיע לאותו חבר שהוא כתב סיפור מודרני ארוך יותר. ב-6 בפברואר 1943 הוא מבקש מארנסט פדר, עיתונאי מברלין הנמצא גם הוא בגלות בפטרופוליס, איתו נהג צוויג לשחק שחמט באופן קבוע, שיקרא את הנובלה ויעביר חוות דעת ביקורתית על מה שקרא. כמו כן ביקש ממנו צוויג שיעבור ויתקן טעויות אם ימצא. פדר כותב ביומנו שצוויג היה מרוצה מן הערות שלו.
בבוקרו של יום שבת 21 בפברואר לוקח צוויג שלושה עותקים מודפסים של כתב היד לבית הדואר בפטרופוליס, למשלוח למהדורות הגרמנית, האנגלית והספרדית. עותק אחד נותר בברזיל כדי שיתורגם בריו לפורטוגזית. בלילה של יום שני 22 לפברואר נוטלים שטפן ולוטה צוויג מנת יתר של ורונל, הם מתו באותו לילה ונקברו ב 24 לפברואר בבית הקברות של פטרופוליס.
"נובלת שחמט" נכתב במקביל לשני ספרים שכתיבתם לא הסתיימה: "קלאריסה" ו-"העולם של אתמול". בשנותיו בגלות עסק צוויג בהרחבה בשנותיו בוינה ובאובדן מולדתו אוסטריה. הוא התייחס להרס הדמוקרטיות האירופאיות על ידי משטרים טוטליטריים ופאשיסטיים. והריסתה של וינה כעיר קוסמופוליטית ומרכז תרבותי. בכתיבתו שילב את הזיכרונות שלו כאדם חופשי ודרך החיים החופשית שהייתה לו ולחוג חבריו.
צוויג מזכיר בספריו את דמותו של ד"ר בי, עורך הדין הקתולי המופיע בכתביו, דמות זו אינה מייצגת את האלתר אגו שלו, אלא מייצגת את העולם של אתמול: יש לו חינוך הומניסטי, משפחתו מקושרת לבית המלוכה, ולחוג החברים של פרנץ שוברט. העולם האידיאלי הזה של תרבות ואינטלקטואלית נהרס בברוטליות על ידי הנציונל סוציאליזם ב 1938.
צוויג היה בקשר עם מהגרים רבים באנגליה ואחר כך בניו יורק ובריו. הוא ידע מה קורה בגרמניה מאז 1933, ובוינה ואוסטריה מ-1938, ממספר עצום של מכתבים והודעות שקיבל. הוא ידע על מחנות הריכוז וגם על מרכז הפיקוח של הגסטפו בוינה, שהתמקם במלון המפורסם מטרופול (בו גיבור הסרט מוחזק עצור), אותו הפכו הנאצים למרכז הגסטפו לחקירות ועינויים.
צוויג החזיק בכמות רבה של ספרים שעסקו בעולם השחמט והוא נעזר בספרו של סביילי טי טרטוקובר ,"משחק השח ההיפר מודרני" משנת 1924. כמו כן צוויג שיחק שח בעצמו מימי ילדותו בוינה. הוא אפילו שיחק שני משחקים עם חברו ארנסט פדר, בערב שלפני ההתאבדות שלו והפסיד בשניהם.
החשיבות של נובלה זו היא שבניגוד לכתבי היד האחרים שהשאיר לא גמורים, את הנובלה הזו הוא סיים. היה לו מאוד חשוב להעביר את המסר של סיפור שמתרחש עכשיו כאן בזמננו ופשעי ה"נאציול סוציאליזם" במרכזו. וזו אולי הסיבה שרבים מוצאים שיש לנובלה מקום מיוחד במורשת של הסופר בן ה-60.
מאז 1942 פורסמו כמה גרסאות של הנובלה שונות מן המקור. ורק בשנת 2013 פורסמה לראשונה הגרסה אותה לקח צוויג לבית הדואר בפטרופוליס.
(מתוך מאמר שכתב פרופסור קלמנס רנולדבנר, מייסר מרכז שטפן צוויג באוניברסיטת זלצבורג)
"נובלת שחמט" – "משחק המלכים" ספר רב מכר על זמני
המהדורה ה-69 של הספר יצאה בגרמניה וגם פורסמה כספר מוקלט.
בעברית יצאו מספר תרגומים
משחק המלכים בהוצאת לינמן בתרגום פסח ליפובסקי
משחק המלכים בהוצאת מעיין – בתרגום אברהם רוזן
לילה מופלא – קובץ סיפורים בהם גם משחק המלכים, בתרגום צבי ארד משנת 1984
נובלת שחמט הוצאת תשע נשמות בתרגום הראל קין 2021.
הפקה קולנועית של הספר יצאה לבתי הקולנוע ב 1960 בבימויו של הבמאי האמריקאי/גרמני גרג אוסולד והשתתפו בה קורט יורגנס ומריו אדורף. הסרט הוצג בבכורה בפסטיבל ונציה .
שני סרטי טלוויזיה נוצרו על פי הספר. בנוסף זכה הספר, גם לעיבוד תיאטרלי בשנת 2004 – הסופר האוסטרי הלמוט פשינה יצר את העיבוד לתיאטרון המוצג עד היום בארצות הדוברות גרמנית. המלחין הספרדי כריסטובל הלפטר הלחין אופרה שהועלתה לראשונה בשנת 2014
גם בעולם האומנות הפלסטית זכה הספר להתייחסות ולאזכורים על ידי אמנים שונים
ב-2016 פרסם תומא הומאו, אמן צרפתי הפועל בלונדון, ספר גרפי המבוסס על נובלת שחמט. ונשאר נאמן למקור של שטפן צוויג
שטפן צוויג
הסופר האוסטרי היהודי נולד בשנת 1881. הוריו לא ציפו שייכנס לעולם העסקים, כיוון שלא היה הבן הבכור. הוא השקיע את מרצו וכשרונו בכתיבה. הוא ראה את עצמו כיהודי בדרך מקרה. כבר בעת לימודיו פרסם שירים. ב 1904 הופיעו הנובלות הראשונות שלו וסוגה זו היא שהקנתה לו את מרבית פרסומו. בנוסף לכתיבה תרגם צוויג שירה מצרפתית, בעיקר בולדר וולרן, ועסק בעיתונאות. במלחמת העולם הראשונה התנדב לצבא האוסטרי ושירת כעיתונאי. צוויג סייר ברחבי העולם, ופרסם ספרים רבים ובהם ביוגרפיות היסטוריות, ספרו "שעות הרות גורל" המתאר אירועים היסטוריים שונים נחשב עד היום לאחת מפסגות יצירתו.
עם עליית הנאצים הורו אלה על שריפת ספריו, בגלל מוצאו היהודי, אבל הקהל הגרמני נשאר נאמן לו ולכתיבתו ורק כשהוכנסו יצירותיו לרשימה שחורה הצטמצם קהל הקוראים.
צוויג נאלץ לעזוב את וינה בעקבות עליית הנאציזם והאנטישמיות. ולאחר שנים בהם הוא ורעייתו חיו בגלות, אנגליה, ניו יורק וברזיל, שמו קץ לחייהם באמצעות מנת יתר של כדורים.
רבים מספריו עובדו לסרטים, כמה גרסאות של "משחק המלכים", כמה גרסאות של: "מכתב מאישה אלמונית" , "אמוק" ו- "24 שעות בחיי אישה", ובקרוב אמור לצאת סרט דני המבוסס על סיפורו "הנשיקה".
מרבית ספריו תורגמו לעברית , מהביוגרפיה שלו "העולם של אתמול" והביוגרפיות ההיסטוריות, "מגלן", "מרי סטוארט", "בלז", ועד לרומנים והנובלות, "קוצר רוחו של הלב", "קלאריסה" , "הנערה מהדואר" ועוד.
הבמאי פיטר שטולצל
יליד מינכן 1967, החל את דרכו כמעצב תפאורה. ב 1997 החל לביים סרטי ווידאו קלילים לאמנים בולטים בהם מדונה, פברוטי, מיק ג'אגר ג'ארבג', אבנאסנס, faith no more וכן ללהקות רוק גרמניות, ביים בתיאטרון ואת סרטו הראשון ביים בשנת 2005. סרטו השני מ 2005 north face ' , היה להיט קופתי וזכה בפרסים בינלאומיים. ב 2010 יצר את הסרט המצליח "גתה", עיבוד לרב המכר הבינלאומי "הרופא" הביא לבתי הקולנוע בגרמניה כמה מיליוני צופים. על סרטו המוסיקלי משנת 2019 "מעולם לא הייתי בניו יורק" , זכה בפרס הקולנוע הבווארי.
ב 2016 הפיח חיים בדמותו של הגיבור של ספריו של קרל מאי, וינטו האינדיאני בסדרה של שלושה סרטים מצליחים.
ב 2019 ביים לבמה בהצלחה את האופרה של ורדי "ריגולטו" שהוקלטה והוקרנה בבתי הקולנוע. להפקה זו גם עיצב את התפאורה. הוא ביים מספר רב של אופרות לבמות היוקרתיות ביותר בגרמניה ואוסטריה.
אביו הוא היסטוריון ומוסיקולוג שניהל שנים רבות את המוזיאון להיסטוריה גרמנית בברלין.
השחקן אוליבר מסוצ'י
גדל בבון ולמד תיאטרון בברלין. החל בקריירה מפוארת על במת התיאטרון, מבזל ועד המבורג, הנובר, ציריך, זלצבורג עד שהפך לחבר קבוע בתיאטרון היוקרטי "בורג", בוינה שם היה שחקן בלהקה בין השנים 2009 ועד 2015
את הופעת הבכורה שלו בקולנוע עשה ב2015 בסרט הסאטירי "הוא חזר", בתפקיד אדולף היטלר החוזר לעולמנו. הוא זכה בשבחים רבים, לאחרונה הופיע בתפקיד הבמאי ריינר מריה פסבינדר בסרט ביוגרפי על חייו
הופיע בתפקיד ג'ואי המכוער בעיבוד של פיליפ שטולצל לסדרת הסרטים על פי קרל מאי – וינטו. ובסרטים וסרטי טלוויזיה נוספים.