נסענו לירושלים לבקר בתערוכת החמסות, גם להתרשם ואני מאוד ממליץ לכם לבוא שכן זה ממש מרתק. זה לוקח כשעה עד שעה וחצי לסייר בתערוכה ותקציבו לפחות עוד שעה אם לא הייתם במוזיאון הזה בכלל, כמונו. בשעתיים ורבע לא הספקנו הכל וזה טוב כי יש סיבה לחזור.
המוזיאון לאמנות האיסלאם נחנך ב-1974 בירושלים על ידי הגברת ורה ברייס סלומונס במטרה להציג את אמנות האיסלאם בתפארתה. המוזיאון שם לו כיעד לעסוק בפעילות איסוף, שימור והצגה של פריטי אמנות וארכיאולוגיה המייצגים את אמנות האיסלאם על פני כל התקופות, הכיבושים וחילופי השלטון שהתחוללו בהיסטוריה המוסלמית, החל מהמאה השביעית ועד המאה ה-19.
ב-44 שנות פעילותו המוזיאון לאמנות האיסלאם בירושלים קנה לו שם כמשכן לאחד האוספים החשובים מסוגו בעולם והוא היחידי מסוגו בארץ. אוספי הקבע המוצגים בו מעניקים פריסה רחבה ומבט עומק לאוצרות האמנות מן המרחב המוסלמי שהשתרע ממצרים, סוריה, עיראק, איראן, תורכיה, הודו, אפגניסטן ודרך צפון אפריקה עד ספרד. אוצרות אלה ובהם דפי קוראן עתיקים, חפצים שימושיים, כלי חרס, מתכת וזכוכית, תכשיטים שטיחים ועוד, משקפים את עושר הצורות והסגנונות האופייניים לאמנות האיסלאם.
החמסה, שהיא אחד המוטיבים והחפצים הנפוצים ביותר בתרבות העממית, הפכה ברבות השנים מחפץ מסורתי בעל תפקיד מאגי הן בקרב התרבות המוסלמית והן בקרב זו היהודית לחפץ אייקוני המייצג תרבות ואמנות עממית. בתהליך של אבולוציה תרבותית הפך ייצור החמסה למסחרי והיא חדרה לתחומי חיים רבים, בין היתר: לפרסומות וכרזות רחוב, לבתי עסק ולמוסדות ציבור, כמחזיקי מפתחות וכתליון למכוניות, כהדפסה על חולצות ועוד. שכבות רבות באוכלוסייה עושות כיום שימוש בחמסה והיא הפכה לחלק בלתי נפרד מהזהות הישראלית של ישראל 2018.
מי לא מאמין במזל? התרבות היא היוצרת את האמונה במזלות, בעין הרע ובקמעות, חמסה היא אחד התוצרים של התרבות המאגדת כמה וכמה אמונות כולל מזל וגירוש עין הרע ולא רק.
החמסה היא החמישה (חמש אצבעות) הפועלת נגד העין הרע ובסיס האמונה הוא באיסלאם והיד ידה של פאטמה, בתו של מוחמד הנביא. חמש האצבעות בה מסמלות את חמשת עמודי האסלאם: ה"שהאדה"- העדות, התפילה, הצדקה, הצוםוהעלייה לרגל החאג'. הכל למען אללה.
הצבע הכחול או הטורקיז מסמל את השמים, מקום משכנו של הנביא אשר ברחמיו ירחיק מאתנו את עין הרע. עין הרע מסומלת לפעמים ממש כעין במרכז החמסה או כסמל שמבקשים שיקבל ברכה והאצבעות על כל הסמלים הן מתת הנביא (הכיוון של האצבעות למטה זה ממת האל המוריד חסדיו למטה). זאת ועוד, החמישה הם חמשת האנשים המקורבים ביותר לנביא לפי המסורת:
אשתו חדיג'ה, בתם המשותפת פאטמה (היחידה שהיו לה צאצאים), בן-דודו עלי שהתחתן עם פאטמה והיה האימאם ה-1, שני נכדיו: חוסיין שהיה האימאם ה-2 וחוסיין שהיה האימאם ה-3.
בתערוכה תמצאו 555 חמסות בצורות שונות ובמשמעויות שונות ואמצעי המחשה שונים. על אחד הקירות 507 חמסות במבנה המוכר והידוע לכולנו. מספר החמסות בתערוכה, 555, זו כמות שהיא מספר טיפולוגי וגם שוברת שיא בהצגת פריטים בנושא זה בתערוכה בישראל!
בין האומנים המשתתפים ניתן לציין את: עזרי טרזי, פטמה שנאן, יעקב קאופמן, חנן דה לנגה, שלי סתת ואיילון קומבור, זויה צ'רקסקי, ענת גולן, טל גור, חיים פרנס ועוד.
"עץ העין הטובה", מיצב גדול-ממדים של האמן הרב תחומי איתמר פלוג'ה "המצמיח" עיניים, חמסות, סרטים וקמעות כנגד עין הרע מוצב בכניסה למוזיאון ומקבל את פני הבאים.
זאב אנגלמאייר, אמן הרואה את הצד ההומוריסטי של הצורך בשמירה ובהגנה נגד כל פגעי העולם הזה, מציג את חמסושקה, אחותה הצעירה של שושקה, שנוצרה במיוחד לתערוכה.
אבל עיקר התערוכה הן החמסות, ההיסטוריה, הפולקלור ומה שהן מייצגות וגם כיצד הן משתקפות בעיני האמן אבל גם בהחלט בעיני המתבונן.
אוצרים: ד"ר שירת מרים שמיר ועידו נוי.
התערוכה תהיה פתוחה לציבור עד 24/11/18.
התערוכה נחלקת לשלושה חלקים המייצגים כל אחד מהם התגלמויות שונות של החמסה:
בחלק הראשון יוצג פרויקט נרחב שנעשה במיוחד לתערוכה ביוזמת המוזיאון. כ- 50 אמנים ומעצבים מתחומים שונים, בהם: ציור ופיסול, ניו מדיה, תקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי, עיצוב מוצר, צורפות ויודאיקה יציגו גרסה חדשה ועדכנית משלהם לחמסה. כך למשל: אבי בירן יציג חמסה שהיא כפפת סיליקון שאינה מוליכה חום יחד עם דגמים מיניאטוריים של כמה מ"תפוחי האדמה הלוהטים" של המרחב המקומי: הכותל המערבי, כנסיית הקבר וכיפת הסלע. סמאח שחאדה תציג רישום השואב השראה מיצירת המופת של לאונרדו דה וינצי' "האדם הויטרובי", אך בשינויים מרחיקי לכת: מדובר באישה עירומה שגופה העירום מכוסה כולו ביריעת בד, ספק הגנה ספק הדחקה והדרה. עזרי טרזי יציג כלי קיבול למים בצורת כף ידו שיצר בהדפסה תלת ממדית בהשראת ביטוי "יצק מים על ידו". אריק וייס במחווה מתגרה של אצבע משולשת יצר חמסת מתכת אדירת ממדים בגובה מטר וחצי מצופה זהב התוקעת אצבע "בלבן של העין" – עינו של הצופה. עדן הרמן רוזנבלום יצרה חלקי ידיים שפורקו וחוברו מחדש ובמרכזם מוטיבים בנאליים מחיי היום יום : מוצץ, פקק לחור ניקוז לכיור דרכם היא שואלת אם גם הם יכולים לסייע בהגנה.
פרויקטים ייחודים נוספים הם: "עץ העין הטובה" מיצב גדול ממדים של האמן הרב תחומי איתמר פלוג'ה "המצמיח" עיניים, חמסות סרטים וקמעות כנגד עין הרע, שיוצב בכניסה למוזיאון. זאב אנגלמאייר יציג את חמסושקה, אחותה הצעירה של שושקה, שנתפרה במיוחד לתערוכה. עוד בתערוכה מאגר של 113 חמסות דיגיטליות שיצרו חברי סטודיו דב אברמסון הניתנות להורדה מעמדת המחשב שבתערוכה לפי בחירה. המבקרים מוזמנים לשלוח לעצמם את החמסה שהיו רוצים שתגן עליהם מפני עין הרע.
החלק השני של התערוכה מציג פרויקט חזותי רב היקף המבוסס על סקירת מאות חמסות היסטוריות מאוספו הפרטי של אספן היודאיקה וויליאם (ביל) גרוס, הנחשב לאחד מאספני החמסות הגדולים בעולם. במסגרת הפרויקט "פירקה" המעצבת הגרפית שירלי רחל רוכמן את החמסות השונות באוסף למרכיביהן החזותיים והטקסטואליים תוך שהיא מזהה תבניות – צורניות, סמליות וקישוטיות בהן: דגים, פרחים, לטאות ועוד, החוזרות על עצמם בצירופים שונים כל פעם. תוצאות המחקר יוצגו בתערוכה על ידי שימוש במתודות מתחום האינפוגרפיקה, באופן השופך אור אודות עיצובה ומקורותיה של החמסה.
החלק השלישי של התערוכה מורכב מתצוגה ייחודית של עשרות חמסות המשקפות את העושר הבלתי נתפס של החמסות המסחריות בישראל. המטרה בחלק זה של התערוכה היא לשקף את הדרך אותה עשתה החמסה מחפץ מסורתי בעל תפקיד מאגי לחפץ אייקוני המייצג אמנות ותרבות עממית, חוצה קהלים ואוכלוסיות. חלק מהחמסות נרכשו בדוכני השוק של העיר העתיקה בירושלים. אלו ללא ספק מיועדות לתיירים, וכפי שהסמלים והכתובות שמלוות אותן מעידות, מיועדות בעיקר לתיירים מחוץ לארץ. להבדיל, בחנויות "הכול בשקל" ברחוב יפו שבירושלים, בדוכני שוק מחנה יהודה, שוק הכרמל, שוק הפשפשים ביפו ובשוק רמלה-לוד מצאו האוצרים את אלו המיועדות לקהל המקומי. חמסות נוספות הובאו ממקומות "טעונים" במשמעות של קדושה, כדוגמת רחבת הכותל, קברי צדיקים וכד'.
בהמשך ביקרנו בתערוכת השעונים ובחלק מתערוכות הקבע.
אני מקווה שבלי עין הרע לכל אחד יש לפחות חמסה אחת בבית ולפחות סיבה אחת טובה לבקר בתערוכת החובה הזאת. לי יש חמש חמסות בכניסה וגם קמע המלווה אותי צמוד מילדותי.
היכן?
המוזיאון לאמנות האסלאם
רחוב הפלמ"ח 2 ירושלים
טלפון: 02-5661291
שעות פעילות המוזיאון:
שני – רביעי : 10:00- 15:00
חמישי: 10:00- 19:00
שישי – שבת: 10:00 – 14:00