לג'יין יש אקדח – מערבון
מפעם לפעם ומעת לעת הבמאים מרגישים צורך בהפקת מערבון, אלא שבניגוד לסרטים עתירי טכנולוגיה, מערבון אמין לא יוצרים בטכנולוגיה, כך אולי מערבון זה שהוא סרט בכלל לא רע לא מצליח להתגבר על הסרטים המובילים בז'אנר מהעבר המפואר של המערבונים.
לכאורה מצפים מהכותרת והקדימון לקבל סרט פמיניסטי המצליח להראות את כוחה של אישה בודדת ( לא לגמרי) מול חבורת פושעים, אבל הסרט מנציח את עולמם של הגברים והשימוש בנשים וניצולן על ידי גברים. יחד עם זאת יש בו את הרוח הגבית של העצמת נשים ועוצמתן כאשר הן נדרשות להגן על משפחתן, גם כאשר משפחה זו אינה תמימה אלא מדובר באשה ובעל שהוא מבוקש ויש לו רקורד מכובד אשר בשל כך הוא מבוקש על ידי כנופיה אלימה ורצחנית.
זאת ועוד, יש לנו כאן משולש של האישה, הבעל והארוס שהלך למלחמה וכאשר חזר לא מצא את ארוסתו כיוון שנישאה וילדה לאהובה האקדוחן. אלא שזה האחרון חזר הביתה פצוע מירי של אותה חבורת אקדוחנים וכאן מתחילה העלילה.
https://www.youtube.com/watch?v=7lEL8qf27vc
כמו בכל המערבונים, יש לנו חווה בודדת, אישה עם רובה הנחושה להגן על ביתה ובעלה (את החוואי החליף אקדוחן פצוע) ואקדוחן שכיר שבא לסייע (הארוס לשעבר).
הסרט מחזיר אותנו כל פעם לאחור ומנתק את העלילה בשיאים מסוימים, דם לא חסר שם למרות שהוא אינו סרט "חקלאי", אבל יש שם יריות למכביר בשיא של הסרט.
נטלי פורטמן מגישה משחק קשוח ומשכנע ועושה את זה טוב.
המאה-19 במערב הפרוע לא הייתה כנראה תקופה שמישהו היה רוצה לחזור לשם, גיהינום!