27 באפריל 2024 1:40
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

״מוסטונןפסט״ מוסיקה ונציאנית – מוסיקה מסן מרקו

 ??????????

 

בקונצרט זה במסגרת ״מוסטונןפסט״ – טאלין תל אביב המתקיים זו השנה השישית בארץ התקיים לראשונה למרבה הפליאה שיתוף פעולה על הבמה בין הרכב הבארוק האסטוני "הורטוס מוזיקוס לבין תזמורת הבארוק ירושלים, ומכיוון ששני ההרכבים מנגנים בכלים בארוקיים מעניין שעד עתה שת"פ כזה לא התקיים.

בקונצרט תזמורת הבארוק ירושלים ביצעה יחד עם הורטוס מוזיקוס מוסיקה וונצאינית מקתדרלת סן מרקו מתחילת המאה ה-17 – מגוון רחב של קטעים מוסיקליים, קוליים וכליים, צבעים וסגנונות מוסיקליים, מרקמים ומצלולים שונים, יצירות דתיות וחילוניות, מחולות וקינות ועוד. לחגיגה וונציאנית חברו נגנים וזמרים של "הורטוס מוזיקוס", הרכב המוסיקה העתיקה הוותיק בעולם ואלו הגיעו מאסטוניה עם שלל כלי נשיפה עתיקים ומרהיבים ממזרח וממערב בהם הדולציאן (בסון בארוקי), דודוק (כלי נשיפה ארמני), קלמית (כלי נשיפה מעץ מימי הביניים), סוגים שונים של חלילים וחליליות ולצידן מגוון כלי הקשה, נגני מיתרים וזמרים.

על הקונצרט ניצח כמובן אנדרס מוסטונן, האיש האנרגטי והמוכשר שכבר הפך לחלק מהנוף המוסיקלי בארץ ולא רק בפסטיבל.

??????????

"״מוסטונןפסט״" – הוא פסטיבל בעל-שם עולמי שמתקיים כבר 30 שנים בטאלין, בירת אסטוניה. מוסטונן נודע ברחבי העולם בשל גישתו הא-פורמלית למוסיקה ושבירת הקונספט המעונב של אולם הקונצרטים המסורתי ומשלב בין סגנונות המוסיקה השונים בהפקה חדשה וייחודית – עם דגש מיוחד על חוויה כיפית ומשחררת, תוך הצגת מוסיקה נגישה שפונה לקהל רחב. וזוהי לזיכרוני השנה השישית שהוא מתקיים בתל אביב. החיבור של מוסטונן לתרבות הישראלית אינו חדש ולמעשה הוא מנצח בכמה וכמה תזמורות וקונצרטים ברחבי הארץ ונודע בדמותו הססגונית מלאת השמחה וכך הוא מביא זאת לבמה.

??????????

??????????

הוֹרְטוּס מוּזִיקוּס (באסטונית: Hortus Musicus בעברית: הגן המוזיקלי)הוא הרכב מוזיקלי מאסטוניה שאותו ייסד המנצח והכנר האסטוני אנדרס מוסטונן. כיום נחשב להרכב הפעיל והוותיק ביותר למוזיקה עתיקה באירופה. מאז הקמתו מופיע ההרכב בפסטיבלים רבים בעולם, בהם פסטיבל אוטרכט, פסטיבל הבארוק מלמו, פסטיבל הבארוק לופטהנזה בלונדון, פסטיבל המוזיקה העתיקה בגלזגו, פסטיבל לוקנהאוס באוסטריה, פסטיבל מוצרט בחמניץ ובקונצרטים בכל רחבי העולם, לרבות בפסטיבל יפו בישראל.  במהלך השנים הקליטו מוסטונן ו"הורטוס מוזיקוס" 25 אלבומים והציגו רפרטואר המקיף את ההיסטוריה המוזיקלית של אירופה – החל מהכוראל הגרגוריאני ועד למלחיני הבארוק הגדולים של המאה ה-18.בתוכניותיהם, הם מציגים מוזיקה מימי הביניים לצד ראגות מהודו, שירים עבריים מימי הביניים, מוזיקה נוצרית מוקדמת מארמניה ומקמאת ערביים.

 

תזמורת הבארוק ירושלים היא התזמורת הראשונה בארץ המנגנת מוסיקת בארוק בכלי נגינה תקופתיים ובדרכי הביצוע וטכניקות הנגינה שהיו נהוגות באותם הימים. "בכדי לחוש את החוויה המוסיקלית מן העבר במלוא עוצמתה, אנו, כמו אלפי מוסיקאים בארץ ובעולם, מאמינים שאופן השמעת התווים, כלי הנגינה שבהם משתמשים ודרכי הביצוע שמבקשות להתקרב, ככל האפשר, לאלו שהיו מקובלות בעת כתיבת היצירה, מעצימים את המסר הרגשי והאינטלקטואלי של המוסיקה מהימים ההם, כשזו מושמעת לאזנים מודרניות" אומר דוד שמר, מייסדה של התזמורת ומנהלה המוסיקלי.

 ??????????

??????????

??????????

התכנית בקונצרט זה התמקדה במוסיקה מכנסיית סן מרקו בוונציה, יצירות שנכתבו או פורסמו בוונציה בקתדרלת סן מרקו במאות ה 16-17 בין תקופת הרנסנס לבארוק.

הדמות המרכזית המשפיעה היא של ג'ובאני גבריאלי, הוא דמות מעבר חשובה בין תקופת הרנסנס לבין תקופת הבארוק והסגנונות המוסיקליים שלהם. הצליל הייחודי של המוסיקה שלו נבע בחלקו מהקשר שלו לקתדרלת סן מרקו בוונציה, אחת הכנסיות החשובות ביותר באירופה ועבורו כתב יצירות קוליות ויצירות לכלים בארוקיים. באמצעות יצירותיו ועבודתו עם כמה תלמידים משמעותיים השפיע גבריאלי במידה ניכרת על התפתחות המוסיקה במאה השבע עשרה.

הדמות השניה בהשפעתה בקונצרט זה היא של קלאודיו מונטוורדי שהיה מלחין, כנר וזמר איטלקי.יצירתו מציינת את המעבר מן המוזיקה של הרנסאנס לזו של הבארוק. במהלך חייו הארוכים הפיק יצירות שאפשר לסווגן בשתי הקטגוריות הללו והיה אחד החשובים ביותר בין המהפכנים שחוללו את התמורה בסגנון. מונטוורדי כתב את אחת האופרות הראשונות, "אורפיאו" ועוד בחייו זכה לפרסום והוקרה. הוא עצמו לקח את ניהול הקפלה של כנסיית סן מרקו והוביל אותה להישגים חשובים. בקונצרט זה הושמעו יצירות שלו, גם מוסיקה דתית וגם חילונית.

הקונצרט

מוסיקה מסן מרקו

תזמורת הבארוק ירושלים

אנדרס מוסטונן, מנצח

הורטוס מוזיקוס

 

ביאג'ו מאריני – שתי יצירות מתוך:”Affetti Musicale”

Da Soranza; La Zorzi

קלאודיו מונטוורדי – Zefiro torna (הצפריר חוזר)

לודוביקו גרוסי דה ויאדנה – Sinfonia La Padovana (סינפוניה פדובנה)

ג'וספו גוואמי – Canzon Vigesima quarta

קלאודיו מונטוורדי – Salve Regina

ג'ובני גבריאלי – Septima Toni ; Canzon XII

ג'ורג'יו מאניירו – Dances from Il primo Libro de balli (ריקודים מתוך "ספר הריקודים הראשון")

קלאודיו מונטוורדי – מדריגלים:

Si dolce el tormento; Eri gia tutta mia; Dell usate mie corde

ג'וספו גוואמי – La Ondeggiante (התנופה)

ג'ובני גבריאלי – Canzon prima

קלאודיו מונטוורדי – Jubilet toto civitas (תשמח כל העיר!)

ג'ובני גבריאלי – Canzon a 12

הנציגות של תזמורת הבארוק היתה מצומצמת בהתאם למוסיקה שנוגנה ובהתאם לכך שהם ניגנו יחד עם הורטוס מוזיקוס. על הצ'מבלו ניגנה מרינה מינקין, על הצ'לו אורית מסר יעקובי, על התאורבו אליהב לביא  ועל  הויולה דה גמבה טל ארבל ,ועוד נגנים מוכשרים.

 ??????????

??????????

??????????

??????????

הקונצרט נפתח בשתי יצירות של ביאג'ו מאריני, מוסיקה נעימה אפילו שמחה. היצירה היא מאחד האוספים המוקדמים והחשובים ביותר של מוסיקה אינסטרומנטאלית המודרנית.ההקדמה של מאריני מעידה על שימוש חברתי ראשון במוסיקה זו – בהתכנסויות של מאזינים ופטרונים מתקדמים בוונציה.

 

בהמשך היצירה של מונטוורדי, הצפריר החוזר מבוססת על סונטה שמתחילה "Zefiro torna e di diavi accenti l'aer fa grato", מהמשורר אוטאביו רינוצ'יני, מהמאה ה -16 המאוחרת, חבר הקאמרטה דה ברדי. לביצוע עלו שני הזמרים מהורטוס מוזיקוס ויחד עם התזמורת והאנסמבל בליווי בולט של הצ'מבלו.

 ??????????

??????????

??????????

??????????

??????????

ביצירה של ג'וספו גוואמי – Canzon Vigesima quarta בלט הטרומבון, הצ'לות והשאר.

בהמשך נהננו מצלילי העוגב ועוד ועוד יצירות וקולות הזמרים וכלי הנשיפה ובכלל.

??????????

??????????

וונציה, שלמעלה מ – 1000 שנה היתה אחד הכוחות המרכזיים והמשפיעים באירופה, הניבה לעולם שורה ארוכה של אנשי אמנות, ספרות, הגות – וכמובן, מוסיקה. סן מרקו, הקתדרלה הראשית של ה"סרניסימה" ("הרפובליקה השלוה", כפי שנהוג היה לכנותה), התברכה במשך מאות שנים בפעילות מוסיקלית עניפה ועשירה ומשכה אליה מוסיקאים רבים, הן המלחינים והן המבצעים, מכל קצווי איטליה ואף מחוצה לה. תכנית הקונצרט הקרוב תציג מבחר יצירות שנכתבו בוונציה ובוצעו בסן מרקו על התפר שבין המאות ה – 16 וה – 17, בין הרנסנס לבין הבארוק: יצירות דתיות, חילוניות, יצירות שכתובות על פי מסורות הכתיבה העתיקה, אחרות על פי רטוריקה חדשה וכמעט כולן נכתבו תוך התייחסות לתנאים האקוסטיים המיוחדים של הקתדרלה, אותם תנאים שהשפיעו גם על סגנונות מוסיקליים מהתקופה.

בקונצרט זה זכינו לטעימה והצצה לתוך הקתדרלה וסביבתה ולהבין את הקולות והמילים ולא רק, זכינו לשמוע קונצרט המבוסס על הכלים הבארוקיים של התקופה המדוברת. וגם זכינו בחלק השני לראות את מוסטונן הבלתי פורמלי "משתולל" על הבמה עם הכינור.

 

 ??????????

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שתפו את הפוסט!