לרגל יום עצמאותה ה-102 של ארגנטינה הגישה התזמורת הקאמרית הישראלית חגיגה מוסיקלית מרגשת מדרום אמריקה כאשר במרכזה ביצוע "מאסטר פיס" של מיסה קריאולה בביצוע אנסמבל זמרי קולגיום תל אביב, האנסמבל לפולקלור לטינו-אמריקאי, הזמרת יונית שקד גולן ובניצוחה של ג'יזל בן דור ובנוסף יצירות נוספות בביצוע התזמורת.
התזמורת הקאמרית הישראלית נוסדה בשנת 1965 כ"אנסמבל הקאמרי" על ידי גארי ברתיני אשר שימש כמנהלה המוסיקלי ומנצחה במשך 10 שנים. כעת מנהלה המוזיקלי של התזמורת הוא אריאל צוקרמן. התזמורת הקאמרית הישראלית מקדישה בתכניותיה מחשבה ודמיון במטרה לקיים קונצרטים שייהנו הן את חובבי המוסיקה הקאמרית הקלאסית המושבעים והן את אלה המוכנים להתנסות בחוויה מוסיקלית שונה, כפי שבא לידי ביטוי בסדרות הקונצרטים המגוונות ובפרויקטים המיוחדים שלה. קונצרט זה הוא דוגמה לפריצה מהריבוע הנוח של מוסיקה קלאסית מוכרת למוסיקה "קצת" אחרת וההצלחה ממש כבירה. קונצרט זה הוא בסדרה העולמית של התזמורת.
התכנית:
מרטין פלמרי: "גלוריה" ו"קרדו" מתוך "מיסה טנגו"
אריאל רמירז: מיסה קריאולה
חואנחו מוסליני: "טומה, טוקה" (קח את זה, נגן את זה)
אסטור פיאצולה: ארבע העונות בבואנוס איירס
מבחר קטעי טנגו אהובים
המנצחת:
ג'יזל בן דור היא מנצחת בעלת שם עולמי. היא נולדה באורוגואי, עלתה לישראל כנערה ולמדה באקדמיה למוסיקה בת"א ובבית הספר הגבוה למוסיקה ייל בארה"ב. כשרונה הוכר בשלב מוקדם על ידי לאונרד ברנשטיין, עמו חלקה את בימת הקונצרטים בפסטיבל טנגלווד. בן-דור זכתה בפרס "אחוות לאונרד ברנשטיין".
כמנצחת אורחת המרבה להופיע ברחבי העולם, יש לה תפקיד משמעותי בקידום מוסיקה של מלחינים דרום אמריקאים בקונצרטים, פסטיבלים בינלאומיים, ביצוע יצירות מוזמנות על ידה והקלטות בכורה עם תזמורות רבות. התקליטורים שלה, כולל בכורה עולמית של יצירות חינסטרה עם פלסידו דומינגו, זכו לביקורות נלהבות ברחבי העולם.
המקהלה: אנסמבל זמרי קולגיום תל אביב
היצירה הראשונה, שני קטעים מתוך מיסה בואנוס איירס – מיסה טנגו, יצירה תזמורתית ומקהלתית עשירה שמשתמשת במוסיקה פוליפונית וטנגו. משהו אדיר קורה על הבמה, המקהלה פותחת בעוצמה מרגשת את שירת הלל – גלוריה, הרי כבר שמענו מיסות וביצועי גלוריה ליטורגית או בארוקית, משום מה הביצוע הזה היה יחיד ומיוחד. המוסיקה כאן היא רוחנית אבל גם מרגשת, המקצבים הנלהבים מתמזגים במנגינה של הבנדוניאון והתזמורת ויחד עם הקולות המרשימים של המקהלה נוצר כאן משהו שונה מכל המיסות הכנסייתיות כפי שהכרנו. ההרמוניות שמתקבלות מקולות המקהלה בשילוב הביצוע המרשים של התזמורת ראויות לשבח.
יצירות רבות של המלחין הארגנטינאי Martín Palmeri מושפעות לחלוטין מהטעם של "טנגו נובו" במונחים של צורה והרמוניה, כמו גם במקרה של מיסה הטנגו – מיסה בואנוס איירס, שהלחין ב -1996. במיסה טנגו שלו המלחין משלב את הטקסט של המיסה הלטינית עם המוסיקה המסורתית של מולדתו ויוצר מנגינה ארגנטינאית קלאסית עם תזמור המשלב את המוסיקה המודרנית הארגנטינאית של הטנגו עם המסורת הדתית. באמת שמדובר בפנינה נדירה בעולם המוסיקאלי שלנו.
הביצוע כלל תיפוף על הכלים, פריטה על מיתרי הפסנתר וזמרת אדירה.
וכן, כמה עוצמה מקהלה יכולה להעניק למלה "אמן" עד כדי כך שאפילו בעת כתיבת השורות אני מצטמרר.
היצירה נכתבה לתזמורת כלי קשת, בנדוניאון, פסנתר וזמרת מצו סופרן ומקהלה. במקרה שלנו הופיעה זמרת סופרן אולי פחות מוכרת בארץ, מורן אבולוף, אשרנולדה בירושלים והתחילה את דרכה המוזיקלית במקהלת אנקור. היא שירתה בצה״ל במעמד מוזיקאית מצטיינת ובמקביל למדה באוניברסיטת תל אביב בכיתתה של פרופ' מירה זכאי. בתום שירותה הצבאי נסעה להשלים את לימודיה בבית הספר הגבוה למוזיקה בלייפציג, גרמניה, שם סיימה תואר שני בהצטיינות בכיתתה של פרופ' ג׳נט פברו. ב-2015 חזרה להתגורר בישראל ומאז היא מופיעה תדירות על בימת האופרה בתפקידים שונים. רוב הופעותיה קודם היו בחו"ל וזכו להצלחה כבירה. הרפרטואר שלה כולל את דספינה בכך עושות כולן, סוזנה בנישואי פיגרו, פמינה בחליל הקסם (מוצרט), אדינה בשיקוי האהבה (דוניצטי), אנשן בפריישוץ )ובר), התפקיד הראשי באופרה הצלב )רוברט וורד) ועוד. היא הייתה חברה באנסמבל האופרה של בראונשוויג וכמו כן הופיעה בבתי האופרה ברמן, האלה, פרנקפורט ואמסטרדם, דרזדן, קופנהגן ועוד. היא זכתה במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל והמכון הישראלי לאמנויות הזמרה.
היצירה השנייה – מיסה קריאולה של אריאל רמירז בביצוע מיוחד (ללא התזמורת) של אנסמבל זמרי קולגיום תל אביב, האנסמבל לפולקלור לטינו-אמריקאי והזמרת האדירה יונית שקד גולן היה עבורי מאסטר פיס! איזה ביצוע כביר!
לביצוע היצירה התזמורת התחלפה עם ארבעה נגנים עם אוסף כלים דרום אמריקאים מיוחדים ותלבושות בהתאם. המקהלה המשיכה את ההעמדה שלה, המרשימה והמכובדת והזמרת הפעם זמרת אלט – יונית שקד גולן.
האנסמבל לפולקלור לטינו – אמריקאי
הרכב זה מתמחה בביצוע מוסיקה עממית ומסורתית של הפולקלור הלטינו-אמריקאי וארגנטינאי כמו גם במוסיקה כפרית-ילידית של ארצות האנדים בכלים מקוריים. ההרכב פועל כחמש עשרה שנה ומופיע בקביעות ברחבי הארץ ובחו"ל.
האנסמבל ביצע את יצירת המופת של הפולקלור הארגנטינאי המיסה קריולה מאת המלחין והפולקלוריסט אריאל רמירז בעשרות ביצועים בארץ עם מקהלות וסולנים שונים כולל ביצועים עם המלחין עצמו. לא מכבר זכה האנסמבל בהצלחה בלתי רגילה בפסטיבל הלאומי לפולקלור ארגנטינאי בקוסקין.
ההרכב והכלים המיוחדים
קלאודיו כהן טריקה – אקורדיון, חליל פאן, קנה, בומבו, כלי הקשה, שירה
מרסלו סובר – חליל פאן, קנה, חליל צד, כלי הקשה, שירה
נתן פורמנסקי – (ניהול מוזיקלי) רקינטו, צ'רנגו, שירה
רוביק רוזנברג – גיטרה
ההרכב מתמחה בביצוע מוסיקה עממית ומסורתית מהפולקלור הדרום אמריקאי
בכלים מקוריים ומופיע בקביעות ברחבי הארץ ובחו"ל.
מיסה קריאולה (Misa Criolla), היא יצירה מוזיקלית שנכתבה בשנות ה-60 על ידי המלחין הארגנטינאיאריאל רמירז. היא בנויה כמיסה מסורתית, אך בשפה הספרדית ובשילוב מוטיבים וסגנונות מחול מהמוזיקה הדרום-אמריקאית העממית וזכתה לביצועים רבים בכל רחבי העולם. היצירה נכתבה למקהלה ומבוצעת על ידי מקהלה וסולן, כלי הקשה וכלים אותנטיים דרום-אמריקאיים. יש בה שילוב של מקצבים עממיים ואלמנטים של ליטורגיקה עתיקה. זהו גם ייחודה – היא שואבת את עוצמתה מההיצמדות אל המקורות המוזיקליים, השפה המקומית והפולחנים שהשתמרו ברחבי המדינה.
למרות שהיצירה נכתבה לסולן טנור, היא מאוד התעצמה בשל הזמרת בעלת קול האלט המרשים ביותר יונית שקד גולן.
יונית שקד גולן מתמחה בשירה עממית בהגשה אומנותית, היא בעלת מנעד עשיר מקונטרה-אלטו ועד למצו-סופרן, בוגרת תואר אומן מהאקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים. יונית מופיעה כסולנית עם מיטב התזמורות בארץ: התזמורת הפילהרמונית, הקאמרטה ירושלים, התזמורת הקאמרית הקיבוצית ועוד.
אריאל רמירז חיבר את "מיסה קריולה" בשנים 1963-1964 כאחת היצירות בשפה הלאומית הספרדית.רמירז לא רק השתמש בשפה של ארצו, אלא גם במקצבים מוסיקליים של ארגנטינה, אשר שילב חלקית על ידי כלים מקומיים.
השילוב של הזמרת, נגני האנסמבל וזמרי הקולגיום בניצוחה של ג'יזל בן דור יצר כאן על הבמה ביצוע אדיר.
פרקי היצירה ( ויקיפדיה):
קירייה מבוסס על מקצבים איטיים – ה"וידאלה" וה"באגואלה" – מהמישורים ההרריים בצפון-מערב ארגנטינה.
גלוריה מכילהמקצבים מצפון-מערב ארגנטינה.
קרדו בקצב – Chacarera מצפון המדינה.
קדוש (סנקטוס) מבוסס על מקצבים בוליביאניים בסגנון Carnaval cochabambino .
אגנוס דאי מבוסס על מקצבי estilo pampeano מערבות הפמפסבדרום אמריקה.
על המקהלה המעולה:
אנסמבל זמרי קולגיום תל אביב הוקם בשנת 1997 על ידי המנצח אבנר איתי ומאז התמקד הן בשירת א-קאפלה והן בעבודה עם תזמורות, תוך שימת דגש על ביצוע מוסיקה ישראלית ויהודית לצד מיטב הרפרטואר הקלאסי. זמרי האנסמבל הם מוסיקאים בעלי הכשרה קולית מקצועית וניסיון רב בשירת מקהלה. ב-2014 התמנה ישי שטקלר למנהל המוזיקלי ולמנצח המקהלה.
לאחר ההפסקה עברנו לביצועי טנגו
חואנחו מוסליני: "טומה, טוקה" (קח את זה, נגן את זה)חואנחו הוא נגן הבנדוניאון שליווה אותנו קודם, הוא נכח באולם והסביר את המקור לשם היצירה, ההשראה וההקדשה לחבר גיטריסט. מדובר ביצירה שהיא טנגו מעודכן ומשמעותה, ככה זה לא.
חואנחו מוסליני, יליד בואנוס איירס, הוא נגן בנדוניאון, מלחין ומורה. מזה 30 שנה משמש מוסליני כשגריר הבנדוניאון ברחבי העולם ומאפשר לכלי לפרוח מחוץ לארגנטינה, ברחבי העולם. מוסליני משתף פעולה עם אמנים בעלי שם עולמי כמו לאלו שיפרין, טוטס טילמנס, מינו סינלו, לואיס בקלוב, קתרין לארה, ז'וליאן קלרק, רומיין דשארמס ואופליה גליארד ועם תזמורת והרכבים כמו הסימפונית של לונדון, הפילהרמונית של רוטרדם, הפילהרמונית של סיאול, הסימפונית של ברן ועוד.
יצירה קצרה של כחמש דקות ובהמשכה עוד טנגו ואז היצירה "ארבע העונות בבואנוס איירס" מאת אסטור פיאצולה
אָסְטוֹר פְּיָאצוֹלָּה נחשב למלחין מופתי אשר השכיל ליצור ולמזג ג'אז וטנגו ארגנטינים יחד עם מבנים קלאסיים מסורתיים ורעיונות הרמוניים של המאה העשרים. הוא נולד במָאר דֶל פְּלָאטָה שבארגנטינה. הוריו היו מהגרים איטלקיים דלי-אמצעים שעברו לניו יורק בשנת 1924, שם פְּיָאצוֹלָּה זכה להזדמנות מקיפה להיחשף לאמני ג'אז כמו דיוּק אֶלִינְגְטוֹן וקָאב קָאלְווֵי. כשמלאו לו 16 שנים פְּיָאצוֹלָּה שב לארגנטינה, שם ביסס את מעמדו כאמן מוסיקלי והשתתף במגוון הרכבים.בשנת 1965 פְּיָאצוֹלָּה כתב את הקונצ'רטו הראשון מתוך "ארבע העונות של בואנוס איירס". באותם ימים "ארבע העונות" של ויוואלדי זכו להתעוררות ולפופולריות מחודשת ונראה שפְּיָאצוֹלָּה קד קידה דיסקרטית לאמן איטלקי דגול, כשהוא בונה כל אחת מן "העונות" שלו על בסיס מבנה מהיר-איטי-מהיר. הוא אף כולל אי-אלו רמזים של חיקוי ותזכורת, במיוחד במהלכים הסולמיים המהירים בירידה וכן ב-"טיפות הגשם" בפריטה בחטיבה השלישית של "חורף בבואנוס איירס".
רומנטיקה מזוקקת ונעימה בסגנון דרום אמריקה. התבלטה מאוד הכנרת הראשונה אלינא גורביץ בביצועי סולו מהממים לצד הסולן על הבנדוניאון.
לסיום כמה ביצועי מחול טנגו עם התזמורת, נגן הבנדוניאון וצמד רקדנים מלהט שתנועות הרגליים שלהם, הסינכרון והקצב מהממים, הזוג כריס ולילך דוארטה.
תאריכים: למופעים הבאים
אלמא מרכז אמנויות, זכרון יעקב
יום ה', 12 ביולי, 21:00
יום ש', 14 ביולי, 21:00
לרכישת כרטיסים לתל אביב: אתר: http://ico.co.il | טלפון: 03-5188845