תערוכת סומלייה 2015 הסתיימה לה, אדי היין גרמו לאדמומיות יתר בלחיי הבחורות, ושמחת חיים למבקרים, כי באמת כאשר ארץ עשירה ביקבים מפגישה את העולמות האלו של היין הארץ ישראלי וכנראה גם מחו"ל השמחה רבה, נוסיף על זה גבינות משובחות של יעקבס ועוד וגם שמן זית ונבין למה אנחנו כאן.
זו תערוכה מקצועית, היא אינה פתוחה לקהל הרחב ועיקר הייעוד שלה אכן עסקי, לפי ההתרשמות שלי העסקים פרחו שם ולא רק במוסדיים שהם התעשייה הכבדה של היין, כי היום מסעדה שאומרת שיש לה יין של יקבי בוטיק זה לבד כבר ממתג אותה גבוה, יין של התעשייה ( בלי לזלזל חלילה) יש בכל מקום.
המבקר במקום חייב להיות ממוקד ואולי להכין שיעורי בית מראש ולנסות לקבוע לעצמו מה הוא הולך לטעום, אצל מי וכמה. כמות היין שם אדירה וגם אם אתה לא נוהג ( בתקווה שלא) גם צריך להגיע עד התחנה. הממונים על הנפשנים יודעים שזה קהל מקצועי ולא מטרידים ובכל זאת. יחד עם זאת ולמרות שהתערוכה ממותגת לקהל המקצועי כנראה שיש מקצועי יותר ומקצועי פחות והדבר גורם למתחמים סגורים " לביזנס" ומידור של שאר הקהל מה שמונע ממנו גישה ליקבים וסוגי יין כזה היה המתחם של "שקד" ועוד מתחם של יינות ומשקאות תוצרת חוץ ועוד. בסך בכל זה לא נורא המבקר כמו שפים שלא נתנו להם להכנס כי לא קבעו פגישה מראש יבחרו יינות בוטיק ולנו הסועדים יהיה כיף, ובכלל זה מווסת את כמות היין שאפשר ללגום , לטעום , או חלילה לירוק ולקבל מבט נוזף.
אז אני באמת לא באתי לביזנס אל רק להתרשם ולכתוב ולפרגן כמה שאפשר.
התחלתי את המסע בצעד בטוח ליקב יפו שהציג סובאג 2012 , סירה מרלו 2013 – השקה ,קברנה סוביניון 2013 – השקה ,שרדונה סובאג 2014 – השקה. מאחר ומאשתקד אני יודע שהשרדונה שלהם ליגת על טעמתי את הסירה מרלו, יין בעל ניחוח פרחוני מלא אהבה לאדמה ופראות של יין שמבקש בשר. נהדר.
ממול יקב אלכסנדר שהציג מגוון יינות רזרב, גסטו ,רזרב, שיראז ,רזרב, קברנה פרנק ,רוזה רוז'ה
שרדונה קליאופטרה ,אלכסנדר הגדול קברנה סוביניון ,אלכסנדר הגדול אמרולו ,אלכסנדר הגדול גרנד רזרב. האנשים היו קצת עסוקים ובצדק ואני לגמתי את היין שאני אוהב ( עוד תבינו) קברנה פרנק 2010 רזרב. 120 שנות עשיה ביין שמחבר יבשות וארצות ומשפחה מחייב את המעמד המכובד.
משם ליקב שפגשתי, טעמתי ואהבתי בפסטיבל היין בירושלים , יקב עמק יזרעאל צריך לשים לב ליקב הצעיר הזה שהולך ונותן את המילה שלו והיא איכות! היקב הציג רדבלנד 2012 ,שרדונה 2013 ,בלנדלבן 2013 ,בנוסף, יוצגו גם שני בקבוקים מסדרת הסינגלים: קריניאן 2012 (זוכה מדלית זהב ב'אשכול הזהב') ארגמן 2012. לגמתי בהנאה רבה את הקריניאן, באמת שמגיעה המדליה. איכות נדירה לזן עתיק זה.
יקב מונטיפיורי הציג לבן בציר 2014 ,אדום בציר 2013 ,סירה בציר 2011 ,פטיט סירה בציר 2012 – השקה ראשונה! פעם ראשונה שנפגשתי עם היינות של היקב. עדיין אין לי מידע על היקב עצמו מה שכן לגמתי סירה 2011 שהיה פירותי, נועז מחד ופראי מאידך, יין כלבבי.
את היינות של 1848 אני מכיר ומוקיר, זה יקב נהדר הם אומנם הציגו דור 2 מרלו 2012 – זוכה אשכול הזהב ,דור 2 ריזלינג. אבל אני התעקשתי על … קברנה פרנק 2011 שלא היה בתערוכה אשתקד, זה היין שאני הכי אוהב בחיים, מה לעשות הוא משפר את הבלנד של הדם שלי עם הנשמה.
את יקב מוני טעמתי זה מכבר בירושלים, היינות שלהם מעולים המשכתי לכוון שמו הזית של משק אחיה, טעמתי את הפיקואל הנהדר והנעים את ה קורנייקי שמתאים לי לגבינות ולסלט וסורי שהיה לי מר וחריף. מזל שלידו היו ירקות מיובשים וטעימים , מישהו ממציא לנו פטנטים.
את השמן זית של גשור אהובי לא טעמתי כנראה ביזנס לפני פלז'ר, מעידך גשהתעניינתי השמן זית של אליעד אם יש להם שמן זית זני או רק בלנדים נאמר לי שכל הבלנדים שלהם עשויים מזניים ועוד היו לי שתי קומות לטפס וללגום, הייתי חייב לצבוט את עצמי, זה אני או הוא?
בקומת הביניים היו כמה וכמה יקבים נדמה לי שהתמקדתי בשלושה, שניים מוכרים ואהובים ואחד חדש אבל ליגה!
יקב שוהם הגיש לטעימה:אוניקס – 2012 Onyx ,בלק אוניקס – 2012 Black Onyxשני היינות מצויינים אבל הקברנה סובניון בלק אוניקס אליפות ואני מכריז עלין כיין הכי טעים לי שטעמתי בתערוכה.
יקב נעמן שהוא יקב בוטיק משפחתי הציג מגוון יינות: קברנה סוביניון 2011 Grand Reserve ,מרלו 2011 Grand Reserve ,בציר חדש: קטיפה שחורה 2012 Black Velvet בציר חדש: סגול עמוק 2012 DEEP PURPLE ,בציר חדש: קברנה סוביניון 2012 ,בציר חדש: קברנה פרנק 2012 ,בציר חדש: פטי וורדו 2012 ,בציר חדש: מרלו 2012 ,מלך ארגמן 2011. תנחשו מה בחרתי? יין צעיר, ממש צעיר אבל זה קברנה פרנק של רמי ושמו נישא לפניו, שווה.
את יקב כישור החברתי כבר פגשתי כמה פעמים, כאן לגמתי את היין הלבן הראשון לערב זה סובניון בלאן 2012 שקצת איזן אותי.. ומיד לגמתי GSM סירה, מלבק וגרנאש היין היה צעיר מדי.
מכאן בקושי עליתי לקומה העליונה, הקומה התאפיינה במה שאני קורא התעשייתי והמוסדי, כאן היו כל המתחמים גדולים שכאילו לא די שהיקבים גדולים קשה היה להתקרב, רובם היו ממודרים לפרטי בלבד, אחרים צבאו עליהם עשרות לוגמים.
העליה שלי לקומה זו מחייבת גם גילוי נאות אם עליתי לקומה העליונה זה היה לגבינות של "מחלבת יעקבס" וכאן שהתקרבתי הבנתי: אנשים באים לסומלייה בגלל הגבינות של יעקבס!, איזה גבינות , איזה מגוון וטעם גן עדן מה יותר טוב מגבינות ויין?
יין שתיתי בקומה הזו רק מיקב אחד שביקרתי בו וגם היה מאיר פנים למבקרים – יקב הרי גליל שהציג בין היתר גליל אלון 2011 וגליל אלה 2012 ,מירון 2010 ואביבים 2013 ,יראון מגנומים על ציר הזמן. גם מגנום מירון 2008. לגמתי את ההינות המתיישנים מירון 2008 ויראון 2006 נדמה לי. אנשים צריכים ללכת לשם ללמוד להכין יין.
אגב היה שם את הסיידר הנהדר הזה:
חייב לציין שהיו כאן עוד יקבים מעולים כמו "דלתון" או "רמת הגולן" יקב "תבור" ויקב צ'ילאג שאני מרגיש שם כבר בן בית, אבל זהו הגעתי לקו הגבול
מזל שהיתה מעלית למטה, וחבל שלא היה דוכן של קורנביף כמו בכל שנה ועוד יותר מזל שביציאה היה יקב סוסון ים. מה שתיתי אני לא זוכר
מזל שבאתי באוטובוס.
התערוכה הייתה ממש איכותית מגוונת ועשירה, אני חייב לציין לשבח את הבחור הצנוע הזה שמאחורי כל העשייה הזו אבי בן עמי שמשנה לשנה רק משתבח כמו יין אדום מעולה.