דבר ראשון שיצא לי לראות במוזיאון ישראל זו תערוכת הורדוס, אבל הדבר שריגש אותי במיוחד זה כדי החרס של היין ובניהן ריגש אותי יותר " האמפורה".
באדיבות המוזיאון
שנה עשירית לפסטיבל היין בירושלים, והתערוכה של הורדוס נפתחה לקהל המבקרים, לא סתם ציינתי את כד האמפורה. כי זו השנה הראשונה שאני בפסטיבל בירושלים וזאת בזכות יקב אמפורה והאנשים היקרים שקישרו בנינו.
להגיע לפסטיבל כזה ולראות את כל העבודה שהשקיעו כאן בהקמה, בארגון ובלוגיסטיקה זה מדהים. והמיקום בגן הפסלים שמשקיף על עיר הקודש, ולא סתם שמברכים " בורא פרי הגפן" ועוד בירושלים. זה מרגש. קשה לי לספור כמה יקבים היו שם, בטח שעוברים מדוכן לדוכן ולוגמים יין כמו דבורה שיונקת צוף זה קשה, והולך מצד אחד יותר כיף מדוכן לדוכן, ויותר קשה מאידך לרגליים לזוז ואסור להשתכר, למרות שיש אוטובוס בדרך חזרה הביתה, אבל צריך להגיע לאוטובוס.
לפני שהגעתי התבוננתי ברשומות, איזה יקבים יהיו שם ואיזה יינות יציגו, סימנתי ורשמתי לי מה אני שותה וטועם מכל יקב, בנינו, סימנתי 21 טעימות מספר של מזל, הלוואי.
היקבים המשתתפים:
רמת הגולן, אמפורה, טפרברג, יתיר , תשבי, רקנאטי, כרמל, טוליפ, צ'ילאג , דלתון, שילה, תבור, עמק האלה, הרי גליל, קדש ברנע, יפו, הר אודם, גוש עציון, בן חיים, לוריא, מוני , רות, הר ברכה, פלטר, קטלב, פסגות ועוד.
פסטיבל היין במוזיאון ישראל ייערך בתאריכים 5 ועד 8 באוגוסט (ימים ב'-ה'), בין השעות 19:00-23:00. מחיר כרטיס הכניסה 85 ₪ והוא כולל כוס יין מהודרת אותה ניתן למלא ללא הגבלה, וכניסה חינם למוזיאון ישראל.
תערוכת הורדוס תהיה פתוחה לקהל לכל אורך ימי הפסטיבל בין השעות 17:30-23:00.
גילוי נאות, הייתי אורח עיתונות בפסטיבל.
גילוי נאות שני אני מתנצל בפני היקבים והדוכנים שלא הגעתי לטעום מה שסימנתי או שלא סימנתי כלל.
יקב " כרמל מזרחי " ואי כמה מדליות גרפה מירה באשכול הזהב, על פי מדד הקהל שצבא על הדוכן מנע ממני בשעת הפיקחות לקבל טעימה אני מבין את המוניטין והשמחה.
יקבי כרמל נוסדו בשנת 1882 ביוזמתו ובתמיכתו של הברון אדמונד דה רוטשילד. ברשות החברה שני היקבים הפעילים הגדולים והוותיקים בארץ, בזכרון יעקב ובראשון לציון ובנוסף שני יקבים חדשים, יקב קאיומי ברמת דלתון שבגליל העליון ויקב יתיר בתל ערד.
אזור בארץ – זכרון יעקב, ראשון לציון, גליל עליון ותל ערד.
סימנתי לי לטעום את הברוט פרייבט קולקשן- כרמל ברוט פרייבט קולקשן– יין מבעבע יבש, מרענן וארומאטי עם ניחוחות של ליים, תפוח עץ ירוק, ולחם קלוי. חמיצות מאוזנת וסיומת ארוכה. הרכב זני:קולומבאר, שרדונה ו-ויונייה.
יקב אמפורה, איזו התרגשות סימנתי את מקורה, בלנד 2007 בפועל לגמתי בלאן דה נואר 2012 – אמפורה בלאן דה נואר 2012– יין בחצי הדרך בין לבן לרוזה, מיוצר מענבים אדומים בלבד, קברנה סוביניון, מרלו ומעט קברנה פרנק. רך, מלא פרי וקל לשתייה. השרייה מינימאלית של הקליפות עם הנוזל מוסיפה ליין עומק ונוכחות. הרכב זני- 50% קברנה סוביניון, 40% מרלו, 10% קברנה פרנק. יין פשוט מרענן מצוין איזה בלנד מוצלח.
יקב טפרברג, כאן החלטתי לטעום את המלבק טפרברברג 2011 החלטה לטעום זן מיוחד לא נפוץ ביקבים, שווה טעימה. יין עגול צבע עמוק, עוצמתי ארומטי מאוד, פירותי, סיומת ארוכה.
יקב תבור, משהו קליל, בכיף הייתי יורד על בקבוק שלם," פנינים רוזה" – היין הינו קל ופירותי, ומשלב שלל טעמים וארומות של פירות יער אדומים טריים. ליין צבע דובדבן בוהק, וחמיצות נעימה המשתלבת עם מתיקות הפרי הטבעית ובעבוע עדין. הרכב זני:100% קברנה סוביניון פשוט כיף אמיתי, נפלא.
בביתן השני שלהם לגמתי משהו יותר רציני, – תבור אדמה רוסאן 2012– יין קל ופירותי, משלב ארומות וטעמים של הדרים, תפוחים ופירות טרופיים ובעל חמיצות פריכה המובילה לסיומת נעימה ומתמשכת. הרכב זני:100% ענבי רוסאן, גם כאן הכוונה הייתה לטעום יין מזן גפן שלא מוכר מספיק, ליין אפיצות גבוהה וחמיצות בינונית אבל הוא מקסים וטעים, זה המבחן האמיתי.
ביקב יפו חוויתי אכזבה קשה! היין שסימנתי לי היה השרדונה שלהם שיכול להתחרות בהרבה יקבים ידועים, כן , אבל הם לא הביאו אותו… ולגמתי את המרלו סירה כנראה… – יפו מרלו-סירה 2010– לאחר הבציר תסס היין על הקליפות במשך עשרה ימים. אחרי השרייה הוא נסחט, תסס בשנית ועבר ליישון בחביות עץ אלון. ערבוב הזנים נעשה חודש לפני הבקבוק. היין התיישן במשך 13 חודשים בחביות מעץ אלון צרפתי ואמריקאי, שמעניקות ליין מגוון טעמים. הרכב זני: 0%5 מרלו, 50% סירה. יין מצוין אמרו לי שמסעדת אגדיר יש כעת יין שהוציאו במיוחד עבורם… תדווחו לי
ביקב הרי גליל – יראון שזה מכבר חזרתי משם מסבב טעימות טעמתי בטח שוב את היראון 2010, על יין טוב לא מוותרים! – יראון 2010– יין הדגל של יקב הרי גליל המייצג במהותואת המיטב של אזור הגליל העליון ואף הפך לאחד מיינות הדגל הישראלים בתערוכות ובתחרויות יין ברחבי העולם. בכל שנת בציר בוחרים ביקב הרי גליל את המיטב מכל אחד מהזנים המרכיבים את היראון כדי שהחיבור בינם ייצג בצורה מיטבית את איכויות האזור וביטויו הייחודי של הגליל העליון. טעמו של יין טוב נשמר בזיכרון לתמיד. הרכב זני: קברנה, מרלו, קברנה פרנק, פטיט ורדו
ואם כבר אנחנו בגליל העליון לקח לי המון חצץ ללכת ולשוב עד שמצאתי את יקב לוריא, ואז " גידי לא" היא אומרת לי * ( יש שיר כזה אני אומר לה) והיא מוזגת לי יין כשאני בערפול חושים, לא רושם ולא זוכר ואפילו הצילום מטושטש. רק רציתי לטעום לוריא גראנד ויטאל. בטח יש לי בבית.
ובדוכן ממול של דלתון גם מהגליל העליון ( רק החודש הפגשנו) אני לוגם את העלמה בורדו, ככה הוא קרא נדמה לי ל – דלתון עלמה 2010– המהדורה חמישית של יין זה הנעשה, כבכל שנה, מערבוב של זני בורדו. הענבים ליין זה מגיעים משש חלקות שונות, כל חלקה נבצרה בנפרד והותססה בנפרד. החלקות נבצרו בתאריכם שונים בין סוף אוגוסט לסוף ספטמבר. עם סיום התסיסה האלכוהולית עברו היינות תסיסה מלולקטית אשר ריככה אותם ונתנה להם מרקם קטיפתי. לאחר שהייה של כ- 12 חודשים בחביות עורבב הבלנד הסופי מהיינות הנבחרים. לאחר מכן הועבר היין לשהייה של חודשיים נוספים בחביות, סה"כ משך התיישנות של 14 חודשים. היישון התרחש בחביות צרפתיות, 25% מהן חדשות והשאר בנות שנה ושנתיים.הרכב זני: 47% קברנה סוביניון, 36% מרלו, 17% קברנה פראנק.
מישהו לגם פעם עלמה לא טעים, יין מצוין למרות האפיצות המורגשת והחמיצות הקלה. העלמה שלי בבית נגמר כבר מזמן.
יקב גוש עציון, היין מהזן הכי אהוב עלי – קברנה פרנק – גוש עציון האלון הבודד קברנה פרנק 2008– היין עבר יישון בחביות עץ אלון צרפתי במשך 20 חודשים והוא מורכב, אלגנטי ובעל גוף מלא. היין מתאפיין בטעמים של אוכמניות, אגוז מוסקט ושזיפים. הרכב זני: 85% קברנה פרנק,15% מרלו. 20 חודש זה כבר שמירה מיוחדת לא? אפיצות קלה, סיומת ארוכה. היין יותר חזק מהטעם האישי שלי בקברנה פרנק.
לזכרוני טעמתי שרדונה מצויין של יקב פלטר, פשוט מצויין, מרעןן ובטעמים קצת טרופיים לזכרוני – פלטר שרדונה 2012– בעל טעמים פירותיים וחומציות טבעית טובה, מאופיין בטעמי מלון, קימל ואפרסמון ובעל סיומת מתקתקה ועגולה. בציר ידני. הרכב זני:100% ענבי שרדונה
ביקב רות טעמתי רות אלגנט 2010– יין עשיר ורב גוני, המשלב היטב בין הזנים המרכיבים אותו- קברנה סוביניון, מרלו ומעט שיראז בעל ניחוחות של פרי בשל ושופע, שזיף ופירות אדומים משולבים באלגנטיות עם שוקולד ועשבי תיבול. יין מלא אך מאוזן, בעל מיצוי פרי מצוין וחמיצות מאוזנת, טאנין בשל וסיומת ארוכה. יין מענבי קברנה סוביניון, מרלו ושיראז, זמן יישון בחבית של 18 חודשים. יין עגול , גוף מלא עם סיומת ארוכה וטעימה.
הרכב זני: קברנה סוביניון, מרלו ושיראז
אסיים ביקב אהוב, קרוב שהיה היחידי שראיתי בדוכן את הייננית ואנשי היקב – יקב צ'ילאג. כאן טעמתי את הבמבינו מרלו, כמו כל היינות של אורנה יין מעולה,2010 כנראה עשתה טוב למרלו של צ'ילאג. וכמובן לא ויתרתי על הסובניון בלאן הצונן שאורנה החזיקה בקרח.
זהו אני חושב, עשר או 11 טעימות יין מתוך 21 מתוכננות אבל ביננו אחרי כמה טעימות מפסיקים להבחין בטעמים הייחודיים של היינות ולהתרשם
עוד מידע על הפסטיבל כאן כל היקבים וכל היינות וכל מה שאפשר לאכול ולשתות
ואם לאכול שם אז המלצה שלי, לכו על הגבינות של יעקבס…
