קונצרט הקאמרית הישראלית ברק הפסנתר השופני
פעם רעייתי אמרה לי שבשביל לשמוע את שופן היא מוכנה לשבת על המדרגות, הפעם הקונצרט ריגש אותה עד דמעות. ואכן זה היה אחד הקונצרטים האדירים של התזמורת הקאמרית הישראלית, זאת ועוד הסולנית על הפסנתר אליסו וירסלדזה, נצר למשפחה שוחרת תרבות ואמנות בטביליסי בירת גאורגיה, בת כ 80 , וירטואוזית שריגשה אותנו בנגינתה מיצירות שופן, כזה קונצרט אדיר לא שמענו זמן רב.
ניצח אריאל צוקרמן, המנצח הראשי והמנהל המוזיקאלי של התזמורת הקאמרית הישראלית
יוסף ברדנשווילי (1948) "אקס אנימו" ("מעומק הלב") לתזמורת קאמרית (בכורה עולמית)
פרדריק שופן קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 1 במי מינור, אופ'
פרדריק שופן (1849-1810) קונצ’רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 2 בפה מינור, אופ' 21
יוסף ברדנשווילי קיבל דוקטורט מן האקדמיה למוזיקה של טביליסי ב-1976, ועד לעלייתו ב-1995 לימד באלמה מאטר שלו, כיהן בראש מוסדות מוזיקה ומשרד תרבות מחוזי והפיק פסטיבלים. היום הוא נמנה עם סגלי בית הספר הגבוה למוזיקה בוכמן-מהטה באוניברסיטת ת"א והאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. הוא הלחין יותר ממאה יצירות, ובהן ארבע אופרות. מיטב התזמורות הישראליות ביצעו את יצירותיו, ובהן הפילהרמונית הישראלית בניצוח מהטה. הלחנותיו הושמעו גם באיטליה, אנגליה, ארה"ב, גרמניה, ספרד, צרפת, קנדה ורוסיה, בניצוח המאסטרי בירון, גרגייב, הולרונג, מינץ, צוקרמן, קחידזה, שמבדל ועוד. מאסטרו ברדנשוילי זכה ביותר מתריסר פרסים בגיאורגיה ובישראל.
דבר המלחין על יצירתו: "את 'אקס אנימו' הזמינה ממני התזמורת הלאומית של ליאון ב-2018. אני מתנצל מראש על נימת אי-הצניעות העלולה להתקבל מהמטפורה שעלתה על דעתי בשעה העבודה: חשבתי על פנינה המתגבשת בצידפה, בשל כניסתו של מיקרו-אורגניזם או גרגר חול. מדוע? כי גם יצירתי נבנתה סביב אתגר לא קל: בקונצרט שבו עמדו לשלב אותה המזמינים, שובצו גם "מיסת נלסון" של היידן והקונצ'רטו השלישי לפסנתר של בטהובן (בנגינת ראדוּ לופו האגדי). על כן הם הציעו שיצירתי תתבסס אולי על ציטוט(ים) מאחת היצירות. לבי הלך אחרי הפרק השני, לרגו, מהקונצ'רטו של בטהובן. ממנו נטלתי קדנצה הרמונית – מדומיננטה לטוניקה – הפותחת את הליווי התזמורתי, כדי שישמש נושא חוזר ביצירתי, שהיא מעין רונדו. בתור אחת האפיזודות ברונדו (הכתוב כמובן, בשפת המאה ה-21) משמש אותי מהלך מלודי מהלרגו הבטהובני, סקוונצה משתפלת, שאצלי, יליד גיאורגיה החי בישראל, קיבל גוון קצת מזרחי, רחוק מאוד מארסנל המוטיבים של הגאון הגרמני.
ביצירה הזו יש כמה עולמות, המוסיקה הקלאסית בת ימינו מחוברת לכמה קטעים ואקורדים קלאסיים עם נעימות ומלודיות נעימות לאוזן לצד ה"רעש" הצורם לפעמים מעבר לסבל של האוזן שלי וכל זה עדיין בקצב ותנועה על הבמה שממכר אותך. איני יכול שלא לציין לשבח את הביצועים של חליל הצד ויתר כלי הנשיפה הקטנים..
פרדריק שופן קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 1 במי מינור, אופ'
על שופן אומרים כי המוסיקה המודרנית לפסנתר נולדה עם שופן. רוברט שומאן אמר עליו בהאזינו ליצירות " הסירו את כובעיכם, רבותי – גאון, הנני משתחווה בפני גאוניותו הספונטאנית של שופן" ואכן הצלילים אותם הפיקה אליסו וירסלדזה והתזמורת הקאמרית היו מענגים .
הפרק הראשון מושתת על מבנה קלאסי הפותח כל סונטה קלאסית אולם ניכרת בו חופש הפעולה שהמלחין לוקח לעצמן. כלי הקשת המפלסים דרך לפסנתר אשר מציג את הנושא של הפרק מהווים יחד הרמוניה של צלילים במגוון ענק של צלילים וצבע עשירים.
ואם תתארו לעצמכם עץ אלון וענפיו נעים בקלילות ברוח ותעצמו עיניים עם המנגינה תגיעו לשלמות אותה רצה שופן להציג ביצירה זו.
ואם תהיתם מנין לקוחה המנגינה ללחן של "פרח הלילך " תמצאו כאן ביצירה זו.
לבירת צרפת הביא עמו שופן את שני קונצ'רטי הראשונים לפסנתר שיצר בוורשה בגיל 20. קונצ'רטו מס' 1 נוגן במופע פרידה ממולדתו, ב 11-באוקטובר 1830.
אלגרו מאסטוזו / לרגטו: רומנצה / רונדו: ויוואצ'ה
פרק א' מפתיע בפתיחה תזמורתית משולשת-משקל. בהיכנס הפסנתר לשיח, הוא עושה זאת באצילות ובעדינות שלמדנו לצפות משופן. במשחק השגור בקונצ'רטי בין הסולן לתזמורת, זוכה אצל שופן הפסנתר – איך לא? – ברוב האמרות, קצתן נמרצות, קצתן ליריות**, אף כי גם הקשתנים והנשפנים – בפרקי הקצה – אינם נחבאים אל הכלים. פרק ב' קרוי "רומנצה" והוא נוקטורן רחב-יריעה. אקדמה קצרה וערנית מְפַנָּה מקום למנגינה ממיסת לב מפי הסולן, מקושטת כדבעי בתפרחות ארפג'י ובמרוצי סולמות. פרק ג' מתחיל מהוסס, ואז פולקה חוזרת שוב ושוב בין מעברים תזמורתיים כבדי משקל. את מופע הראווה הפסנתרני מוליכים לסירוגין קטעים עדינים ווירטואוזיים. אחרי הסיבוב המסכם של מחול הפולקה הפולני, דוהרת קוֹדָה בלהט אל עבר האופק. המלודיות אדירות והביצוע של אליסו וירסלדזה בת ה80 פשוט אדיר, סוחף וממלא את המאזין בעונג לא ישוער והתרגשות עד דמעות.
פרדריק שופן (1849-1810) קונצ’רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 2 בפה מינור, אופ' 21
הקונצ'רטו לפסנתר הראשון מבין שניים שיצר הושלם ב־1829
הפרק הראשון היה נעים ועוצמתי כשהוא מציג את הנושא הכללי ואז נכנס הפסנתר הסולנית המעולה לוקחת את ההובלה על הקונצ'רטו. ניכר חוסר העניין של שופן בתזמורת. רק בהיכנס הפסנתר לפעולה, המוזיקה ניעורה. השיח בין הפסנתר לתזמורת, שהוא רכיב מרכזי ורב-דרמה בקונצ'רטי של היידן, מוצרט ובטהובן, נדיר כאן. הפסנתר של שופן הוא הכוכב והתזמורת תאיר, תשקף, תהדהד.
הפרק השני איטי ומרדים המושפע מאהבתו המכאיבה של שופן לזמרת קונסטנציה גלאדקובסקה. הביצועים שמפגינים המיתרים לצד הסולנית מעולים.
ואילו בפרק השלישי הוא מביא לנו מוטיבים פולניים הפולונז והמזורקה ובמיוחד אהבנו את נקישות הקשתות על הכינורות, מקורי ונחמד שאפשר להפיק צלילים אלו. העוצמה של בפסנתר והביצוע הווירטואוזי של הסולנית יחד עם קִצבי מזורקה מוליכים אל סיום מלהיב
הקונצ'רטו לפסנתר הראשון מבין שניים שיצר הושלם ב־1829. הוא מסומן כמס' 2 רק משום שתוויו התפרסמו באיחור-מה. בבכורה בוורשה, במארס 1830, היה המלחין גם הסולן. כבר בפרק א' ניכר חוסר העניין של שופן בתזמורת. רק בהיכנס הפסנתר לפעולה, המוזיקה ניעורה. השיח בין הפסנתר לתזמורת, שהוא רכיב מרכזי ורב-דרמה בקונצ'רטי של היידן, מוצרט ובטהובן, נדיר כאן. הפסנתר של שופן הוא הכוכב והתזמורת תאיר, תשקף, תהדהד. פרק ב' הוא נוקטורן מרהיב. התזמורת תומכת בסולו פסנתרני לא קל. אם הוא נשמע זורם כפלג מים, סימן שהסולן יודע את מלאכתו. פרק ג' מציג את מורשתו הפולנית של שופן: קִצבי מזורקה מוליכים אל סיום מלהיב.
אליסו וירסלדזה, נצר למשפחה שוחרת תרבות ואמנות בטביליסי בירת גאורגיה, החלה ללמוד נגינת פסנתר בגיל שמונה. מורתה הראשונה הייתה סבתָהּ, פרופ' אנסטסיה וירסלדזה, פסנתרנית רסיטלים ופדגוגית בקונסרבטוריון הממלכתי של טביליסי. אליסו נרשמה ללימודים באותו קונסרבטוריון, ומשסיימה את חוק לימודיה שם וזכתה במקום השלישי בתחרות צ'ייקובסקי הבינלאומית לפסנתר במוסקווה (1962), החליטה להמשיך בלימודיה בקונסרבטוריון מוסקבה, שם היו בין מוריה יעקב זק והיינריך נויהאוס. בשנת 1966 קצרה את הפרס הראשון בתחרות הפסנתר הבינלאומית ע"ש שומאן בצְוִיקָאוּ שבגרמניה, ומאז היא מחלקת את זמנה בין הוראה – כפרופסור לפסנתר בקונסרבטוריון מוסקבה ובבית הספר הגבוה למוזיקה במינכן – לבין נגינה בקונצרטים. כסולנית הופיעה בכל רחבי אירופה, בצפון אמריקה וביפן עם תזמורות כגון הפילהרמונית של סנט פטרבורג ותזמורת פילהרמונית המלכותית של לונדון, תחת שרביטיהם של ר' ברשאי, ק' קוֹנְדְרָשִין, ר' מוּטי, ק' זַנְדֶרְלִינְג, ו' סָוָאלִיש, י' סְבֶטְלָנוֹב וי' טֶמִירְקָנוֹב. בקונצרטים קאמריים היא מרבה להופיע עם הצ'לנית נטליה גוטמן ועם רביעיית בורודין ורביעיית טַנְיֵיֵב. כמו כן היא נותנת רסיטלים וכתות אמן ברחבי תבל ומרבה לשמש כשופטת בתחרויות פסנתר בינלאומיות, כגון תחרויות צ'ייקובסקי וריכטר במוסקווה, תחרות רובינשטיין בתל אביב, תחרות גֶזָה אַנְדָה בציריך ותחרות פָּלוֹמָה אוֹ'שִי (O'Shea) בסַנְטַנְדֶר שבספרד. אליסו וירסלדזה ידועה בפרשנותה ליצירות מוצרט, בטהובן, שומאן ושופן. עם זה, אין נעדרות מן הרפרטואר שלה גם יצירות של מלחינים בני זמננו.
אריאל צוקרמן, המנצח הראשי והמנהל המוזיקאלי של התזמורת הקאמרית הישראלית מ-2015, למד ניצוח אצל יוֹרְמָה פָּנוּלָה באקדמיה המלכותית למוזיקה בסטוקהולם ואצל בּרוּנוֹ וַייל בבית הספר הגבוה למוזיקה במינכן. בשנים 2011-2006 כיהן כמנהל המוזיקלי של הקאמרית הגאורגית באינגולשטדט. את קריירת הניצוח החל כעוזרו של איוון פישר, מנצחָהּ של תזמורת פסטיבל בודפשט. צוקרמן הוא מן המנצחים המחוזרים בדור הצעיר של ישראל. עם הקאמרטה של זלצבורג סייר באירופה ועם תזמורת רדיו וינה בסין. הוא הירבה לנצח על תזמורת "אומני הצליל" (Tonknstler) באולם אגודת המוזיקה (Musikverein) בווינה. כמו כן ניצח על הפילהרמונית הישראלית והפילהרמונית הצ׳כית, הפילהרמונית הצפון-גרמנית ברוֹסְטוֹק והפילהרמונית של פּוֹזְנָן בפולין, התזמורות הסימפוניות של ירושלים, לונדון, לוצרן, באזל ובמברג, התזמורות הקאמריות של ציריך, שטוטגרט וברמן, תזמורת האופרה הממלכתית במינכן, תזמורות רשויות השידור של מינכן, הנובר, קלן, זַרְבְּרִיקֶן ו-KBS בסאול, תזמורת פסטיבל בודפשט, התזמורת הלאומית הדנית, תזמורת היידן של בּוֹלצָנוֹ שבאיטליה, ועוד. הוא סייר עם התזמורת הלאומית הצעירה של אוסטרליה ועם התזמורות הפילהרמוניות הצעירות של גרמניה ושל ישראל שאוחדו. בסיבוב הופעות ראשון ביפן ניצח על "הפילהרמונית היפנית החדשה" במכלול הקונצ'רטי הפסנתר של בטהובן עם הפסנתרנית הגיאורגית המהוללת אֶלִיסוֹ וִירְסָלַדְזֶה. מאסטרו צוקרמן החל את הקריירה המוזיקאלית שלו כחלילן, ועל נגינתו זכה בפרסים בתחרויות בין-לאומיות רבות. גם היום הוא מרבה להופיע כחלילן סולן .