פרשת לך לך היא תחילתה של הציונות בא האל בעצמו ובכבודו ואומר לאברהם " לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל-הארץ, אשר אראך" מילא אילו היה מראה לו את שוויץ או אמריקה אולם לא הוא שולח אותו לרעב לארץ כנען. אברהם בא לארץ כנען מלווה באשתו שרי ובן אחיו ורכושם.
בכנען הוא נפרד מבן אחיו בחלוקה מסוימת מבלי לריב זה שלך וזה שלי, למה לריב יש מקום לכולם.
זאת ועוד הרעב מאלצו לרדת למצרים ואברהם גם מרביץ שם בוכטה כסף שנאמר: "ואברם, כבד מאוד, במקנה, בכסף ובזהב. (בראשית יג).
אולם לא באתי להיכנס לפרשה עצמה אלה לתחילת החזון הציוני, מהי הצלחתו של החזון וכיצד אדם או עם או קבוצה מתמודדת עם הציווי: " עבור למקום אחר".
ולמה אני אומר החזון הציוני שהרי עם ישראל היה בגלות בתפוצות ואיך קם החזון הציוני, בא אדם או קבוצת אנשים נקרא לקבוצה " הקונגרס הציוני" ולאיש הרצל וזה אומר להם בוא עלו לארץ ישראל היא פלשתינה, " אם תרצו אין זו אגדה" ועזבו מי שעזבו את כל מה שהיה להם ועלו לארץ ישראל
לא שלא היו קולת של מתנגדים, תמיד יש קוטרים כאלו. ועוד נגיע אליהם או לאחד העם שהוא אינו אחד מהעם אלא כנראה שונה ממנו, עובדה!
אחד העם היה ממתנגדי החזון הציוני של הרצל הוא טען כי מעוררים בעם תקווה מוגזמת לישועה, זאת ועוד הוא טען כי ההסתדרות הציונית תפשוט את הרגל" אני לא אמנע מלקרוא: היזהרו! הסכנה קרובה והריאקציה עומדת מאחורי כתלנו. גם ההתלהבות החדשה מלאכותית היא כאחותה הבכירה וגם סופה להביא את הייאוש לרגלי התקווה הנכזבה" .( אחד העם " ילקוט קטן).
רגע, אלו הרואים שחור בפתח כל תזוזה של העם היהודי בדרך לארצו מזכיר לי את משה רבנו שבא לגאול את בני ישראל מעול העבדות, באופן מפליא גם למשה מתגלה האלוהים ואומר לו לקחת את בני ישראל לארץ ישראל,: "ז וַיֹּאמֶר יְהוָה, רָאֹה רָאִיתִי אֶת-עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם; וְאֶת-צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו, כִּי יָדַעְתִּי אֶת-מַכְאֹבָיו. ח וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן-הָאָרֶץ הַהִוא, אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ–אֶל-מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי, וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי. ט וְעַתָּה, הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי; וְגַם-רָאִיתִי, אֶת-הַלַּחַץ, אֲשֶׁר מִצְרַיִם, לֹחֲצִים אֹתָם. י וְעַתָּה לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה; וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם. יא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-הָאֱלֹהִים, מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה; וְכִי אוֹצִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם. יב וַיֹּאמֶר, כִּי-אֶהְיֶה עִמָּךְ, וְזֶה-לְּךָ הָאוֹת, כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ… אל-מקום הכנעני" ( שמות ג). ומשה נרתם למשימה.אבל לא קל עם העם הזה משה ואהרון מותקפים על ישי האנשים: ויפגעו את-משה ואת-אהרון, ניצבים לקראתם, בצאתם, מאת פרעה. כא ויאמרו אליהם, ירא יהוה עליכם וישפוט: אשר הבאשתם את-ריחנו, בעיני פרעה ובעיני עבדיו, לתת-חרב בידם, להורגנו" ( שמות ה)
תמיד אומרים שיהיה רע, תמיד מישהו כמו אחד העם צריכים לקלקל את ההתלהבות.
לא נייגע אתכם יתר על המידה אלא שוב נחזור אל אברהם אבינו ותחילת החזון הציוני, המסע שקבע את גורל העם היהודי.
לרגע נזכרתי שוב באברהם אבינו שעשה ציונות עם בו אחיו לוט
זוכרים לאן לוט הלך
לסדום!!!
לפחות יצא לנו אתר נופש… כי בכל רע צריך למצוא את הטוב.