קונצרט מס 6 שנוגן בחודש מאי 2013 איגד שלש יצירות:
היידן – סימפוניה מס' 85 בסי במול מינור "המלכה"
מיקלוש רוז'ה – קונצ'רטו לוויולה אופ' 37
רחמנינוב – מחולות סימפוניים אופ' 45
אריאל צוקרמן– מנצח
סולן גלעד קרני– ויולה
התזמורת הסימפונית ראשון לציון.
היידן סימפוניה מס' 85 בסי במול מינור "המלכה" – המלכה ( 1785) היא מרי אנטואנט האוסטרית אשר סימפוניה זו כבשה את ליבה. יש המכנים אותה סימפונית מלכת צרפת.
הרכב התזמורת מצומצם ביצירה זו, כלי קשת, חלילים אבובים קרנות ובסונים.
אדג'יו-ויואצ'ה
רומנסה-אלגרטו
מינואט-אלגרטו – וטריו
. פינאלה-פרסטו
החלק הראשון מתנגן בנעימות ומסב הנאה למאזינים. בחלק השני יש שיר צרפתי עתיק אולי הוא זה שהסב עונג למלכה. יחד עם זאת יש משהו מלנכולי בחלק זה. החלק השלישי המחולות – המינואט ובסיום רונדו בו היידן נותן לכל קבוצת כלים ביטוי בולט גם העצמת הצליל התזמורתי עם כל הכלים יחדיו.
בסך הכל יצירה עליזה שמחה ונעימה מאוד להאזנה.
החלק השני הוא יצירה של מלחין פחות ידוע,
מיקלוש רוז'ה – קונצ'רטו לוויולה אופ' 37
ביצירה זו ניגן הסולן גלעד קרני בויולה, אחד מנגני הויולה הידועים בעולם בשל שליטתו בכלי וזכייתו בפרסים רבים והשתתפותו בפסטיבלים רבים.
את היצירה הזו כתב מיקלוש עבור פנחס צוקרמן בצעירותו. יצירה עשירה בכלים תזמורתיים ונגינה די עגומה של הויולה בניגוד לחלקים אחרים תזמורתיים. מיקלוש נודע במוסיקת רקע לסרטים ולפעמים אתה חש כאילו זו המסגרת המאפיינת את הקונצ'רטו וכי יש עלילה שלמה מאחורי הצלילים.
היצירה נוגנה בבכורה ב 1984 בפיטסבורג והסולן היה פנחס צוקרמן בניצוח אנדרה פרווין.
יצירה שככל ששומעים אותה מתאהבים בה.
בסיום מחולות סימפוניים לתזמורת אופ' 45 של סרגיי רחמנינוף האגדי.
מדובר ביצירה האחרונה שלו ולדעת רבים הטובה ביצירותיו ( מי אני שאחלוק על זה)
הפרקים
נון אלגרו
אנדנטה קון מוטו ( ואלס)
לנטו אסאי, אלגרו ויואצ'ה
כאן היה הרכב מלא של התזמורת הסימפונית, הרשימו אותי מאוד כלי הנשיפה וכלי ההקשה השונים. למרות היה פסנתר על הבמה לא שמעתי ממנו אף צליל מרוב עושר הצלילים התזמורתיים.
אחרי הפרק הראשון המציג את הנושא והולך ומתגבר, הפרק השני הוא הואלס, אפלולי ועגמומי מתאים להגדרתו של רחמנינוף " בין הערביים ",יש כאן הצגה של נגינת אבוב, והקרן וגם הסולנית הכנרית הראשונה מאוד מרשימים כמו גם נגינת החלילנית. מכנים אותו " ואלס נוגה" או " מלנכולי). חשבתי שמחולות זה שמח.. הפרק מתעצם והופך דרמטי עם כל הכלים ויום הדין עם צליל המיתרים, חליל ונבל ובסיום מתעצם בעושר צלילים בלתי נשכח.
הנהלת התזמורת הסימפונית ראשון לציון ומנהלה המוסיקלי כמו גם היכל אומנויות הבמה המארח, כלל לא משקיעים לפעמים מחשבה לתת שם מאגד לקונצרט, כך נוצר בעידן המכוון של ימינו אוסף של קונצרטים מס 6 או אחרים שנוגנו בהיכל דבר המקשה על מחפשי המידע איחזורו.( השם מחולות סימפוהניים מופיע במידה באינטרנט אך לא על החוברת של הקונצרט).