הלחמניות של שושה
הכינה שושה,
מעניין מהו סוד הצלחת מתכון?
מדוע מה שהצליח פעם ופעמיים לא תמיד מצליח.
קבענו במקום שידעתי אהבות רבות בגן צ'ארלס קלור בחניון של הדולפינריום.
איך שהיא הגיעה עם השמלה האביבית שלה והמחשוף הנדיב ידעתי שזה היום
שלי.
הלכנו לקו המים, טיילת נהדרת, רוח שבליטופה גורמת לה לסימני התעוררות בחזית. היא הייתה עמוסה בסיפורים על אודות הקורה עמה ואני כרגיל האוזן הקשבת.
כך הובלתי אותה למקום ישיבה על האבנים מול הים, רומנטיקה מזוקקת.
קצת רחוק מהעוברים והשבים אבל כנראה לא די. ובעודה מספרת לי על דברים
שבינו לבינה, העיניים שלי פזלו אל החזה שלה, היא ששמה לב לחוסר הריכוז
שלי ולמבטים החושקים אמרה:
"תגיד ששת, אתה רעב? אני רואה שכל הזמן אתה מביט ללחמניות שלי".
לבצק:
1 קג קמח
1 חמאה
4 ביצים
1 קובית שמרים
1 כוס סוכר
2 וניל
1 אבקת אפיה
כוס מים גדולה
למילוי:
0.5 ק"ג גבינה כנען
1 גבינה 5%
2 וניל
5 כפות סוכר
צימוקים
2 חלבונים
גרד קליפת לימון
ולציפוי : שומשום
ההכנה:
להמיס את השמרים עם כף סוכר בכוס גדולה (בירה)
לערבב את חומרי הבצק ללא השמרים וללוש.
להוסיף את השמרים ולהמשיך ללוש עד שלא נדבק לאצבעות.
להניח מכוסה לשעה.
להכין את תערובת הגבינות.
לחלק את הבצק לכדורים, לשטח כל כדור לעיגול בקוטר 10 ס"מ
למלא במילוי לסגור ולהניח הפוך על נייר אפיה בתבנית ולהשאיר לתפוח.
לצפות בחלמונים שנותרו לנו ולפזר שומשום.
לאפות בחום 180 עד שמוכן.
ואז המשיכה ואמרה:
"אז מה אתה מחכה? בחייך ששת, תפסיק ללקק את השפתיים, תוציא וקח!"
אחוז הלם הושטתי יד רועדת, והיא, כשראתה זאת, שלפה בתנועה מהירה
את הלחמניות הנהדרות שלה מתוך השקית שאחזה בזרועותיה כל הזמן.
מזל שעם האוכל בא גם התיאבון.
