פשטידה צמחית- פרווה
קיבוצניק זה קיבוצניק זה קיבוצניק, כל שכן קיבוצניקית.
אלו אינן יודעות להעריך את מנעמי החיים ובונות לעצמן עולם משלהן
עולם נקי, טהור, ירוק לסביבה, אסטטי וכל מה שמתחבר לזה.
עירוני בהפוכה חושב רק על מנעמי החיים והכל נמדד ביכולת שלו להעניק
או בואו נקרא לילד בשמו – להרשים.
כך אני מוצא את עצמי באפיזודה הזו עם הקיבוצניקית לשעבר ומנסה
לחשוב שהרי אומרים ש"הדרך אל ליבו של הגבר עוברת דרך קיבתו "
קל וחומר אצל האישה.
אני מזמין לנו מראש מקום במסעדת "הקרנף השחור", מקום מיוחד
לקרניבורים אניני טעם, מקום שאתה משאיר אחריך תשר בסדר גודל של
ארוחה במקום אחר.
ואחרי הכבוד שרוחשים לנו בכניסה ומובילים אותנו לשולחן הכבוד, מגישים
לנו את סלט הבית, "סלט קרמבולה" משהו לאניני טעם באמת (אם תרצו את
המתכון נשקול זאת בכובד ראש), ואכן המנה הזו עושה את שלה וזו ממש
מתלהבת מהשילוב בין הקרמבולה, גרעיני החמנייה, הפקאנים עם נבטים
ושאר ירקות בריאים.
אלא שאז מגיע המלצר ושואל למנה עיקרית.
אני כהרגלי מזמין סטייק טיבון עם עצם
והיא? היא מזמינה "בִּמְקוֹם"!
אולי לא הבנתם אבל זה נשמע ככה 'בימקום' משהו שרק קיבוצניקים
מבינים, המלצר האומלל עומד משתאה מגרד בפדחתו ואומר:
"אהה את רוצה דג, יש לנו דג פרידה מעולה"
"לא" היא אומרת "אני רוצה בִּמְקוֹם"!
אני חש שלא בנוח ואחרי כמה תנועות אי נוחות, קם מניח ידי על כתפו של
המלצר בידידות של כבר הימים ומנתב את שנינו לכיוון המטבח.
"ג'ורג' " אני אומר לו "תכין לה משהו צמחוני"
זה מביט בי בפלצות ועונה לי: "מנין אמצא משהו צמחוני"
ואני אומר לו: "זוקיני יש לך, גזר יש לך, קמח בטח יש ותמצא ביצים או ש…"
ונותן לו מתכון לפשטידה צמחונית, האימא של הפרווה.
החומרים:
1 קישוא גדול על קליפתו ( רצוי מהזן הירוק)
1 גזר גדול
2 בצלים
חצי כוס אפונה ירוקה קפואה (לא חובה)
0.75 כוס קמח תופח
כף אבקת מרק בטעם עוף (פרווה)
2 ביצים
שמיר
פלפל שחור
2 כפות שמן
ההכנה:
קוצצים את הירקות לפרוסות דקות ביותר, גם את הבצלים,
מניחים מעט וסוחטים את הנוזלים.
קוצצים את השמיר, מוסיפים את הקמח, מרק העוף,
הפלפל השחור שתי הביצים השמן ומערבבים היטב.
משמנים תבנית אפיה ומעבירים את התערובת.
מכניסים לתנור שחומם ל 180 מעלות עד שמשחים.
לא אכנס למה שהיה אחרי הארוחה אבל בפעם הבאה
אני מתכוון ללכת לחנויות האלו,
ולהביא לה – בִּמְקוֹם.