לרגל שבוע העיצוב חולון
מרחבי הדמיון לילדים כפי שהם נוצרים בידי מאיירים, מעצבים ואדריכלים בשדה האיור העכשווי ובעולם מגרשי המשחקים
16 באפריל – 9 ביוני 2014
אוצרים אורחים:
גלינה ארבי – גני המשחקים הנעלמים
יובל סער – דמות הילד באיור ספרי ילדים עכשווי
התערוכה הבאה במוזיאון העיצוב חולון- "משחקים במוזיאון העיצוב" תציג ותחקור שני שדות מתוך רבים אחרים בהם פועלים מעצבים לילדים : שדה האיור העכשווי ועולם מגרשי המשחקים.
התערוכה תתקיים בין התאריכים 16/4/14 – 9/6/14 במסגרת שבוע העיצוב חולון ולאחריו .
אוצרי התערוכה הם : גלינה ארבלי ויובל יובל סער.
התערוכה מבקשת להציג את האופנים בהם מאפשרים יוצרים צעירים לפרוס כנפיים ולעוף אל מחוזות הדמיון – אל ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, בין אם על ידי קריאת איורים בספר או תוך כדי ישיבה על נדנדה בגן המשחקים. מסע זה מתאפשר כשהוא מעוצב בשימת לב קפדנית על ידי מתכננים, מעצבים, מאיירים ואדריכלים ששמים אל מול עיניהם את הילדות והמשחקיות כערכים שאין להתפשר עליהם.
"השאלה ״איך ילד גדל?" ובאופן עקיף, במה שונה ילד ממבוגר, עומדת בבסיס רבים מהספרים שמוצגים בתערוכה. ניתן כמובן לשאול מהו האינטרס של ילד לגדול, מנקודת המבט שלו? ומה אנו, מעצבים ומאיירים עושים למען הילד של היום ולא למען המבוגר של המחר. הביקור בתערוכה מזמין את הצופים לשאול שאלות דומות, לשכוח לרגע את העולם שבחוץ, להתמסר לחוויה החזותית שיצרו מעצבים ומאיירים, להפעיל את הדמיון ולשקוע לתוך עולם שבו אין דבר שהוא לא אפשרי" יובל סער.
לאורך ימי ההיסטוריה עסקו פילוסופים, הוגים ומחנכים במושג המשחק ומשמעותו. מלומדי ימי הביניים ראו במשחק ביטוי לצורך הטבעי של הילד 'יש להניח לילד לשחק, מאחר שהטבע דורש זאת'. טען ג'ון דיואי שהיה בן המחנכים הראשונים. המשחק הוא הפעולה הטבעית, הספונטנית והמתאימה ביותר לילד. פעולה המספקת ומעניינת אותו, מפתחת את שכלו ואת גופו ומסייעת לגיבוש אופיו. יוהן הויזינגה, פרופסור הולנדי להיסטוריה שחקר את תופעת המשחק, קבע כי ההתנהגות האנושית היא התנהגות משחקית, וטען שבשעה שאנו משחקים, אנו קושרים בצורה זו או אחרת את המשחק אל השאיפות, אל הצרכים ואל המשאלות שלנו. פיאז'ה, פסיכולוג שוויצרי-צרפתי, שפיתח את הפסיכולוגיה הקוגנטיבית, טען כי "המשחק משמש אמצעי להטמיע ולפרש את המציאות כדי לחזור ולחיות אותה וכך לשלוט בה".
האוצרת הראשית, גלית גאון: "כאשר אנו משחקים, אנו עוסקים בביטוי הטהור ביותר של האנושיות שלנו, הביטוי האמיתי של האינדיבידואליות שלנו. המשחק מאפשר לנו לשמור על הצורך שלנו למתוח את גבולות עולם הדמיון, להשתחרר ממגבלות וחוקים, לבחון את גבולות המותר ולחוות מחדש את תחושת החופש וההנאה. את חלל המוזיאון חילקנו בין שתי הגלריות – לשתי חוויות. האחת מבטאת את עולם האפשרויות הבלתי מוגבלות והשנייה את היפוכו – עולם המגבלות הבלתי אפשריות.
בחלל הראשון (הגלריה התחתונה) תוצג תערוכה שאצר יובל סער, העוסקת בדמותו של הילד בשדה האיור המקומי, כפי שהוא משתקף ב-24 ספרים ילדים עכשוויים. 24 הסיפורים שמוצגים בתערוכה ״משחקים במוזיאון העיצוב״ מציגים סוגים שונים של ילדים, של ילדות ושל ההורים שלהם; של חלומות, חששות, פנטזיות ופחדים. אלה סיפורים שדומים לסיפורים שהופיעו בספרי ילדים מזה שנים, אולם מה שמייחד אותם הוא האיורים שמופיעים בהם, מלווים את העלילה, מאירים צדדים נוספים שלה ומוסיפים שכבות ורבדים נוספים של משמעות שלא קיימים בהכרח בטקסט הכתוב.
14 מאיירות ו-10 מאיירים משתתפים בתערוכה, כולם חיים ופועלים בישראל. הצעיר בהם סיים את לימודי האיור לפני שנתיים, והוותיקה לפני 30 שנה. חלקם מציגים את ספר הילדים הראשון שאיירו, אחרים איירו 25 ואפילו 70 ספרי ילדים עד כה. המנעד הרחב של האיורים שהם מציגים מאפיין את הפריחה של האיור בשנים האחרונות, בארץ ובעולם. את הפריחה הזו אפשר לייחס לעידן הדיגיטלי שמאפשר חשיפה גדולה לסגנונות איור שונים ולכלים טכנולוגיים מגוונים; לאקדמיות לעיצוב שמכשירות מדי שנה עשרות מאיירים חדשים; ולהתבגרות של שוק ספרי הילדים בישראל, שבאה לידי ביטוי בדור החדש של העורכות בהוצאות הספרים, בחשיפה למה שמתרחש בתחום ברחבי העולם ובהבנה שהתרומה של מאייר טוב ליצירה הסופית שוות ערך לזו של הסופר.
בין הסופרים שכתבו את הספרים: דויד גרוסמן, נורית זרחי, נתן אלתרמן, ע. הלל, שירה גפן, מאיה חנוך, שהם סמיט, רותו מודן, דליה רביקוביץ ועוד.
לדברי האוצר יובל סער, הקו המנחה בבחירת הספרים שיוצגו בתערוכה היה בחירת ספרים בהם דמות הגיבור או האנטי גיבור היא דמותו של ילד תוך שאיור דמותו בא לידי ביטוי במנעד רחב של טכניקות וסגנונות: ידני, מחשב, פרוע, סולידי וכן הלאה. ולמרות העידן הדיגיטלי, הטאבלטים, משחקי המחשב והאפליקציות – ספרים מאויירים לילדים, או בשמם הלועזי "picture books", ממשיכים להיות פופולאריים אצל הילדים, אצל ההורים ואצל המאיירים; ושבאופן מפתיע, השאיפה והחלום של מאיירים צעירים רבים היא עדין לאייר ספר ילדים שיודפס ויופץ בחנויות הספרים. מה יש בספרי הילדים שמצליח לעורר התלהבות ותשוקה גם אצל מבוגרים? המאיירים מסבירים זאת בחירות האמנותית ובחופש היצירתי הגדול שמוענק להם בתהליך היצירה. בעבור המבוגרים, ספרי הילדים מאפשרים להם לחוות שוב את הילד שבהם, נותנים להם את הלגיטימציה להשתטות ולשחק ״כמו ילד״, שנים רבות לאחר שגדלו והפכו ל״מבוגר האחראי״ בעל כורחם.
בחלל השני (הגלריה העליונה) תוצג תערוכה שאצרה גלינה ארבלי, העוסקת בהיכרות מחדש עם עולם מגרשי המשחקים ההולך ונעלם. גן המשחקים הינו הביטוי הממשי של עולם הדמיון, הדרך בה ניתן לאפשר הנאה ממשית. גנים אלו נועדו לתת תשובה לצורך של הילדים לשחק באוויר הפתוח, לנוע בחופשיות ולחוש בחדוות המשחק והתנועה במרחב. הפעילות של הילדים על מתקני המשחק תורמת להם בתחום המוטורי, החברתי, הרגשי והקוגניטיבי.
בחלל זה מוצגת תמונת מצב של המרחב המשחקי והעירוני מרגע היוולדו אי שם בין המאות ה-16 וה-17 ועד ימינו, תוך התייחסות לצמיחתו של המרחב המשחקי העירוני מגנים לפארקים ציבוריים דרך שטח מוגדר ועד למרחבי הרפתקאות. לצד ההיסטוריה העולמית, נציג את יוצרי ומתכנני גני המשחקים, שאולי כמו הגנים הנעלמים, גם הם כמעט ונשכחו. אדריכל דויד דה מאיו, שהיום לא ניתן לראות יותר את הגנים שתכנן לחברת אמקור והיו צבעוניים וייחודים בנוף הישראלי; המעצב בני רוזן, שפועל במרחב מגרשי המשחקים החל מסוף שנות ה-60 והחל עם שיתוף הפעולה עם מפעל ענבר חמדיה ומאוחר יותר הקים חברה בשם שילובים. עבודותיו של אדריכל הנוף פרופ' גדעון שריג, הידוע בפארקים שתכנן תוך שימוש בעמודי עץ, ועד עבודותיו העכשוויות של יוסי בן הארוש שמתמחה בעיצוב גני משחקים לילדים מיוחדים.
"בגלריה העליונה, לצד ההזדמנות לטפס, להציץ, להתכרבל, להסתובב וללכת לאיבוד… אנו מבקשים לעורר מחדש אצל המבקרים את השאלה הנוגעת לגורלם של גני המשחקים", אומרת גלית גאון, "מדוע ומתי הם הפכו בישראל ממקום של הרפתקה למקבץ של 'מתקנים'? מה עלינו לעשות, מעצבים, מתכננים, הורים ומקבלי החלטות בארץ, על מנת להשיב לגני המשחקים את מקומם הראוי – כאלטרנטיבה נפלאה ומלאת דמיון למשחק משותף – של גדולים וקטנים, הורים וילדים יחד. התערוכה היא קריאה לשיחה כנה על המקום שלנו, הזכות לחלום, החופש להתנסות, ההזדמנות לשחק והאלטרנטיבה לגדול שמחים".
בתווך, בין שני העולמות הללו ייחשף בתערוכה פרויקט אינטראקטיבי חדש, במסגרתו יוצבו שתי עמדות זהות במוזיאון העיצוב חולון ובמוזיאון העיצוב בלונדון שיאפשרו למבקרים בחולון ובלונדון לחלוק עולם וירטואלי משותף, במקביל. כחלק מהפרויקט, שמתקיים הודות לתמיכת תוכנית ה-BIARTS לחילופי תרבות של המועצה הבריטית, משרד החוץ ומשרד התרבות והספורט בישראל יוצג לרגל שבוע העיצוב יחד עם המעבדה לאינטראקציה של HIT יוכלו המבקרים בשני המוזיאונים לצייר, לסרוק ציורים ולגלות מה קורה להם כשהם נשלחים לעולם וירטואלי משותף. על הציורים הסרוקים תפעל מערכת חוקים המחקים חוקים פיזיקאליים בעולם האמיתי. העולם הווירטואלי שנוצר נמצא בתנועה מתמדת, כך שהציורים יעברו מחולון ללונדון וההפך שוב ושוב. התנועה תאפשר למבקרים ליצור במשותף, ציורים המתייחסים לציורים הקיימים – ואף להתכתב זה עם זה באמצעות ציור.
התערוכה מתקיימת לרגל שבוע העיצוב חולון, שייערך בחוה"מ פסח. שבוע העיצוב בעיר הוא חלק מחזון העיר חולון להוות מוקד משיכה בינלאומי בתחום העיצוב. בנוסף לתערוכה במוזיאון יתקיימו ברחבי העיר פעילויות ומיצגי עיצוב שונים במתחם המדיטק ברחובות העיר וכן במכון הטכנולוגי בחולון ובקניון חולון ולראשונה באזור התעשייה במרכז עזריאלי החדש ובחנות פיטרו. בנוסף יפתחו תערוכות עיצוב חדשות בגלריות העירוניות.
הכניסה לפעילויות שבוע העיצוב חולון ללא תשלום.
רחוב פנחס אילון 8, חולון
שעות פתיחת המוזיאון:
ימי ב', ד' – 10:00-16:00, ימים ג', ה' 10:00-20:00 יום ו' 10:00-14:00
שבת: 10:00-18:00 יום א' – סגור
פרטים על פעילויות לילדים ולכל המשפחה במהלך חול המועד פסח ולאורך התערוכה באתר המוזיאון
קופות המוזיאון: 073-2151500