ים
ים לפעמים הוא סוער, לפעמים הגלים מגיעים לגובה רב, נפגשים מתנפצים לרסס מי בצהלה מיוחדת. לפעמים הגלים לוחכים את החוף מנקים את כל השאריות. לפעמים הים נוח. לפעמים שקט אין תזוזה.
מסעדת פאסיפיק ממש נושקת לים תל אביב במקום הכי פעיל. בחוף הזה אתה מבין משמעות "עיר ללא הפסקה". אפשר לשבת לאכול וליהנות מהמראות המשתקפים מקיר הזכוכית.
כשגלית גוטפריד יועצת תקשורתית ממשרד תקשורת משולבת טל רבינא, הציעה לי לבוא לבד או עם כמה בלוגרים עיינתי בחומר ששלחה לי על המלון ושיגרתי כמה הזמנות לשמות שעלו לי בראש מהפגישות האחרונות ומהטוויטר, חלקם נענו.
בעצם הכותרת לפוסט הזה צריכה להיות:
מסעדה כשרה לפעמים אתם מחפשים אותה …הנה לכם מסעדת פאסיפיק ביסטרו וסושי בר כשר.
מסעדת פאסיפיק השוכנת במלון קראון פלזזה תל אבים היא באמת סושי בר כשר עם קו מחבר לביסטרו צרפתי. המסעדה בניצוחו של שף משה בדישי עתיר ניסיון מביאה לסועד מגוון המחבר בין המזרח הרחוק לבין הקלאסיקה הצרפתית והכל כשר.
השף משה בדישי עובד שם עשרה חודשים והביא עימו שינוי בתפריט מהניסיון שיש לו, הקהל בדרך כלל שמרני ותיירים. גם העיצוב לדעתנו שמרני וחייב לעבור שדרוג ומהר.
השף אירח אותנו לארוחת טעימות ששה בלוגרים ובלוגריות המהווים כשלעצמם מגוון מעניין
כל אחד וטעמו.
מנת פתיחה: קוקטיל פירות, חמוד לעורר קצת טעמים בפה בציפייה להמשך.
לחם הבית שהוגש עם גבינת טופו בתיבול עגבניות וצ'ילי היה טעים מאוד, אני לא אוכל טופו וזו הייתה היכרות מעניינת וטובה.
בעת שאתה טועם את גבינת הטופו, אתה מתחיל לחשוב על הקשיים שיש לשף של ביסטרו צרפתי, לתת מענה לציפיות ולמאווים של הסועד.
כעת הונחה צלחת סושי ענקית לכל אחד כאילו אין מחר. אני לא מרבה לאכול סושי ובעצם אינני הולך לסושיות, אם כי שמעתי על סושי סמבה שהשף עבד שם גם רבות במסגרת "אליפות המסעדות".
על הצלחת הונחו :
גונקן סלמון שהוא מעים סשימי ספייסי עם אורז
סושי ספייסי טונה
רול צמחוני של בטטה ( מעולה)
סלמון גריל ומעליו ספייסי מיונז( מעניין וטעים)
טאמאגו – סושי חביתה יפנית
ריינבו RAINBOW סלמון אנטיאס וטונה ( מיוחד)
ראשית זוכרים את סערת הגלים שתיארתי בהתחלה?
אני לא בטוח אבל נראה לי שבסושי הראשון הלבן שלקחתי הייתה פצצת ואסאבי לא מתקתקת,
ואני לא אומר את זה לחיוב! מידת החריפות ממש סימרה את שערי והדליקה אורות אדומים בכל קצות העצבים בקודקוד.
מעבר לכך כל השאר היו טעימים ומעניינים, בכל אחד היו ממש הפתעות שהביאו ללשון טעמים מושכים. לא הצלחתי לאכול עם המקלות למרות שיוסי מ My Taste ניסה ללמד אותי.
שוב אני חייב לומר שאני אוכל סושי בהזדמנויות שונות אבל לא ממש בסושיות. לי היה טעים ומעניין.
ים אחרי סערה נח. אין גלים.
מרק הבזיליקום עם רביולי סלמון היה השקט שלאחר הסערה הקודמת ( מהסושי החריף)
לדעתי חזותי, יפה, אני מת על ביצי סלמון ( קוויאר כשר ) גם על סלמון שמוגש בצורה של רביולי, אבל המרק היה אנמי, לא הרגשתי בזיליקום , צריך לחזק טעמים.
ים נוח לרוחצים
כעת הגיעה מנה שיש בה חיבוק לא רק של ים יבשה, אלה של מזרח ומערב. כאן על הצלחת שהוגשה היה החיבור שמהווה את הציר המרכזי במסעדה.
צלחת ארוכה ובמרכזה טרין כבד אווז, מצד אחד אגרול דקיק במילוי קאשיו לידו עיגול מורכב
מג'לי צ'ויה (שיכר שזיפים) סלט אננס. ומצד שני גרניטה וסאבי ודבש.
דווקא הטרין לא היה לי טעים ברמת הציפיות שיש לי מכבד אווז ( אולי חסרה לי חמאה) השף הסביר איך מכינים עם שומן חלב קוקוס ושומן אווז אבל למרות שגנבתי ליוסי חצי מנה והחצי השני העברתי למור לא התלהבתי.
מאידך אילו היו מגישים לי צלחת מלאה אגרול קשיו לא היה נשאר פירור!
לי הגרניטה וסאבי הייתה מרעננת ונעימה, אהבתי.
איך אומר השף על המנה " לתת ללשון כל פעם טעם אחר" " קצת עקיצה, קצת חוצפה" מדויק.
ים גלים נוחים המסעירים ומקפיצים אותך לגבהים
כעת הגיע תור העיקריות וכשאני אומר תור תחשבו על המילה טורו טונה* ראשית ראינו צילום של הטונה בגודל אדם 50 ק"ג משקלה.הטורו זו הבטן של הטונה ומחירה מאמיר שחקים.
כאן הגענו לשיא של הנאה ( ואני לא רוצה להשתמש במלה אחרת ) המנה הזו שווה להגיע למסעדה ולחוות את החוויה האדירה. הטונה צרובה, עטופה באצה מונחת ל פירה בטטה ומעליו אספרגוס. ליד הונחה על מצה או משהו דומה פיצת טונה שהזהירו אותי בחריפותה.( ניקיתי אותה מהפלפל החריף אבל לא הפיצה היא ההלל של המנה אלא הטונה.
לניקוי טעמים בפה הגיע שוט של צ'ויה ( שיכר שזיפים )
אני קרניבור! ובשר זו מנה עיקרית בשבילי, והיא הגיעה במלוא תפארתה!
שאבו שאבו
נתחי סינטה צרובים כרוסטביף כאשר הם מקופלים לגבעה ובתוכה מסתתרות הפתעות,
פטריות יפניות ואחרות מסוגים שונים כבד אווז, מעל פטריות אנוקי לקישוט ומסביב שיטאקי.
השף מוזג מעל זה תה יסמין סויה ודבש שמחמם את המנה מבחוץ ומעניק לה טעמים אקזוטיים.
המנה של הסינטה " שאבו שאבו" שבתה את לבי , מאוד נהניתי מאוד אהבתי.
לתפוס גל עד לחוף
המנה שבאה לאחר הסינטה הייתה מהממת ביופייה, הדה ז'אוו לתאילנד בייפויה שבכל שכחתי לרשום את ההסברים של השף
בתוך עלה ענק הסתתרו שתי צלעות טלה שלי היו טעימות , רכות שלא ויתרתי אחזתי ואכלתי עד העצם. היה שם עלי בוקצ'וי שבתוכן הסתתר אורז טעים מאוד.ובאמצע צ'אטני עגבניות שרי שחבל על הזמן. נכון לא כולם נהנו ( או לא נהנו ?) מצלעות הטלה במידה שווה, מוזר אבל עובדה
לי זה היה טעים.
שחיה למרחקים ארוכים
מנות אחרונות זה משהו שצריך להביא בהתחלה…
נכון, זה טעימות אבל כל מנה הייתה מנה, וכעת השולחן הוצף באחרונות בסגנון מצא מה אהוב עליך ביותר.
סופלה שוקולד בתוכו אגס ( אני מבין שזה קינוח מסורתי של המקום ואני מבין למה) מוצלח מאוד,
התוך שלו נמס כזב ובחוץ פריך , חלום.
ליד גלידת קוקוס – נחמד
בצלחת אחרת באונטי קוקוס מעין חיקוי לממתק הידוע מצופה שוקולד ופצפוצי אורז.
ומוס שוקולד מעולה בגודל שאי אפשר לסיים
גלידה מטופו מעניינת מאוד הוגשה ומעליה טוויל ענק ולידה בננות בקרמל
ובאמצה הונחה צלחת סלט פירות מיוחד
סורבה גויאבה במרק תותים עם אניס מקלות קינמון ולמון גראס מנה מהממת.
השעה כבר כמעט חצות
צריך לעבוד למחרת
המסעדה שהייתה מלא סועדים התרוקנה
אמרנו תודה לא הצטלמנו עם השף וחבל
והפוסט זו התוצאה
גילוי נאות אם לא הבנתם הייתי ( היינו) אורחי המסעדה
ואם באמת מחפשים מסעדה איכותית כשרה (מחירים באתר) כדאי לבדוק את האופציה הזאת