שטרן 1 באר ממש לא שכונתי.
פלורנטין, במקום אשר בשנת 1942 נתפס אברהם "יאיר" שטרן ונרצח על ידי הבריטים, אנו מקבלים בשנות ה2000 שכונה די מוזרה בתמהיל התושבים שלה והמסעדות או הבארים שיש שם. אבל אם לשנייה אחת תיזכר, ואני נזכר בסיפורים מבית אבא זה שווה.
אני לא איש של בירות, גם לא של אלכוהול, מי שמכיר אותי יודע זאת.
אבל כשביקשתי שנדי, אמרו לי שאולי טעיתי במקום.
בסקוטלנד שתיתי שנדי, שם גיליתי שאפשר ליהנות מבירה כשהיא מעורבבת עם ספרייט. אבל לכל דבר צריך פעם ראשונה, וכמו שהפעם הראשונה לאכילת סרטנים הייתה בפורלין, או קוקי סן ז'אק במאראבו.
הטרקלין בזמנו הצליח לתת לי את התחושה וההבנה שבירה זה טוב אבל במידה.
ב שטרן 1 יש 160 סיוגי בירות!!
אי אפשר לבוא לשם בשביל בירה אחת!
ההיכרות שלי עם חנן רביב, והשף אבי מלמד הייתה ארוחה הפרסית
בקורדובורו, לא רחוק משם, אבל דברים קורים ואני לא שואל שאלות,יונתן נשאר שם וחנן בא לשטרן, ומירבל גזית המקסימה ניסת להזמין אותי ולא יצא.
עד שהחלטתי שאני ומיכל נלך לשם לקבל קצת אווירה ואנרגיה חיובית.
בירה לא ספק זה משקה שגורם לך לשמחה, בטח כשזה בא עם נקניקיות משובחות של אלן טלמור ובטח ובטח כשזה בא עם תוספות שאבי מלמד מכין.
המיקום הפינתי של הבר הזה לא מאפשר לפספס אותו, רק היזהרו, סימני כחול לבן במדרכה מיועדים רק לתושבי תל אביב, זרים לא מתקבלים בברכה!
המקום עצמו מזכיר לי מקומות בהולנד, מדרגות לחדר תחתון ומדרגות לחדר פרטי לזולה ומחסנים של בירה שלא יסולאו בפז.
ולא רק בירה יש שם, כי יש שם משקאות חריפים שיכולים לסדר לכם את הראש שתשכחו מכל האהבות הנכזבות או הצרות.
אבל אני ומיכל היינו במסלול אחר לגמרי, המסלול לטעימות הבירות שקבע עבורנו נתיב, ונתיב חברים זה ברמן מקצועי לחלוטין. כרגע אני מהיין שצריך לנסות שם מסלול אחר אבל אני מחפש נהגת.
אל תנסו לדלות ממני את השמות המדויקים של הבירה, שמחתי שיש אתר שיפרט זאת , אבל לא. לקרוא באור של בר אני לא מסוגל ולשמוע כנראה שגם לא.
כשבאנו היו מספר זוגות בודדים ומצאנו בני שיחה נעימים ( נו נאמר בת שיחה שיהיו לך אוזניים ירוקות)
אולם המקום הלך והתמלא וככל שהתמלא נתיב היה עסוק במחשב שמתרגם שתייה לכסף וגם בהכנה והגשה. כן חייב לציין גם את ורה אחראית המשמרת שלצידו.
בירה ראשונה – שטרן 1 , איך לא פילזנר צ'כית שמתאימה לאנשים כמוני.
בירה שנייה – בס בירה מסוג אייל נעימה
בירה שלישית אורוויס עשויה מחיטה, בירה גרמנית, לא אהבתי.
מה כן אהבתי את הסטאוט הסקוטיי – בל הייבן, דומה לגינס אבל לדעתי טעימה ממנו. שווה לשבת עליה ערב שם ( 7%)
גם הלונדון בריי הייתה בירה מעולה
והבירה שמתאימה לנקניקיות – בישופ דבל בוק גרמנית כהה 7.5%
עד כאן אני חושב שתיתי שש בירות וזה כבר שיא גינס.
האורות במסלול הלכו והתרחקו, הצחוקים והכיף התחיל לעלות לראש.
מיכל הזכירה את הספרנית ואני בטוח שדיברתי שטויות. וזה היה הרגע המתאים ביותר להתאזן עם אוכל, כי אחרי ההמראה תמיד מגישים אוכל.
ואוכל הולך עם בירה אז נתיב מזג הום גובלין בירה אנגלית, ולחם עם רטבים טעימים של איולי פיקנטי, איולי חרדל, וצ'ימי צורי הגיעו.
שתי קעריות של הום פרייז בצ'ילי ושמנת והשנייה עם צ'יפס פריקה.
וגם טבעות בצל היו פתיח טוב לאיזון לאחר ההמראה. אפשר לשחרר חגורות ולהמשיך…
ואז מגיעות הנקניקיות של אלן טלמור שאבי מלמד הכין לנו.
לזכור שמות זו הגזמה של ממש באותם הרגעים כבר טסתי בשני מאך.
צ'וריסוס, טולוז , אש וקוזה נוסטרה, מרגז, בראטפוט משו? שהיה קשה לי ללעוס, דיקל ביג שמעוררת אסוציאציות ועוד. כעת הטיסה ממש התייצבה אפשר להמשיך במסלול ואת זה עושים עם לה שוף שגורם למטוס לצאת מהנתיב, בירה דובדבנים – קסטיל ברוז' מנה לייצב אבל המתיקות לא ממש מורגשת, ואחותה לבקשתי בירה פסיפלורה לא תרמה הרבה .
אם אני זוכר ואני לא זוכר הרבה בירה " נגב" חתמה את המסע.
או בעצם שוט של ליקר בחרובקה שנתיב מזג.
רק ברגע שטעמנו מהטראפלס של אבי התיישרנו, כמה עם ג'ינג'ר כמה עם בוטנים ושוקולד לבן עם קוקוס.
בקיצור ולעניין יש כאן בירות מעניינות וטעימות ומבחר כזה לא מוצאים כל יום, ושף שיכין לכם אוכל ולא רק נקניקיות.
ואוירה האווירה נהדרת
שטרן אחד זה ברחוב שטרן 1 בתל אביב
גילוי נאות: הייתי אורח המקום