קונצרט תחת הפגזה! והפעמונים לא פעמוני מלחמה
קונצרט סיום העונה בראשון לציון עם התזמורת הסימפונית ראשון לציון כלל בין היתר את הקונצרט הפעמונים הסימפוניה הכוראלית של רחמנינוב.
בתכנית היה
קונסטנטין צ'ודובסקי, מנצח
אלה וסילביצקי, סופרן
פליקס ליבשיץ, טנור
ולדימיר בראון, בס
האנסמבל הקולי החדש
המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
ורדי – פרק מקהלה מתוך "הטרובדור"
רחמנינוב – הפעמונים, סימפוניה כוראלית
מוסורגסקי – שחר על נהר מוסקבה, מתוך "חובנשצ'ינה"
מוסורגסקי – לילה על הר קרח
בורודין – מחולות פולובציים מתוך "הנסיך איגור"
בפועל הקונצרט הופסק באמצע נגינת " לילה על הר קרח " של מוסורגסקי לאחר שתי הפסקות צפירת אזעקה.
זהו למעשה קונצרט רוסי, למעט היצירה הראשונה מקהלת הצוענים מתוך טרובדור של ורדי, משהו שבא אולי לאזן את המוסיקה הקודרת של רחמנינוב. ואולי בשל היותו באופן סימבולי לא מכוון שיר של לפני המלחמה: הרימו פטישכם הכו בברזל החם, סימבול של הכנת כלי נשק למלחמה…
פרק מקהלת הצוענים הוא אחד הפרקים האהובים על הקהל במוסיקת אופרות, כאן הוא גם אפשר לגברים שבמקהלות להשחיז את קולם לקראת המלאכה הקשה שבביצוע הפעמונים.
שתי מקהלות חברו לביצוע יצירת הפעמונים, האנסמבל הקולי הישראלי. מאז נוסד האנסמבל הקולי הישראלי בידי יובל בן עוזר בשנת 1993, כבש את מקומו כגוף הקולי המקהלתי הקאמרי המוביל בישראל. האנסמבל, מופיע במיטב האולמות והפסטיבלים בארץ בסדרת קונצרטים משלו וכן עם התזמורות המובילות בארץ, כשהוא זוכה להצלחה הן בקרב הקהל והן בקרב מבקרים ומוסיקאים. רפרטואר המוסיקה הקאמרית הקולית של האנסמבל משתרע ממוסיקת ימי הביניים ועד למוסיקה בת זמננו ובכלל זה יצירות אוונגרדיות והקלטות פס-קול לסרטים. האנסמבל הקולי הישראלי מופיע עם התזמורות המובילות בישראל ועם מנצחים מן השורה הראשונה בעולם ומשתתף באורח קבוע בסדרות קונצרטים בערים הגדולות בארץ. כמו כן הוא משתתף בפסטיבלים בינלאומיים בכל רחבי אירופה.
המנהל המוסיקלי של האנסמבל הקולי החדש הוא יובל בן עזר בוגר האקדמיה למוסיקה בירושלים ובית הספר למוסיקה באוניברסיטת אינדיאנה, ארה"ב. כמנצח אורח ניצח על כל התזמורות החשובות בארץ ועל תזמורות באירופה ודרום אמריקה. בן עוזר מרבה לשתף פעולה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, עמה עבד כמנצח המקהלה תחת שרביטם של גדולי המנצחים בעולם, ביניהם: ג'ימס לווין, זובין מהטה, דניאל ברנבוים, אנטוניו פפאנו, דניאל אורן וג'וזפה סינופולי.
המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, זוכת המקום הראשון בתחרות המקהלות הארצית לשנת 2008, מונה כ – 30 חברים רובם סטודנטים למוסיקה באקדמיה בירושלים. כבר בראשית דרכה הוכרה כאחת המקהלות הטובות בארץ והופיעה עם תזמורות .
התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון נוסדה בשנת 1988 ובתוך זמן קצר התמקמה בקצה העליון של הפירמידה האמנותית, כגוף מוסיקלי מוביל ומחדש בישראל. משנת 1989 משמשת התזמורת בהצלחה רבה כתזמורת הבית של האופרה הישראלית. על עשייתה יוצאת דופן והצטיינותה בביצועה של היצירה הישראלית המקורית, בהפצתה ובקידומה זכתה התזמורת בפרס אקו"ם לשנת 1991 (תשנ"א). התזמורת הינה הראשונה שביצעה בישראל בקונצרטים פומביים יצירותיהם מאת ריכרד שטראוס ואלכסנדר זמלינסקי והשתתפה בפסטיבלים בינלאומיים יוקרתיים. החל משנת 2010 לוקחת התזמורת חלק חשוב ומרכזי בהפקות האופרה במצדה בשיתוף האופרה הישראלית, עד כה עלו האופרות "נבוקו" (בשנת 2010) ,"אאידה" (בשנת 2011), ו"כרמן" (בשנת 2012).
המנצח בקונצרט זה היה קונסטנטין צ'ודובסקי הוא המנצח הראשי של בית האופרה בסנטיאגו, צ'ילה וכן מנצח באופרה "הליקון" במוסקבה. בנוסף ניצח צ'ודובסקי על תזמורות רבות בערי רוסיה, באזרביג'אן, וכן באוסטריה, באסטוניה ובצרפת. צ'ודובסקי ניצח על אופרות רבות, ניצח על נוסח תזמורתי שלו לאופרה "הנסיך איגור", וכן ניצח בסיורי אופרה בינלאומיים בספרד, בצרפת ובקפריסין. עוד ניצח צ'ודובסקי על יצירות הבלט הגדולות של צ'ייקובסקי, פרוקופייב וסטרווינסקי ועל יצירות הרפרטואר הסימפוני המוכר. ב-2011 זיכתה אותו אגודת מבקרי המוסיקה בצ'ילה בפרס על הפקת "בוריס גודונוב" שעליה ניצח. באותה שנה ציין ה"פיננשל טיימס" הלונדוני את צ'ודובסקי כאחד מ-25 אמנים מבטיחים שאחריהם כדאי לעקוב. יש לציין כי המנצח היה לדעתי די בהלם מעצירת הקונצרט.
היצירה "פעמונים" נותנת ביטוי לעגמומיות הקודרת האופפת את המלחין רחמנינוב שנאלץ לעזוב את מולדתו, נדד לשוויץ ומשם לארה"ב. היצירה מבוססת על שיר של אדגר אלן פו : "הפעמונים"
היצירה מתארת את צליל הפעמונים במהלך מחזור החיים: פעמוני מזחלת השלג (נעורים), פעמוני החתונה, פעמונים רועמים של אמצע החיים ופעמוני המוות.
למעשה מוסיקלית הוא מתאר ארבעה שלבים בחיים באמצעות הפעמונים והתזמורת עם המקהלה, השירה היא בשפה הרוסית. פעמוני כנסיה זה משהו שמלווה את האדם ברוסיה כמו בשאר העולם הנוצרי ברגעים מיוחדים באופן מודגש, צליל הפעמונים ילווה כל ילד ובוגר מהולדתו עד מותו, אלו יכולים להיות פעמוני שמחה או פעמוני מוות. זו ההשפעה של הפעמונים על המלחין.
ואכן בפרק הראשון אנו שומעים בבירור את פעמוני המזחלה, מזחלת השלג. אולם בעיקר אנו שומעים אותם בתחילת הפרק. ההמשך הוא נגינת התזמורת המקהלות והסולן הטנור פליקס ליבשיץ שלדעתי היה פחות מרשים משאר הסולנים והתקשה לבלוט כאשר ברקע מאחור שתי מקהלות אדירות.
ראויה לציון הסולנית אלה וסילביצקי , סופרן, שבהתראה קצרה החליפה את זמרת הסופרן שרון רוסטוף זמיר שחלתה. שירת החתונה שלה (פעמוני החתונה) הייתה פשוט נפלאה ומרגשת.
וראוי לציון מיוחד הסולן ולדימיר בראון, בס שקולו הדרמטי הקודר משהו היה עוצמתי וברור, שום מקהלה לא יכולה להתגבר על זמר בס שכזה.
לסיכום מי שגדל מילדות על הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 של רחמנינוב, גילה כאן עולם חדש של עוצמות וצלילים, וכרגיל אני חייב להחמיא למנהל המוסיקלי של הסימפונית ראשון לציון על כך.
על הסולנים:
פליקס ליבשיץ, טנור, זכה בפרס הראשון בתחרות הזמרה בקייב בעקבותיו הוזמן להצטרף לבית האופרה בדונטסק. הופיע כסולן ברוסיה, גרמניה, פולין, הונגריה, שוודיה וארה"ב וספרד ושר בין היתר את אלפרדו (לה טרוויאטה) ישמעאל (נבוקו), לנסקי (יבגני אונייגין), ארתורו ואדגרדו (לוצ'יה די למרמור), דוכס (ריגולטו) יגורביץ' (הנסיך איגור). באופרה הישראלית החדשה שר את הניהיליסט (ליידי מקבת ממצנסק), בורסה (ריגולטו), פלשתי (שמשון ודלילה), טמינו (חליל הקסם הקטן) ארתורו (לוצ'יה די למרמור) ותצפיתן (בילי באד) קודריאש (קטיה קבנובה) מלקולם (מקבת), בפה (פליאצ'י), השוטה (ווצק) אדמונדו והמורה למחול (מנון לסקו) מאלף החיות ורב המשרתים בבית פנינל (רוזנקווליר) ושר לצדה של לובה קזרנובסקיה בשטוקהולם. מרבה להופיע ברסיטלים בישראל ובחו"ל בתכניות הכוללות מוסיקה יהודית בשפות שונות.
ולדימיר בראון, בס-בריטון ,מבכירי זמרי האופרה בישראל שר באופרה של נובוסיבירסק, משם עבר לבית האופרה של טאשקנט ושם בשנת 1986 הוענק לו התואר החשוב של "אמן העם" באוזבקיסטן עד עלייתו לישראל ב-1991. ברוסיה שר עשרות תפקידים ראשיים בהפקות אופרה שונות, היה אמן אורח בבתי האופרה של מוסקבה, קייב, טאלין, אלמה-אטה, קאזאן, מינסק ועוד וכן יצא לסיורי הופעות בגרמניה וברומניה. השתתף בפסטיבלי אופרה בינלאומיים ,בין השנים 1993 ו-1996 נמנה על זמרי בית האופרה הממלכתי של שטוטגארט, וכן התארח בפסטיבל האופרה בסקופייה שבמקדוניה. באופרה הישראלית שר עשרות תפקידים לרבות תפקידים ראשיים, ב"לה טרוויאטה" "ריגולטו", "מדאם בטרפליי" ו-"סיפורי הופמן".
אלה וסילביצקי , סופרן, ילידת רוסיה, זכתה בפרסים רבים והופיעה בקונצרטים ורסיטלים רבים ברוסיה וגרמניה, איטליה, צרפת ויפן.
חברה בסטודיו אופרה של האופרה הישראלית עם רפרטואר, " הנזל וגרטל", "חליל הקסם", " נישואי פיגרו", " בוריס גודונוב " ועוד.
בעונה הנוכחית באופרה השתתפה ב"לה בוהם" בניצוחו של דניאל אורן, וב"לה טרוויטה" בניצוחו של זובין מהטה וגם ב"דון ג'ובני".
היצירה שבוצעה מעולה , המנצח היה נינוח ועדין בתנועותיו , והמקהלות נתנו ביצוע ממש מעולה ומקצועי ביותר. לאנסמבל הקולי החדש יש ניסיון רב בשירה ברוסית כמו הקונצרט הווקאלי "קולות רוסיה " , זה לא המפגש הראשון של שתי המקהלות על הבמה בראשון לציון וכבר זכינו לשמוע אותן ב "מיסה גלוריה" ב 2012.
אחרי ביצוע מהנה של " חובנשצ'ינה" ושתי דקות מהיצירה הנפלאה "לילה על הר הקרח" של המלחין מודסט מוסורגסקי, הופסק הקונצרט.
