למה קזינו? כיוון שבכניסה כל משתתף קיבל דף ועליו 27 יצירות לבחירה ומי שעלה בגורל היה רשאי לבחור יצירה כבקשתו לביצוע. מסתבר שההמשך היה מרגש ומרתק והביצועים, אולי לכמה מהמשתתפים (בהגרלה) חד פעמיים בחיים. כשהקהל מהמר זה נקרא קזינו או אולי בינגו כי כל ביצוע גם היה בינגו של אושר.
המנצח ומנחה הערב היה כמובן אריאל צוקרמן, מנהלה המוזיקלי של התזמורת וכן השתתפה בו זמרת הסופרן הילה פחימה לביצוע היצירות הווקאליות שנבחרו. יש לציין שהמנצח יצא מהרשמיות ואפילו מהז'קט ובהמון חן והומור ואנושיות ניהל להפליא את הקונצרט המיוחד הזה.
כמו כן זכינו לשמוע יצירות בביצוע של הילה פחימה, סופרן (בליווי אחייניתה הצעירה והחמודה). הילה הייתה חברה באופרה סטודיו של האופרה הישראלית והיא זוכה להכרה בינלאומית. באוקטובר 2010 זכתה בפרס הראשון בתחרות האופרה דביו בגרמניה. בין השנים 2010-13 הייתה חברה בצוות הזמרים באופרה הגרמנית בברלין שם ביצעה מגוון תפקידים כולל: מלכת הלילה בחליל הקסם, ברברינה בנישואי פיגרו (מוצרט), נייאד באריאדנה בנקסוס,סמלה באהבה של דנאה (ר. שטראוס), רוג'רו בטנקרדי) רוסיני), ננטה בפלסטף(ורדי) ועוד. בעונת 2013-14 היא הצטרפה לצוות הזמרים באופרה הממלכתית בווינה ובצעה מגוון תפקידים כולל פרסקיטה בכרמן (ביזה), פוסט במנון (מסנה), ציפור היער בזיגפריד (וגנר), קלורינדה בלה צ'נרנטולה (רוסיני) ותפקידים נוספים.
את הפור הראשון שלפה הכנרת הראשונה אלינא גורביץ והיצירה הראשונה הייתה יצירה של ויואלדי מתוך "קיץ" מ-"4 עונות" אותה היא גם ניגנה כסולנית בליווי התזמורת. קונצ'רטו מס' 2 בסול מינור, אופוס 8, RV 315, קיץ ("L'estate") . פתיחה שמחה ונפלאה לקונצרט הבלתי צפוי הזה.
בהמשך המנצח, אריאל צוקרמן שלף את הפור והיצירה הבאה שנבחרה היתה "מכונת הכתיבה" של לירוי אנדרסון, משהו שבני גילי זוכרים כאות פתיחה לתוכניות חדשות ב"קול ישראל" ובבי.בי.סי. כאן כבר הרגשנו את אי הרשמיות של הקונצרט ולאחר שהוכנסה מקלדת ופעמון המנצח גם הפעיל את הפעמון ברגלו וגם קרב את המיקרופון למקלדת. אנדרסן מנסה ביצירה זו לדמות צלילי תקתוק האותיות במקלדת. יצירה מלאה הומור במיוחד משום שבחלק שני שומעים צלצול שנשמע בסיום הקלדת שורה ומעבר לשורה הבאה. במכונת כתיבה אמיתית יש אולי רק צלצול אחד, כאן ביצירה נשמעים פעמיים שני צלצולים. הביצוע לעילא.
היצירה הבאה שנפלה בגורל – פרק 4 מתוך סימפוניה מס' 4 "האיטלקית" של מנדלסון. אני חייב לציין לשבח את הביצועים של חלילנית הצד של התזמורת כמו גם כל כלי הנשיפה הקטנים והקלרנית. זהו פרק הסיום של היצירה "Saltarello" – ריקוד נפוליטני, ביצוע מרהיב וחינני עם סיום עוצמתי ורועם בחצוצרות.
הפור הבא העלה את מרדכי רֶכטמן (92) שהוזמן על ידי המנצח אריאל צוקרמן לעלות לבמה ולנגן בבסון.מרדכי הוא מוזיקאי, נגן בסון, מעבד, מנצח ומורה למוזיקה ישראלי, לשעבר פרופסור באוניברסיטת תל אביב. מסתבר שמרדכי היה אחד ממוריו של צוקרמן שנכח באולם וזו היתה בהחלט הזדמנות פז להפגין את יכולתו. מרדכי ניגן בבסון שנמסר לו ע"י איזק לייבה, נגן הבסון של התזמורת, גם רגע נדיר כשלעצמו, וגם המנצח התרגש עד מאוד.
כמובן שהקטע היה מוצרט, קונצ'רטו לבסון פרק 3. יצירה וירטואוזית.
זהו, כעת הגיע הזמן להילה פחימה. הילה פחימה היא בוגרת האופרה סטודיו של האופרה הישראלית והיא נתנה ביצוע שמימי ליצירה לה בוהם של פוצ'יני – בתפקיד מוזטה. סופרנית אדירה.
לאחר קטע זה עוד קטע אופראי מדהים של ורדי caro nome מתוך ריגולטו. הייתי אומר (ולא בתור מוזיקאי) שהיא הפגינה קול סופרן קולורטורה תוך שימוש במנעד גבוה ונדיר במחוזותינו.
כעת הפור נפל על גורל, תקשיבו (תקראו ותקשיבו): מר אליעזר רוזנמן, מחנך ואיש הלשון העברית, ניצול שואה בגיל 80 אולי יותר עלה בגורל וביקש לנצח על היצירה מחול הונגרי מס' 5 של ברהמס. כמובן, הוא הוזמן לעלות לבמה ולנצח על התזמורת הקאמרית הישראלית לא לפני שביקש מהמנצח את הז'קט והשאר זו אגדה, לא יאומן כי יסופר! האיש כתב את הספר "נשיקה לבנה" ואף דקלם לנו שירים מתוך ספרו. וכן, מהבמה הוא ירד בקפיצה, אין דברים כאלו.
בהמשך התזמורת ניגנה את פרק 3 מהסימפוניה מס' 40 של מוצארט, מינואט מאוד רציני, נוקשה וכבד וממש אינו הזמנה למחול. הכינורות נותנים ביצוע חינני וגם כלי הנשיפה הקטנים אפילו הייתה נגנית קרן שם, נכון? המינואט מעט תוקפני, נועז עם המון ביטוי לחליל צד. יצירה הרמונית ומוצארט כמו מוצרט – מושלם.
עוד יצירה שעלתה ובוצעה היא הפתיחה לאופרה דון ג'ובאני של מוצארט, כמה עוצמה בפתיחה, כל כלי הנשיפה נושפים מאחורי כלי המיתרים. יצירה מלאת חן כמו הביצוע. אקורדים גדוליםרועמים וקודרים בסולם מינורי. איזו אקוסטיקה מעולה באולם רקאנטי. יצירה מלאת חן ומוסיקאליות כמו שרק מוצארט יודע להלחין והתזמורת לבצע.
ואלס טריסט של סביליוס מציג את הצד האפל או העגום של הואלס, לא עוד ואלס מאולמות הנשפים, אלא ואלס עגמומי של המוות (נכתב למחזה של המוות), מזל שהיו יצירות אחרות שמחות בקונצרט.
התאוששנו מהמוות והעצב עם יצירה של פרוקופייב, הסימפוניה הקלאסית פרק 4. גם ביצירה זו הובילו את הנגינה חליל הצד וכלי הנשיפה הקטנים לצד התזמורת, קטע מהיר, אנרגטי ומלא הרמוניות. יצירה לירית מדהימה וביצוע מעולה .
כעת התכבדנו ביצירות שביצעה הסופרנית הילה פחימה שנשמרו לסוף.
שיר הבובה של אופנבאך מתוך "סיפורי הופמן" כאשר אחייניתה הצעירה מותחת לה את הקפיץ… יצירה וביצוע מלאים הומור, איזה סופרן ואיזה מנעד אדיר, ממש מושלם.
אז סיימנו בשירה של הילה פחימה בליווי התזמורת "היו לילות" של אורלנד בלחן של זעירא ועיבוד של קדישזון ובהדרן, "ירושלים של זהב".
זה היה פשוט ערב של סוכריות מוסיקליות בשיתוף הקהל, במהלך הקונצרט הוזמנו אנשים מהקהל לעלות ולשבת על הבמה בין הנגנים ולחוות את הקונצרט מהבמה והיו גם כמה ילדים שעלו וחוו ואולי אלו המוסיקאים של העתיד. המון המון קרדיט למנצח אוריאל צוקרמן שיצא מהרשמיות והגיש לנו חוויה מוסיקלית יוצאת דופן לסיום העונה, אוריגינאל.