PAUSA זו חוויה של חוויות גסטרונומיות עם חקלאות מקומית ושף מעולה.
לקראת האביב הנכנס החלטתי שזו העת לפקוד את המקום. לא היה לי שמץ של מושג לאן אני בא. חבר המליץ לי ואביגדור הזמין אז לקחתי את האישה ששמחה לנוח ואת הפקלאות ונסעתי צפונה. ( בדרך עברתי כמה מקומות כזכור…)
פאוזה זה לא צימרים, אולי זה בהחלט מקום טוב לשים את הראש בטיול בצפון אבל זה הרבה יותר מזה. פאוזה זו אחוזה שיש בה חדרי אירוח כמלון. וגם בנושא חדרי האירוח זה שונה. יש כאן תפיסת עולם של איכות, של סביבה, של חיבור בין האדם לחברה ועוד. הריהוט מיוחד, המצעים מסאטן, הכל כאן מעניק לך תחושה שחשבו על כל פרט ויחד עם זאת הפשטות מובהקת. כאן לא מבשלים בחדרים, גם לא עושים מנגל על הדשא. בפאוזה אוכלים ארוחות אנינות טעם בסגנון ה סלוו פוד SLOW FOOD שמבוססות על מוצרים טריים ואיכותיים, שימוש בתבלינים שהם מגדלם ובירקות ופירות שהם מגדלים או אחרים טריים ביותר. בקיצור יש כאן תורת חיים שלמה.
כאשר הגעתי לשם, דבר ראשון רציתי לראות את האדמה- את הגינה או החקלאות המקומית. אדם עירוני כמוני שחי בין בטון-כביש- מכונית- רעש, חייב לעצמו חיבור לאדמה ולטבע מפעם לפעם. קשה לומר שהתמזל מזלי. " השנה שנת שמיטה" ואני חייב להחליף ולתת לאדמה לנוח אומר לי אביגדור שאינו איש דת.
אבל מצאתי שם חלקה עם תותים מיוחדים, מטע לימונים מכובד, עתי תאנה ואתרוגים, אבוקדו מסוגים שונים ופרי הדר . ויש כרם גפנים על גבע שנבנתה עם זווית ושיפוע מיוחדים יש פטל ויש קיווי, ויש נשרים ומשמש בלאדי ויש אפרסמון וגם שקד. והסיבוב הזה עשה לי המון, בטח לכשהגעתי לצמחי התבלין ולמרווה שאני כה אוהב.
אולי כעת משקראתם על הפאן החקלאי תהיו מוכנים אחרי מנוחה מרגיעה להצטרף אלי לארוחת ערב שבת שם:
זה מתחיל בהרמת כוסית
אביגדור מציג אוסף יינות שיוגשו בערב זה, תישבי, פלטר, אסף, כינרתי, תובל. אבל מעל הכל כרגע הלימונצ'לו הצלול של אביגדור מהלימונים בחצר.
מתאבנים : ברזואלה ג'ינג'ר, שומים אפויים , סשימי, גבינת חלומי מטוגנת.
על השולחן הונח לחם הבית, שמן זית , מלח עם זעתר, כרוב כבוש.
שוב מרימים גביע יין מהסוג שאני אוהב- שרדונה של יקב פלטר.
מנה ראשונה – פטריות שמפניון בנוסח אסקרגו, ההגשה , הרוטב עם המון פטרוזיליה ושמ"ז והמרקם עושים לזה תחושה של אסקרגו ( וטוב שכך). מעדן
סלט סורימי עם אורז בסמטי, לימונים כבושים ומיני שרימפ. גם זה מעדן מעולה ומיוחד ובמיוחד עם הרוטב של הלימונים הכבושים והזעתר. זו מנה שמורגש שהשף נתן מחשבה ויצירה בה.
המנה העיקרית היא שוק טלה בעשבי תיבול דבש ויין בסגנון רוסטביף ואם אפשר להל עוד ולשבח הרי שהטלה שנבחר היה מזן משובח והעשייה כמו מדת הצלייה היו מעולים. המנה הוגשה עם שעועית רחבה חלוטה מדיום. ראגו של חיטה בפסטו, פירה כתום, ואספרגוס צעיר שנקטף בגינה בבוקר. אתם יכולים רק לקנא בי.
היין שלגמתי היה גלילאו קברנה סובניון של גיל הרשקוביץ מדפנה, קברנה עדין ונעים.
לאחריו לגמתי קברנה של כינרתי יין צעיר לדעתי עם תאנינים ארוכים בסיומת שלו.
ואילו הקברנה סוביניון של יקב אסף היה בוגר ותר עם ארומות חזקות.
ליד זה הוגש סלט מרענן של גזר וכרוב עם פרחי כליל החורש, אם אכלתי פרחים ואמרתי שהם טעימים זה לא בגלל האלכוהול, אלא מפני שהם טעימים. הפרחים מעץ הגדל באחוזה!
לקינוח לימונים ממולאים במסקרפונה קפואה , אכלתי שתיים שזה מסביר הכל…
הכניסה לאחוזה עצמה היא מרשימה אי אפשר שלא לראות את הטוריי הסמל היפני המקסים הנותן תחושה מיוחדת ואכן יש נגיעות יפניות באוכל פה ושם. במרכז האחוזה ג'קוזי גדול אשר המתפנקים גם ישכימו קום לטבול בו. בחדרים יש לכל אורל חלוקים מבד כותנה משובח וכן מגבות.
בחדר האוכל פינת תה וקפה חופשי לרשות אורחי המלון, לצידה גן האלון בו ניתן לשבת ולתפוס שמש של בוקר.
בחצר המרכזית גבעת האמפיתיאטרון ממנה ניתן לצפות על סרטים המוקרנים על הקיר.
הבקרים כאן הם שקט מלווה בציוץ של ציפורים אם באתם לתפוס שלווה זה המקום.
אם אתם פריקים של אינטרנט אז יש כאן Wi Fi טובה ואתם יכולים לגלוש בכל שעה רצויה ופנויה.
ארוחת הבוקר: ארוחות הבוקר גם הן איכותיות. לחמניות חמות ולחמים תוצרת עצמית שיצאו מהתנור. פרוסות חציל, סלט חצילים, סלט טונה ואננס, סלמון מעושן, גבינות מקומיות, נקניקים וכנראה גם לא כשרים, ירקות טריים, חביתות, זיתים דגנים ריבות עוגות ומי יודע מה. כמה שאכתוב פחות כך אהיה פחות כמהה לחזור.
אחרי ארוחת הבוקר זה הזמן לצאת לטיולים. המקום 20 דקות מהחרמון, ההמלצה של החברים זה נחל סער. אני נסעתי לאנדרטה לחללי המסוקים ולאחר מכו הצטרפתי ליום עם חברי הSlow Food שנפגשו בגליל העליון ואביגדור ועינת המארחים שלי הם חברים שם.
גילוי נאות: הייתי אורח של המקום.