ג'יימס ג'אד נצח בקונצרט סיום העונה של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון- לציון וזהו הקונצרט האחרון בניצוחו כמנהלה המוסיקלי של התזמורת.
התוכנית של הקונצרט הייתה שתי יצירות מופת: הסימפוניה מס' 6 ("הפתטית") של צ'ייקובסקי והרקוויאם מאת מוצרט.
מנצח: ג'יימס ג'אד James Judd
דניאלה סקורקה סופרןDaniels Skorka
ניצן אלון מצו -סופרןNitzan Alon
איתן דרורי טנורEitan Drori
עודד רייך בריטוןOded Reich
האנסמבל הקולי הישראלי Israeli Vocal Ensemble
מקהלת עדי Adi Choir
מקהלת שחר Shachar Choir
התוכנית:
צ'ייקובסקי: סימפוניה מס' 6 בסי מינור אופ' 74 – "הפתטית"
מוצרט: רקוויאם, ק' 626.
Tchaikovsky, Symphony No. 6
Mozart, Requiem
היצירה של צ'ייקובסקי, הסימפוניה מס' 6 ("הפתטית") מעוררת רחמים, זאת בשל הפתיחה הנוגה והתוכן המוסיקלי שלה. המלחין הוביל אותה לנגינה בסנט פטרבורג בבכורה אשר התקיימה באוקטובר 1893 , 9 ימים לפני מותו וזו היצירה האחרונה שלו.
האם המנגינה הנוגה נכתבה כרמז להתאבדות עקב פרשה הומוסקסואלית? זאת לא נדע אבל משהו השפיע עליו בכתיבתה, זאת ועוד היצירה משתרעת משני צדי הספקטרום הרגשי במידה גדולה, רגע אחד אתה נהנה מריקוד חינני וברגע שאחריו מצבי הרוח הקודרים שולטים.
הקונצרט מתחיל בצליל יוצא דופן, צליל של סולו נוגה של הבסון, נמוך מאוד המתרומם עם הבס ויוצר אווירת יגון ויאוש ומתפתח לאדג'ו המחולק לשני קטעים, עם ויולות בקטע הקצר ביותר שלהן, המוסיפים את קולם לקצב. המעברים איטיים מאוד. ואז האדגיו מתגלה לתנועה מהירה יותר, תרועות ועליית הקצב, החצוצרה פעילה ומתפתחת מנגינה עצובה אבל נעימה להאזנה. חלילי הצד והקלרניט מוסיפים גוון למנגינה הנוגה. ושוב התעוררות עם כלי הנשיפה. יש תחושה של ריחוף אותה מעניקים כלי המיתר המובילים לתפילת אשכבה רוסית.
בפרק השני אלגרו קון גרציוזו הצ'לו מציגים מנגינת ואלס קסומה, פתיחה חיננית קסומה, כלי נשיפה קטנים חליל צד וקלרנית יחד עם חצוצרה מנגנים נפלא. זהו פרק קצבי נפלא, קרנות, חצוצרות ושאר הכלים בחגיגה צ'ייקובסקית מוכרת. השלווה חוזרת.
הפרק השלישי אלגרו מולטו ויוואצ'ה, מנגינה נעימה המתפתחת לשיר לכת. אחרי-כן הקטע המהיר סולו של הקלרניתן יעקב יכנין, ניגון שובה לב. התזמורת והכלים כאילו מניעים אותך מצד לצד, החצוצרה בולטת, והפרק מסתיים בקודה אדירה שגוררת מחיאות כפיים כאילו היצירה הסתיימה. אבל תופעה זו של מחיאות כפיים בפרק השלישי של היצירה אינה חריגה ואפילו בקונצרט של רובינשטיין בניו -יורק מחאו כפיים ולא רק. זהו צ'ייקובסקי בגדולתו.
אבל מוקדם לשמוח – הפרק האחרון אדג'יו למנטוזו – אנדנטה מחזיר אותנו לאבל והניגון הנוגה ומרירות קינת הסיום קשה, חידלון חסר תקווה. כמה עצוב.
החלק השני אולי בחירה של המנהל המוסיקלי לא אקראית הרקוויאם של מוצארט.
מוצרט: רקוויאם, ק' 626.
כאן הצטרפו הסולנים דניאלה סקורקה (סופרן), ניצן אלון (מצו סופרן), איתן דרורי (טנור) ועודד רייך (בריטון). שלוש מקהלות אשר כבר שיתפו בעבר פעולה עם התזמורת, יופיעו יחדיו על הבמה ביצירה זו: האנסמבל הקולי הישראלי, מקהלת עדי ומקהלת שחר.
באופן מוזר יצא שמוצארט החל בכתיבה של הרקוויאם חודשים מועטים לפני מותו שלו לפי הזמנה של הרוזן פון ואלזג שטופך אשר רצה להנציח את מותה של אשתו.
אולם הרוזן שילם עבור היצירה ואין איש יודע למה התכוון, יש הסוברים שלצורך האדרת שמו עצמו. כך הוא נהג לעשות ,לרכוש יצירות ממלחינים ולהוציא לאור בשמו כאילו הוא חיבר אותן.
מוצארט לא הספיק להשלים את ההלחנה והכתיבה, הוא רשם את הפתיחה (Requiem aeternam) ואת " הקיריה" או חלקה, ואת התפקידים הווקאליים של רוב הפרקים. וכמה פרקים לחלק מהכלים.
אולם היצירה לא הושלמה. מאחר והתקבל התשלום קונסטנצה רעייתו פנתה לפי המשוער לזיסמאייר להשלמת היצירה באופן שלא יהיו עדויות וסימנים לכך בגוף היצירה. כיום יש עדויות ברורות על פי שני העתקים שהשתמרו אילו מן החלקים מוצארט כתב ואילו זיסמאייר.
איך שלא יהיה יצאה לנו יצירת מופת גאונית.
הפתיחה Requiem aeternamבביצוע מקהלה והסופרנית דניאלה סקורקה
Kyrieבביצוע מעולה של המקהלות
Dias Irae בביצוע מקהלה וזמרים ביצוע עוצמתי מצמרר ומרשים
Tuba Mirumביצוע סולו של הבס עודד רייך, אחריו הטנור איתן דרורי שהיה ממש מדהים והזמרות וכולם יחד.
Rex tremendae majestatisביצוע עילאי של המקהלה!
Confutatis maledictisבנים בנות ולמרות שנוגה עוצמתי, מעולה.
Lacrimosa dias illaמתחיל נוגה ועולה בעוצמה, ביצוע מעולה של המקהלות.
Offertoriumמקהלה וסולנים, ציון לשבח לסופרניות במקהלה.
Versus Hostias etprecesמקהלות בשיר נעים
Sanctus & Benedictus ביצוע טוב והרמוני של המקהלות והסולנים
Agnus Dei מקהלות בביצוע מדהים
Communioהסיום מקהלות
אין ספק שמדובר בביצוע מדהים של המקהלות והסולנים, אבל כמי שמבין קצת במקהלות מי רק יכול לשבח את כח העמידה (שעה) ואת הביצוע המושלם שראוי לכל השבחים.
על הסולנים
דניאלה סקורקה, סופרן
החלה את לימודיה בקונסרבטוריון למוסיקה בכרמיאל. שירתה בצה"ל כמוסיקאית מצטיינת, וסיימה את לימודיה לתואר ראשון באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, שם זכתה במקומות הראשונים בתחרותהלידר ובתחרות מנדלסון. הייתה חברה במיתר אופרה סטודיו של האופרה הישראלית. דניאלה היא זוכת מלגת קרןהתרבות אמריקה-ישראל, קרן רונן, מלגתהצטיינות מקרן אמא, וזכתה במלגות המכון הישראלי לאמנויות הקול. ב-2015, זכתה במקום השלישי בתחרות הבינלאומית לשירת בארוק ע"ש פייטרו אנטוניו צ'סטי באינסברוק, בפרס הראשון ע"ש מיכל אורן בתחרויות האביב בזמרה ובפרס על ביצוע מצטיין ליצירה ישראלית, תרומת מירה זכאי לזכר הוריה אווה וגיאורג קויגן.
דניאלה הופיעה כסולנית עם תזמורות והרכבים רבים בארץ, ביניהם הפילהרמונית הישראלית, המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה בירושלים והקאמרטה הישראלית. בשנים האחרונות, הופיעה בסיבוב הופעות בינלאומי עם תזמורת הבארוק הצרפתית Les Arts Florissants, בניצוח וויליאם כריסטי, וכן עם התזמורת Les Talens Lyriques בניצוח כריסטוף רוסה.
ניצן אלון, מצו סופרן
למדה באקדמיה למוסיקה בירושלים ובאקדמיה למוסיקה על שם פליקס מנדלסון בלייפציג, גרמניה. היא זוכת מלגת "חבס" למוסיקאים צעירים מבטיחים, זוכת מלגת המכון הישראלי לאמנות הזמרה וזוכת המקום השלישי בתחרות הלידר (2010-2011) ע"ש צ'ארלס שניידר. היא הופיעה כסולנית בקונצרטים בארץ ובחו"ל, עם תזמורות רבות, ביניהן התזמורת הפילהרמונית הישראלית, הסימפונית ראשון לציון, הסימפונית ירושלים, סימפונט רעננה, סינפונייטה ישראלית באר שבע ועוד.
בין השנים 2013-2015 היתה חברה ב"מיתר אופרה סטודיו" של האופרה הישראלית. בעונה הקרובה תשיר את תפקיד קורנליה באופרה “יוליוס קיסר” מאת הנדל, בהפקת האופרה הישראלית, ואת תפקיד אבואלה באופרה “החיים הקצרים" מאת דה-פאייה, בהפקת “הקשר הווקאלי, וינה- תל אביב”.
איתן דרורי, טנור
בוגר מגמות מוסיקה ותיאטרון בביה"ס תפן שבגליל. למד זימרה בהדרכת מירה זכאי וסיים את לימודיו בכיתתה של מרינה לויט באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.
הופיע כסולן בכנסיות ואולמות רבים ברחבי הארץ עם התזמורות: קאמרית ישראלית, רמת-גן, סימפוניות חיפה, ראשון לציון, ירושלים ואחרות. השתתף בפסטיבלים שונים כגון:: החג של החגים חיפה, צלילים במדבר ואחרים.
בשנת 2003 נמנה עם מקימי "נביאי הקווינטה" – רביעיית זמרים גברים,המתמחה במוסיקה עתיקה מימי הביניים ועד הבארוק.האנסמבל זכה במלגת קרן התרבות אמריקה-ישראל לשנת 2006-2007. כמו כן, זכה אישית בשש מלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל בזמרה, מלגת קרן רונן, מלגת קרן בוכמן-היימן, ובארבע מלגות המכון הישראלי לאמנויות הזמרה. זכה במקום השני בתחרות האקדמיה לזמרה.
עוֹדֵד רַייךְ, בָּרִיטוֹן
נולד בישראל, למד באקדמיה למוסיקה בירושלים ובין השנים 2011-2013 היה חבר ב"מיתר אופרה סטודיו" של האופרה הישראלית. כיום מופיע בקביעות באופרה הישראלית ושר בבתי האופרה ובתזמורות המובילות בארץ ובאירופה כגון בית האופרה הלאומי של בוקרשט, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, אופרה פואוקו בפריס ותזמורות נוספות בגרמניה, הולנד ואיטליה.
בשנת 2017 ביים את האופרה "בחירתו של פאריס" (ד. פרסל) בביצוע עם אנסמבל בארוקדה בה שר בנוסף את תפקיד מרקוריוס. בשנת 2002 ייסד את "נביאי הקווינטה", אנסמבל של זמרים גברים המתמחה במוסיקה עתיקה מימי הביניים ועד מוסיקה מהבארוק והיה חבר באנסמבל עד שנת 2007.
על המקהלות
האנסמבל הקולי הישראלי
האנסמבל הקולי הישראלי נוסד בשנת 1993 ע"י המנצח והמנהל המוסיקלי יובל בן עוזר, ועד מהרה היה לגוף הקולי הקאמרי המוביל בישראל. מאז הקמתו האנסמבל שם דגש על מצוינות ורמה אמנותית גבוהה, קידום יצירה ויוצרים ישראליים והפצת המוסיקה הקולית לקהל רחב ככל האפשר. באנסמבל 17 זמרים מקצועיים והוא מופיע במיטב האולמות והפסטיבלים בארץ, בסדרת קונצרטים משלו וכן עם התזמורות המובילות בישראל: הפילהרמונית , הקאמרטה, סימפונית ירושלים ונתניה הקאמרית הקיבוצית. לצד ההופעות תחת שרביטו של בן עוזר, האנסמבל מופיע עם מנצחים מן השורה הראשונה בעולם: פרידר ברניוס, ג'ון פול, אנדרו פארוט ואנתוני רולי.
רפרטואר האנסמבל רחב ומשתרע ממוסיקת ימי הביניים ועד למוסיקה בת זמננו ובכלל זה יצירות אוונגרדיות והקלטות פס-קול לסרטים. האנסמבל זכה בפרסים ראשונים בתחרויות בינלאומיות למקהלות. האנסמבל משתתף באורח קבוע בסדרות קונצרטים בערים הגדולות בארץ והוא נטל חלק בביצועי בכורה בפסטיבל ישראל,. כמו כן הוא השתתף בפסטיבלים בינלאומיים.
עדי – מקהלה ישראלית צעירה, ליד האנסמבל הקולי הישראלי, בהדרכת עודד שומרוני
הוקמה בשנת 2006 על ידי ישי שטקלר וגוני בר סלע ומונה כ-25 זמרים צעירים. בשנת 2009 החלה לפעול בחסות "האנסמבל הקולי הישראלי" בניהולו של יובל בן עוזר ובניצוחו של המנצח עודד שומרוני. רפרטואר המקהלה כולל מגוון רחב של יצירות החל מהרנסנס ועד למוזיקה בת-זמננו, כאשר שירת א-קפלה עומדת בראש סולם העדיפויות שלה. מאז כניסתו של עודד לתפקיד משתתפת המקהלה בסדרות המינויים של הסימפונית ירושלים, הסימפונית הישראלית ראשון-לציון, הקאמרית הישראלית והבארוק ירושלים.
המקהלה הופיעה בתכנית א-קפלה בפסטיבלים אבו-גוש, ירושלים לאמנויות, ימי מוסיקה יהודית וברבים אחרים. בשנת 2013 ייצגה המקהלה את ישראל בפסטיבל הבינ"ל Music Edict המתקיים בסרביה.
עוד השתתפה המקהלה בהקלטת שני אלבומים; "העיקר זו המוסיקה" של יוני רכטר בהשתתפות יהודית רביץ, רונה קינן ושלומי שבן, וב -"2023" של איה כורם ואדם בן אמתי.
מקהלת שחר
נוסדה בשנת 1994 על ידי גילה בריל, המנצחת והמנהלת המוזיקלית של המקהלה עד היום. למקהלה מתקבלים זמרים צעירים בלבד, לרוב בגילאי 18-30. זמרים שהתמידו לשיר בה הרחיבו את הכשרתם בשירה ובמוזיקה במסגרת פעילותם במקהלה, וכך נוצר הצליל הצלול והרענן האופייני ל"שחר". המקהלה פועלת ברחובות, אך זמריה מגיעים מכל אזור המרכז. בין בוגרי המקהלה זמרים שהמשיכו בקריירה סולנית בארץ ובעולם.
רפרטואר המקהלה רחב ומגוון ובמיוחד אוהבים זמרי "שחר" לבצע מוזיקה מתקופת הבארוק, המתאימה לקולות קלים ודורשת היכרות טובה עם הסגנון. כמו כן נהנית המקהלה לבצע מוזיקה אמנותית מודרנית ומוסיקה פופולארית. כמו כן מרבה המקהלה להופיע עם תזמורות.
על המנצח
ג'יימס ג'אד, מנצח
מנהלה המוסיקלי של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, ניהל לאורך הקריירה שלו בין היתר את התזמורת הסימפונית של ניו זילנד במשך שמונה שנים, את התזמורת הפילהרמונית ואת האופרה של פלורידה במשך ארבע-עשרה שנים והיה מנצח אורח ראשי של תזמורת לִיל בצרפת. את התזמורת מניו זילנד הוביל לסיורי קונצרטים בפסטיבלים באוסקה ביפן בפסטיבל אוקלנד בניו זילנד ובמשחקים האולימפיים בסידני אוסטרליה, ולהופעה מיוחדת עם הזמרת קירי טה-קנאווה וכן לאירופה כשבמרכז המסע הופעות בפסטיבל "פרומס" בלונדון ובקונצטחבאו באמסטרדם. ג'יימס ג'אד הוא בוגר "טריניטי קולג' למוסיקה" בלונדון ולחשיפתו הבינלאומית הראשונה זכה כששימש מנצח משנה לצד לורין מאזל בקליבלנד. בהמשך שימש לצד קלאודיו אבאדו כמנצח עמית על תזמורת הנוער של הקהילה האירופית. ג'אד ניצח על הפילהרמוניות של ברלין, ישראל, רוטרדם וסיאול, על הסימפוניות של סנטה צ'צ'יליה-רומא, בייג'ין, ההונגרית הלאומית, גוונדהאוס-לייפציג, הלאומית צרפת, פראג, טונהאלה-ציריך, מונטה קרלו, NHK טוקיו, שוויץ המערבית, ירושלים, ראשון לציון, פיטסבורג, סינסינטי, דאלאס, בולטימור, מונטריאול, סיאטל, יוטה, ריו דה ז'נרו, סאו פאולו ואינדיאנפוליס. ג'אד מוכר היטב כמנצח תזמורות צעירים בארה"ב ובאסיה. ניצח באופרה הלאומית האנגלית ובפסטיבל גליינבורן. הקלטותיו לסימפוניות של מאהלר, בעיקר עם תזמורות של צעירים,זכו להערכה רבה בקרב מוסיקאים ומבקרים כאחד והקלטותיו ליצירות וולטון, ברנשטיין, קופלנד, ווהן-ויליאמס ועוד מלחינים אנגליים זיכו אותו בפרסים בינלאומיים חשובים.
על התזמורת
התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון
נוסדה בשנת 1988 על-ידי עיריית ראשון לציון. בתוך זמן קצר התמקמה בקצה העליון של הפירמידה האמנותית, כגוף מוסיקלי מוביל ומחדש בישראל. משנת 1989 משמשת התזמורת בהצלחה רבה כתזמורת הבית של האופרה הישראלית. עם חברי התזמורת נמנים מיטב הנגנים הצעירים בישראל ומיטב הנגנים מקרב העולים החדשים שהגיעו לישראל בשלהי שנות השמונים. מכלל תרבויות הנגינה שהביאו חבריה גיבשה התזמורת צליל אישי שזוכה בכל פעם מחדש להערכת מאזיניה והביקורת המקצועית.
התזמורת מציעה לקהלה מגוון רחב של יצירות מכל התקופות בתכניותיה הכוללות סדרות קונצרטים למנויים, קונצרטים רבים לכל המשפחה, מופעים מוסיקליים לקהל צעיר, קונצרטים מיוחדים לגיל הזהב, קונצרטים של מוסיקה אנדלוסית ועוד. התזמורת זכתה בפרס אקו"ם על עשייתה יוצאת הדופן והצטיינותה בביצוע מוסיקה ישראלית מקורית, בהפצתה ובקידומה. מייסדה ומנהלה המוסיקלי הראשון היה שמעון כהן. אחריו שימשו בתפקיד נעם שריף, אשר פיש, מנדי רודן ז"ל, דן אטינגר וג'יימס ג'אד.
התזמורת יצאה לסיורים באירופה כתזמורת האופרה וכן כתזמורת סימפונית עצמאית. בשנים האחרונות קיימה התזמורת שני סיורי קונצרטים בסין שזכו להצלחה רבה ולביקורות נלהבות. אולמות הקונצרטים בצ'ינדאו, בבייג'ין ובשנחאי (שם השתתפה התזמורת בפסטיבל שנחאי וניגנה קונצרט שהוגדר כאירוע מרכזי של הפסטיבל) היו גדושים בקהל שקיבל את התזמורת בתשואות רמות. בקיץ 2008 בפתח עונת העשרים החגיגית יצאה התזמורת למסע הופעות מוצלח במיוחד בארגנטינה ובברזיל.
החל בשנת 2010 לוקחת התזמורת חלק חשוב ומרכזי בהפקות האופרה במצדה בשיתוף האופרה הישראלית. עד כה עלו האופרות "נבוקו" (בשנת 2010), "אאידה" (בשנת 2011), "כרמן" (בשנת 2012), "לה טראויאטה (בשנת 2014), "טוסקה" (בשנת 2015) בניצוחו של דניאל אורן והפקה בימתית של "כרמינה בורנה" בניצוחו של ג'יימס ג'אד.