שתי יצירות בבכורה! האחת– הכוריאוגרפיה של איציק גלילי והשניה הכוריאוגף תמיר גינץ, האחת "THINGS I TOLD NOBODY" של איציק גלילי. והשניה "שמים אדומים" של תמיר גינץ, בוצעו בערב המיוחד הזה עם להקת "קמע" בסוזן דלל, המקדש של המחול בישראל!
להקת המחול קמע היא אחת המובילות בארץ במחול בעשור האחרון. הצופה במופעים שלה ממש נסחף פנימה, חוויה מרתקת שלא שוכחים בין מופעי המחול הרבים וזאת בזכות הכוריאוגרפים והעבודה המקצועית שמבוצעת עם הלהקה.
https://www.youtube.com/watch?v=BvjvhSPPeYo
ערב זה מחדש את הפעילות הרפרטוארית בלהקת קמע, "בכוונתי למנף את היכולות הווירטואוזיות של הרקדנים שלנו",אומר תמיר גינץ "שיכולים להתמודד עם כל סגנון, ולתת בלהקת המחול "קמע" במה ליצירות של כוריאוגרפים מהמובילים בעולם בשנים הבאות".
"לקהל הישראלי וגם לרקדנים שעובדים כאן מגיע להתנסות ולטעום מחול איכותי מפנתאון יצירות המופת בביצוע להקה מקומית", מוסיף גינץ.
קמע נוסדה בשנת 2002 כיוזמה משותפת של דניאלה שפירא ותמיר גינץ כלהקת הבית של מרכז המחול בת-דור באר שבע ע"ש לארי וליליאן גודמן. "קמע" הנה שגרירה נאמנה של העיר באר שבע בעשרות מופעים מדי שנה בארץ ובעולם. צוות הלהקה על רקדניה מתגוררים בבירת הנגב והנם חלק בלתי נפרד מהקהילה התרבותית בעיר.
להקת "קמע" תורמת לקהילה ומחנכת דור חדש של בני נוער, פרויקט המתקיים בתמיכת עיריית באר שבע וחברת " מכתשים אדמה".
תמיר גינץ, המנהל האמנותי והכוריאוגרף של הלהקה, יוצר עבודות המהוות את הציר המרכזי ברפרטואר ומאופיינות בשפה אישית, ססגונית וייחודית המתבססת על הטכניקות הקלאסית והמודרנית. על הבמה גינץ מצליח ליצור עולם עשיר ברבדים ששואב אליו את הקהל. "קמע" נותנת במה ליצירה ישראלית מקורית של כוריאוגרפים אורחים ושל רקדנים יוצרים. רקדני הלהקה מקיימים פרויקטים חינוכיים של הוראה והסברה בבתי-ספר, מגמות ואולפנות מחול, סדנאות אמן, סדנאות רפרטואר ותכניות העשרה בכל רחבי הארץ.
"קמע" הנה בית ל-12 רקדנים, ישראלים לצד רקדנים מרחבי העולם, בעלי אישיות ייחודית המביאים לבמה ביצוע אלגנטי, וירטואוזי ורענן.
"שמיים אדומים "
תמיר גינץ יוצר ל"קמע" בבכורה עולמית את "שמיים אדומים". בעקבות מאורעות השנה האחרונה מגיב גינץ ביצירתו לקרע בין עמים במאבק על אדמה וזהות, במקום שבו דמגוגיה והסתה משלהבים את היצרים. זו עבודה על אנשים שחיים באיום תמידי, כואבים אך מנסים לשמר תקווה לעתיד טוב יותר.
https://www.youtube.com/watch?v=IBUSx78PMpI
אם כצופה אתה מקשר את "צוק איתן" כמשפיע מרכזי לנושא המחול, כמו בעצם לכל מלחמה, אתה חש את זה באוויר (פס קול) ועל הבמה. מלחמה פירושה פציעות, חללים, מתח גואה ועצב, את כל התחושות האלו אתה כצופה יכול לחוש כמתקיימות על הבמה, בהרמוניה ובמקצוענות. לקראת הסיום העוצמה עולה, התנועה מהירה, המאבק בעיצומו או כפי שאומרים: במלחמה כמו במלחמה.
כוריאוגרפיה: תמיר גינץ
מוזיקה: Max Richter
עריכה ועיבוד פסקול: מיקי פטיש
תאורה: שי יהודאי
תלבושות: אהובה ארז
צילום: אבשלום לוי
משך היצירה: 25 דקות
היצירה השניה
("מאסטרפיס") אחת מהיצירות שנותנות את התמורה המלאה לצופה שבא לראות מחול טוב ומיוחד. היצירה היא פיוז'ן של כמה סגנונות ונעה בין המודרני לקלאסי.
"THINGS I TOLD NOBODY"
עבודה יפהפייה ואלגנטית לצלילי פניני מוזיקה קלאסית הנותנת ביטוי ליכולות הטכניות לצד ביטוי אישי ונוגע ללב של הרקדנים. הכוריאוגרף איציק גלילי מציג עבודה בעלת נופך רומנטי אך כהרגלו גם מלאה בהומור ואירוניה. העבודה, בה משתתפים 11 רקדני הלהקה נוצרה במקור ללהקתו של גלילי בהולנד בשנת 2000 והועלתה מאז ע"י להקות רבות בעולם. לכבוד הבכורה בישראל חידש גלילי את היצירה.
https://www.youtube.com/watch?v=zGpNpHdOxrU
https://www.youtube.com/watch?v=ykTGH_B3qxE
https://www.youtube.com/watch?v=5jC1QHtnLXE
איציק גלילי, לשעבר רקדן בלהקת המחול בת–דור ובלהקת המחול בת–שבע, עברלפני 25 שנים להתגורר בהולנד והפך לאחד מהיוצרים המוערכים ביותר באירופה. איציק הקים וניהל את להקת "GALILIDANCE" בכרונינגן בשנים 1997-2008והיה מיזמי הקמת להקת ANSGROEPAMSTERDAM" " אותה ניהל כשנה. יצירותיו מועלות בכל שנה על ידי מיטב הלהקות הגדולות בכל העולם כדוגמת: בלט שטוטגרט, הבלט הלאומי ההולנדי, בלט רמבר, הבלט העכשווי של קובה, הבלט הלאומי האנגלי ועוד.
כוריאוגרפיה, תאורה ותלבושות: איציק גלילי
העמדה: אליזט ג'יאבט
ביצוע תלבושות: אהובה ארז
מוזיקה
G F Handel: Xerxes – Largo
A Vivaldi: Winter – Largo from ‘The Four Seasons’
W A Mozart: Piano Concerto No.23 in A Major K488 – Adagio
E Satie: Gymnopédie No. 1
הקטע הראשון במחול היה מדהים. זה החל ברקדן אחד מול תאורה פינתית שמפגין את כל שרירי גופו ויכולת התנועה שלו ולאט לאט נוספים עוד רקדן ורקדנית והשאר שלרגע נדמה לך כצופה שזו תמונת מראה המכפילה את הרקדנים שבקדמת הבמה. כוריאוגרפיה מקורית שטרם נראתה על הבמה. יש כאן ביטוי ליכולת גוף האדם.
הקטע השני של ויוואלדי היה בבגדי גוף בסגנון קלאסי מעורב.
היצירה של מוצארט בוצעה בביגוד מיוחד, יצירה רומנטית שובת לב.
ואילו קטע הסיום ריקוד בעירום חלקי של רקדנית ששידרה מחול וגוף אדם נטו ללא כל ארוטיקה, מחול עוצר נשימה.
לא להחמיץ.