תערוכת מבשלים – הסיכום שלי

במשך זמן רב אנו קוראים על ההתארגנות וההקמה של תערוכת מבשלים.

מזון ואוכל זה ענף שאי אפשר להתקיים בלעדיו, זה כבר לא עידן של לחם חמאה או חלילה מרגרינה וריבה. סכין המטבח הפך לסכין שף ובחוברת של צוויזליג יש עשרות סוגים של סכינים.

מעבד המזון השתכלל והמעבד שמדברים עליו כולם היום זה בכלל טרמומיקס, ובכלל ראיתי כאלו משוכללים בתערוכה שאני צריך חיים שלמים על מנת לנסות אותם. פסטה זה כבר לא המוצר היבש שאנחנו קונים כי יש את הפסטה הטריה כמו פסטה דלה קאזה למי שאין מכונה בבית שנותנת את הרגשה שאתה אוכל את המוצר הנכון. שמני זית בארץ ישראל כמו יקבי היין בשפע של טעמים

מיד מרדכי בדרום, וג'השן בגליל או גשור ברמת הגולן, המבחר גדול הטעמים מעניינים והיום אנשים שותים או טובלים לחם השמן לפני שהם קונים.

תנורים וכיריים זה לא מה שהיה פעם היום יש מגרה בתנור עם לבנת שמוט להכנת פיצה או הפרדה כזו  כמו בתנור של סמסונג שאפשר להכין כנפיים בגריל ותפוחי אדמה בתנור בו בזמן.

התיבולים והמוצרים כה רבים שאי אפשר לתאר את המבחר. שמן אראגן ממרוקו וקוויאר מאצות.

ממרחים ורטבים משלימים, סוגי פטריות שונים וגבינות עיזים מחוות קורנמל שבנגב.

כמובן שכל המותגים שהחליטו לבוא כמו " לגעת באוכל" או ספייסס" שם. וליד הגבינה אם תרצו בקצה השני תוכלו ללגום יין, אני לגמתי רק מיקב קטן ומיוחד " יקב אלכסנדר" השאר התעקשו שאשלם.

אנשים בענף המזון, עד היום על מנת להבין את השוק ולהתקדם, היו נאלצים לנסוע לאוסטריה, איטליה, ספרד או צרפת וגרמניה. בעולם תערוכות אוכל זה מוצר בן קיימה, משהו שאי אפשר בלעדיו. רק כאן בארץ  הקדישו לאוכל עצמו ירידים ופה ושם משהו קטן, סמלי, בלי פרסום.

"בקטנה"  כמו שאומרים, כי כנראה המשווקים, ואנשי האוכל  או המסעדנים לא מאמינים בצורך  או לא מאמינים ביכולת ההצלחה של תערוכה כזו.

אז יש לי חדשות בשבילכם יש כאן בארץ פודיס חובבי אוכל יותר משאתם שם חושבים, ויש לנו צרכים, ואנחנו כמו אנשי מקצוע רבים צריכים לדעת, לגעת, לראות, לשמוע, להקשיב, ולטעום אם אפשר, על מנת לפרנס אתכם. כן כן פרנסה זו לא בושה, אם יש לכם מוצר טוב אנחנו נקנה ואם הוא לא טוב עדיף שתעלמו מהשוק!

לכן אלו שהחליטו כן להציג, זכו לחשיפה הטובה ביותר שתערוכה כזו עם אלפי מבקרים יכלה לספק. שלא לדבר על מכונות החניה זוללות הכסף שמוצבות שם כאילו לא די בקנית כרטיס ומשכנתא למוצרים שבפנים.

הייתי שם היום יום חמישי ואני לא יודע אם תספיקו לקרוא על מנת ללכת מחר יום שישי הקצר

כי אני הייתי משעה 11:00 עד 16:00 והצטערתי שעלי לעזוב כי הרגליים סרבו ללכת עוד.

רק דבר אחד יש לי לומר לכם, אף מסעדה חוץ מקוצ'ינה תמר לא מציגה שם והמנות הזעירות של המסעדה הזאת אינן נותנות לדעתי VFN . אז אל תבנו על זה שתאכלו שם ארוחת שישי, לא! תטעמו פסטה, תטעמו גבינות, תקנו קאפקייקס של נאדין כי אחרת לא הייתם בכל בתערוכה. תלגמו שמן ושתו יין, אוכל של ממש לא תאכלו שם!

מה שבטוח זה כשתצאו תגידו כמוני, חבל שלא הספקתי עוד.

כעת קצת צילומים מהתערוכה:

ככה בקאפקייקס אחרי אספרסו מעולה בקופי טיםהתחיל היום שלי

ככה זה נראה בצד של הדומו

ואחרי זה טעימות אצל ענת ודניאל מחוות קורנמל בהר הנגב שמכינים גבינות עיזים

והמסמר של היום פסטה דלה קאזה אל תפספסו את זה

ואם בא לכם שמן טוב מבית טוב או קונפיטורה טובה ( היבול של שצ ג'וניור הולך אליהם) יד מרדכי!

או בקטנה שמן או עץ קטן של קיבוץ מגל

ואם אתם שם מחר תביאו לי פטריות ששכחתי בסוף לקנות בחוות השמפניון  של מושב זרעית

ובקוצ'ינה תמר יארגנו לכם ארוחה בקטנה

וחשוב שתדעו שיש קוויאר מאצות שלא יעבדו עליכם בחנויות

ואם תפגשו את ביג ג'ק תמסרו לו שהוא הבטיח לצרף אותי לדובים (סוף סוף עליתי קילו במשקל)

את הסדנא של אייל לביא מרוקח כמו סדנאות אחרות ממילא הפסדתם

אז לפחות תלכו לראות הדגמה ואולי סוף סוף לקנות לעצמכם טרמומיקס או וואקום אצל שף יאיר פיינברג

בקיצור אם החיים שלכם לא סוכר

תעשו קניות בתערוכה אומרים שקניות עושה טוב לנשמה

ותשבו, תקשיבו לשפים ולמיכל אנסקי

ותאכלו בכל מקום שמדגימים אחרת תצאו רעבים