סדנת בישול חווייתית של שמן זית – יד מרדכי
או עד כמה קשים חייו של בלוגר…
בולגרים מקבלים הזמנות לחוות מוצרים, מסעדות, מפעלים ,אוכל. לאף אחד לא איכפת שהם מבזבזים שעות, נסיעות, חניה ואו גם משמינים מזה. גם לאף אחד לא איכפת שהחניתי את הרכב רחוק והלכתי ק"מ ברגל.
מה שחלק מהאנשים יגיד או אומר לי כל הזמן זה שהחיים שלי דבש ( במקרה זה, זה נכון). שאני אוכל חינם ( זה גם נכון).
ושזה מעצבן אותם שהם לא מוזמנים בעצם.
אבל יד מרדכי הזמינו המון בלוגרים ובלוגריות חלקם מוכרים לי, חלקם חדשים. ולו רק בשביל המפגש החברתי זה כבר כיף.
שמן זית זה מוצר שאני צורך בכמויות שאף אחד לא מתאר, האמת היא שהבן שלי מגדל עבור יזמים שטחי ענק של כרמי זיתים, כך שהמרפסת שלי מלאה בקבוקים וצנצנות של זיתים בצד אחד, ובצד השני פחים של שמן זית מיצרן אחר.
השמן שאני משתמש בו הוא מזית מסוג פיקואל. זהו זית ספרדי ענק שטעמו כמו שמן זית משובח מארצות נכר. ולמה לנו שמן מארצות נכר אם את השמן הכי טוב בעולם מייצרים כאן בארץ! ( השמן שאני משתמש זכה בפרסים).
אז כעת בואו נחבר הכל, ללכת לסדנה של חברה שקונה לדעתי זיתים מהכרם אותו הבן שלי מגדל וללמוד מה לעשות עם 20 ליטר שמן שקניתי
זה כבר סבבה. אבל לפגוש שם שף שילמד אותנו את רזי המקצוע, לעבוד בצידו, וכן גם לאכול ( איזה עונש), זה כבר שווה כפליים.
שף חיים סלומון צילם רותם פרץ
הסדנא הייתה מחולקת כמו כל דבר לשלושה חלקים:
הכנת האוכל
הרצאה על שמן זית
והאכילה עצמה.
סדנת האוכל:
ראשית זו הייתה חוויה של התנסות כולל צפייה בבכירי הבלוגרים והבלוגריות ממש עושים את זה. מקווה שקראתם את הפוסט ששת מכין פוקאצ'ה, אז תבינו.
את הסדנה הנחה במקצועיות השף חיים סלומון מקפה "גידי" ברמת גן איש נעים שמכין אוכל טעים.
קשה בזמן מוקצב להקפיד לתקתק הכל במדויק ושהכל יצליח במיוחד שחלק ניכר אנחנו עצמנו הכנו.
אז זה התחיל בהכנת רוסטביף מנתח אנטריקוט משובח. על ההכנה היה אחראי הבלוגר " פשוט לבשל פשוט"
זמן ההכנה ארוך מאוד לכן התחלנו בו. את הנתח מצפים בחרדל גרגרים ,פלפל שחור גרוס ושמן זית של יד מרדכי.
התוצאה אחרי שעתיים לפחות הייתה מענגת. אני מכין מסינטה בדרך כלל, כעת ננסה אנטריקוט , אולי יהיה יותר עסיסי..
בינתיים התחלנו להכין פטה כבדי עוף, אשר מפאת הכשרות השף השתמש במרגרינה רחמנא לצלן. ( כבד+מרגרינה = טרומבוזה) לעומת ( כבד+ חמאה= חסימת עורקים). לצורך קרישה הוספה שקית ג'לטי. הכבד הוכנס לקירור אבל כמובן נדרש הרבה יותר זמן. ההגשה עצמה הייתה עם ריבות של יד מרדכי, פטל אני חושב ותאנים ( לעצום עיניים כשאומרים קונפיטורה תאנים).
זה הזמן לומר שגם הכינו סיר אורז משובח שופרא דשופרא לפלוגה רעבה. חבל על הזמן.
בצד הכינו סלט של בטטה עם תרד
וסלט עגבנות טריות מקולפות עם אגוזי מקדמיה
הכל עם שמן זית של יד מרדכי כמובן.
צילם רותם פרץ
אחת הבלוגריות הכינה פטריות ממולאות עם תרד וחציל ובטטות בציפוי פנקו או פירורי לחם.
ויש גם רוטב מעולה על זה , קלאסי לאירוח.
עבדכם הנאמן נודב על ידי מאיה להכין פוקאצ'ה שהתגלתה כדבר הכי טעים ( איך לא)!
לידי כפיר בלוך מהבלוג FOOD&WINE הכין רולים של סינטה ממולאים בשר טחון, עזרתי לו קצת, אבל המהירות של ההכנה, טיגון הרולים לא ממש עשה להם טוב בלשון המעטה.
ולקינוח מישהי מהבולגריות עירה אני חושב, הכינה סופלה שמזכיר לי את הפיצוי שמסעדות נותנות לנו על התלונות…( ככה זה בקריית המדע).
ומה עם שמן הזית? שאלה טובה.
כי נאלצנו תחת איומי כלי מטבח ללגום ארבע סוגי שמן זית ה' ירחם.
מה מטרת הלגימה? לבחון את הטעמים וארומה הנמצאת בשמן: חריפות, מרירות, מתיקות, עשבוניות, פירותיות, זיתים.
בעצם המרירות בלשון, והחריפות בגרון הם אלו שחשתי במיוחד וכמובן העשבוניות
קודם מחממים בכף היד את הכוסית ומריחים, לריח השמן תפקיד חשוב בבחירה.
צילם רותם פרץ
הראשון זית ברנע ריח נעים חריפות עדינה מרירות עדינה – עדין בטעמו לטעמי
השני זית זן יווני קורינייקי מגדלים אותו בבקעת הירדן השמן היה לי חריף מאוד אבל עשיר בטעמים
השמן השלישי הוא פישולין שרף לי בגרון פחד אבל יש טעם אגוז, אמרו לי שהחלפתי, אנא עארף הייתי כבר מסטול…
השמן הרבעי היה בלנד של סורי וברנע שנקרא " ירוק רענן" זה היה לי הכי מוצלח וטעים.
ברור לכם שהארוחה באה אחרי השמן והאוכל החליק גוטה גוטה
מאחר והאירוע מוגדר " הסלסלה" קיבלנו סלסלת דגימות ממוצרי החברה.
בין היתר ריבת תאנים שתתאים לפטה שאני הולך להכין כמו כפפה.
ואל תדברו איתי על מרגרינה!
לסיכום היה אירוע מוצלח, כיף של אנשים, המון מידע והתנסות
כעת נותר להתחיל לבשל עם הסלסלה ולכתוב מתכונים…
רוצים מתכונים מהסדנה?
רק תגידו.
בתיאבון