עב בשר היא מסעדה שמתמחה בבשר, כשמה כן היא. זהו למעשה הביקור השני שלי שם
הייתי שם בארוחה קצת יותר אינטימית בה יכולתי לטעום, להרגיש טעמים לתהות, לשאול וליהנות.
הפעם הארוחה הייתה קצת לחוצה וצפופה עבורי ולמרות זאת אנסה להעביר לכם מהחוויה שלי כי אין הרבה מסעדת שמגישות בשר כזה משובח וחבל.
גילוי נאות הייתי אורח המסעדה ( גם בביקור הקודם)
הבעלים אילן עובד, קיבוצניק מלא באהבה ותם, בוחר את נתחי הבשר המובחרים, ולצד האנטרקוט והפילה, מציע גם נתחי T-bone, פריים ריב, ניו יורק סטריפ (נתח סינטה על העצם) ועוד. עם הכניסה לעב בשר הלקוח מתנתק מהכרך הגדול וחוזר אחורה, לחלל המעוצב מזיכרונות נוסטלגיים של ישראל יפה ואהובה, הלקוחים מילדותו הפרטית של הבעלים. השירות, המוסיקה והאווירה, משלימים חוויה עוטפת ומפנקת, ובעיקר טעימה מאד.
לצד הבשר, מוגש תפריט של אוכל פשוט, טעים, עם טוויסט של שף, שהורכב על ידי השפית אסתי גרוס (לשעבר טייקה, קפה איטליה, אורנה ואלה), שמציגה מנעד רחב של טעמים, מחומרי גלם מצוינים: בשר משובח, ירקות טריים הנחתכים במקום, שמני זית מבתי בד קטנים, סלטים מיוחדים ומתוקים מתוקים במיוחד.
התחלנו בקרפצ'ו מלווה בלימון וסיגר, זו מנה שצריך להתרכז בטעמים שלה.
המשכנו באמפנדס שאולי הבעלים חושב ששני אמפנדות מספיקות לששה איש, אני לא חושב ככה, במיוחד שאני אוהב אמפנדות טעימות ויושב לי על המצפון שאכלתי חצי אמפנדה ומישהו אחר לא טעם בכלל.
על הסלט התנפלו כאילו שהפרה ששחטו עבורנו לא אכלה מספיק ולכן לא צילמתי ואני לא כותב על מה שלא צילמתי וטעמתי. העיתונאים אומרים שהם מצלמים בבטן. הבלוגרים בניגוד לעיתונאים מנסים להעביר את החוויה בכל האמצעים, חבל.
הפוקצ'ה הייתה בסדר, אבל לא באתי לאכול לחם.
את היין של יקב אליגוטה,כנראה קברנה סובניון המיוצר במיוחד לעב בשר לא אהבתי, אבל מה אני מבין ביין. מיקב אליגוטה, יקב בוטיק משפחתי המייצר סדרות קטנות ואיכותיות, תוך הקפדה על איכות הענבים המגיעים מהאזורים הטובים בארץ וממוקם במושב גן יאשיה,היין הוא בלנד מיוחד שמיוצר במיוחד לעב בשר, עשיר בארומות ועצמתי, המשדרג את חוויית הבשר.
גם שני הסיגרים עם סלט פטרוזיליה חלקו לפי המינון של האמפנדות, וחבל מאותה סיבה.
וגם המנה שלכבודה באתי שכן היא חדשה בתפריט והולכת להיות להיט נהגו באותה שיטה ובקושי צילמתי אותה , גם בקושי טעמתי. מה שטעמתי כאמור הולך להיות להיט, מדובר בכנאפה טלה, ויש לציין ששערות הקדאיף היו רכות עדינות וקריספיות גם יחד כאילו רק ליטפו את הבשר, המתקתקות של המנה בכל לא הפריעה לי, אתם כבר מבינים מה הפריע לי!
אבל אני לא אוכל צילומים
ועכשיו שקט, מדברים בשר או בעצם אוכלים אותו, ואין משיחים בשעת הסעודה.
על מגש עץ הונח מחבת לוהט ועליו סטייק אנטריקוט מעולה. טיבון מצוין ונתח פילה עשוי מדיום מצוין. כמות הבשר בסך הכל הייתה בשפע, לפחות זה. הבשר היה עשוי מצוין, מדמם כמו שצריך, רך מחד ובשרי מאידך, עסיסי וקרניבור אמיתי היה חוגג כאן.
הבשר לווה בפירה חלבי ופלחי פוטטוס מטוגנים מצוינים לא פחות מהפירה עם הבצל.
כמו שאמרתי פעם, עב בשר מקום של בשר ואל תפספסו אותה, כי בארוחה שלכם הפרטית תאכלו בשקט ובשלווה, תתחברו לנוסטלגיה על הקירות והמדפים, תלגמו משהו טוב ותצאו מרוצים.
התרנגולת… חזה עוף או פרגיות הייתה מעולה אבל מי אוכל תרנגולת אחרי חצי קילו בשר??
היה גם סלט שורשים עם רוטב הדרים להשקטת המצפון שאכלנו אוכל בריאות.
הוגשו שלושה קינוחים.
היו מרמלדות שרק בשבילן הייתי בא לשם שוב, הן הוגשו לצד פס שוקולד
קרם בורלה סמי פרדו ללא צריבה של סוכר. היה ויכוח שמעצם קיומו מעמיד את המנה בסימן שאלה, אגב בביקור הקודם שלי הוגש אותו הקינוח עם צריבה קלאסית ולא היו ויכוחים מה שאומר שיש תקן מקובל וכאשר הבעל בית מחליט להתחכם לא תמיד זה הולך.
והיה גם פאדג' שוקולד מצוין שלא נמצא בתפריט ואולי לא תמצאו אותו , אבל הוא היה מצוין.
תשמעו מפעם לפעם יש קופונים על המסעדה הזו, תנסו אני חושב שתגידו תודה.ושווה לבוא גם ככה בלי קופון.
כמה צילומי יח"צ
