התזמורת הקאמרית הישראלית הגישה קונצרט שבמרכזו הסימפוניה מס' 4 של בטהובן. והיצירה שבילי הזמן של צבי אבני המנצח האוסטרי רוברטו פָּטֶרְנוֹסְטְרוֹ (אוסטריה) היה שמרני ומתון,

אחד מהקונצרטים מהם אתה יוצא נרגש, מחפש סופרלטיבים ואומר "אין דברים כאלו" ובאמת הקונצרט הזה היה לא שיגרתי עם מנצחת אורחת מוכשרת ומרשימה ושתי זמרות

    קונצרט ייחודי ומיוחד בו התזמורת הקאמרית הישראלית בניצוחו של אריאל צוקרמן הפגישה אותנו הצופים והמאזינים עם נפלאות השירה הגרוזינית עם האנסמבל האקדמי הממלכתי

    העונה כבר הסתיימה אבל את המנגינה והמוסיקה אי אפשר להפסיק, הזדמנות נדירה זומנה למפתן התזמורת: ענת מרסלו נגנית הקלרינט הבינלאומית ולצידה נגן גיטרת

אירוע סיום העונה של התזמורת הקאמרית הישראלית היה חגיגה אופראית אדירה. התזמורת בהרכב מלא והצלילים והעוצמה כתזמורת סימפונית, המנצח אריאל צוקרמן עבד קשה עם הבמאית

התכנית השתים-עשרה של התזמורת הקאמרית הישראלית היתה מיוחדת מצד אל צד. מחד המוסיקה של היידן, מוסיקה שיש בה שמחה והומור, בתווך המוסיקה של בנג'מין בריטן,

      קונצרט מיוחד ולא שגרתי של יצירות י. ס. באך שבו הציבו את הצ'מבלו במרכז הבמה כהכרזה : הערב הוא ערב בארוק! אכן,

  במרכז הערב העשיר הזה עמד הקונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 1 של פרנץ ליסט, יצירה אדירה ובהחלט גם הסולן אמיר כץ גילה וירטואוזיות נפלאה על

גאורג פרידריך הנדל (1759-1685) האורטוריה "התחייה" לסולנים ולתזמורת47 HWV לא לכאן ולא לכאן: זו לא אופרה, זו לא מוסיקה ליטורגית, זו אופרה קדושה במסווה של

בכל קונצרט של התזמורת הקאמרית הישראלית אני מופתע מחדש גם מהיצירות שמנהליה בוחרים וגם מהנגנים. טוב, שני מלחינים שונים זה מזה עם יצירות מעניינות, לא

התזמורת הקאמרית הישראלית קיימה קונצרט שבמרכזו הקונצ'רטו לכינור אופ' 61 ברה מז'ור מאת בטהובן. הקונצרט נפתח בסימפוניה מס' 33 ק' 319 בסי במול מז'ור מאת