התזמורת הסימפונית ראשון לציון ביצעה את הסימפוניה החמישית של בטהובן "הגורל" שעל שמה נקרא הקונצרט הרביעי לעונה של התזמורת הסימפונית ראשון -לציון.
https://www.youtube.com/watch?v=jv2WJMVPQi8
התרועה הזו "טה הטה טה טאם" או האות V-ויקטורי …_ במורס היא תרועת הניצחון של היצירה, הקונצרט והמנצח. למה הגורל? כפי שאומרים בטהובן שמע את הגורל מקיש בדלת לצלילי הפתיחה שהוא הלחין, ארבעה צלילים של הפתיחה שיהפכו ברבות הימים את היצירה ללהיט של כל הזמנים, ולא רק. אני מכיר אנשים שבתקופה הטרום סלולארית זו הייתה השריקה שלהם לבנות הזוג "הגעתי, תרדי".
אין בכלל ספק שהיצירה הזו היא אחת המהפכות המוסיקליות שיצר והלחין בטהובן בעודו חווה את תחילת חירשותו, יצירה מלאה רגש אנושי, עוצמתית ומענגת את המאזין. החזרה על המוטיב המרכזי בצורות שונות היא מדהימה.
יש ביצירה הזו סערות מוזיקליות ונושאים שמתחלפים בוריאציות שונות וקצב נועז שהופך לשקט ושוב סוער.
אחרי הפתיחה הסוערת והרומנטית הסוחפת את המאזין אנו נחשפים בפרק השני לאבוב ולצ'לנים והויולות וכמובן כל כלי המיתר המצטרפים ואפילו הקרנות. ואז בפרק השלישי הפיציקטו של כלי המיתר והחזרות על המוטיב הראשי ובסיום הנועז עז העוצמה עם הצטרפות כלי הנשיפה והקשת העקבים עד כמעט ריקוד של המנצח הגדול אנדראס מסטונן שהגיע אלינו מאסטוניה, כל זה מלווה בתשואות הקהל.
אנדרס מוסטונן,כנר ומנצח
למוסיקאי האסטוני אנדרס מוסטונן נוכחות אישית וייחודית על במת הקונצרטים. אישיותו יוצאת הדופן מוצאת את ביטויה בכל הופעותיו ככנר וכמנצח, בין אם מדובר בניצוח על סימפוניות של מאהלר ושוסטקוביץ' או הובלת תזמורת ביצירות של הקלאסיקונים הווינאיים, או בנגינה של מוסיקה מוקדמת או עכשווית. כמנצח הוא עוקב אחר מהלך התקדמות ההיסטוריה המוסיקלית ומתמקד באורטוריות, בפסיונים, ביצירות סימפוניות וביצירות דרמטיות. הוא מאד פעיל בביצוע יצירות בנות זמננו, בעיקר ביצירות של מלחינים שעימם יש לו קשרי עבודה בהם גוביידולינה, פנדרצקי, קנצ'לי, סילבסטרוב, נייפל, טיר פארת וטרטריאן.
מוסטונן הוא בוגר האקדמיה למוסיקה בטאלין, שם כבר כסטודנט עסק בעיקר במוסיקה אוונגארדית, הלחין ויצר מופעים ובשנת 1972 הקים את ההרכב "הורטוס מוסיקוס" (הגן המוסיקלי) ומשמש מאז מנהלו האמנותי של ההרכב. עם קבוצה זו הוא עושה "מוסיקה ללא גבולות" ובתכניותיהם כלולים פרקי מוסיקה מסורתיים של יהודים, ערבים ומוסיקה הודית, לצד פרקי מוסיקה חדישה.
מוסטונן נהנה לבצע מוסיקה קאמרית עם חברים וקולגות והקים לפני כעשור את רביעיית הארט-ג'ז. מבסיסו באסטוניה, לטביה, רוסיה ופינלנד הוא יוצא לסיורים ברחבי העולם. הוא מרחיק עד ברזיל, מקסיקו וישראל. הוא מרבה להופיע בכל רחבי אירופה עם תזמורות מקומיות כמנצח אורח, כסולן או בהופעות עם האנסמבל שלו "הורטוס מוסיקוס". הוא גם מנהל את "מוסטונן פסט", פסטיבל חורפי בטאלין ובו הוא מארח את טובי המוסיקאים מרחבי העולם והחל מפברואר 2014 גם את "פסטיבל טאלין-תל-אביב" בתל אביב.
אז מה היה לנו אחרי ההתלהבות שלי מהחמישית?
אנדרס מוסטונן, מנצח (אסטוניה)
זמר: יונתן רזאל
בתכנית:
בטהובן:סימפוניה מס' 1
יואב שמש: "רצוא ושוב" לזמר, תזמורת ושופר
הנדל: זיקוקין דינור מלכותיים
בטהובן: סימפוניה מס' 5
התזמורת הסימפונית ראשון לציון
הסימפוניה מס' 1 של בטהובן, האיש שבסימפוניה הזו שינה את כל החוקים והחל לבנות את המוסיקה הקלאסית שאחרי היידן ומוצארט, מוסיקה שגרמה לי שמחה וחיוך. נכון שהפרק הראשון היה צורמני משהו, נועז אפילו ואחרי זה הפרק השני , אנדנטה קנטבילה שקט, מרגיע ומכין אותך לסערת היצרים שתפרוץ מהתזמורת והמנצח היחיד והמיוחד שאין שני לו. ממש עוד רגע הוא רוקד על הבמה ובינתיים הוא ממש מתופף ברגלים ומצביע ומעורר כי זה אלגרו מולטו ויוואצ'ה מהיר ומשמח, דינמי ומשחק בין הכלים, חגיגה! ויש שם צלצול פעמונים מדהים ומשחק של עוצמות עולות ויורדות, שמחה ועליצות, הללויה!
גילוי נאות, כשאני שומע שהולכים לנגן יצירה של מלחין ישראלי (ולא בהכללה חלילה) עולים בי זכרונות על מוסיקה צורמת לשבלולים וכל מיני דברים שאני לא מבין, אבל תפילה אני מבין, ותפילה עם מוסיקה אלוקית אני יודע להעריך. כזו היא היצירה של יואב שמש , ירושלמי מנחלאות שבנה ניגון והלחין את "רצוא ושוב" למילים מתהילים, אומר יואב שמש, "נחשפתי למסורות מוסיקליות רבות ומגוונות. הניגון החב״די ״צמאה לך נפשי״, נגע בי באופן מיוחד, בלחן המסתורי שלו ובטקסט החזק שלו. היצירה "רצוא ושוב" היא פנטזיה מוסיקלית הבנויה סביב ניגון זה, המושר בלחנו המקורי. הטקסט לקוח מתוך ספר תהלים, פרק ס"ג:״צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי, כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי, בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם כֵּן בַּקודֶשׁ חֲזִיתִיךָ, לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ״.
ביצירה ניסיתי ליצור אנרגיה מוסיקלית של שני כוחות מנוגדים, מעין "רצוא ושוב" בין האמונה, התעופה לשמים, ההשגחה הפרטית ותחושת הקרבה הפנימית, לבין תחושת הריקנות הקיומית, החזרה לארץ, לחומר, השאלות המיותמות והצעקה שאין לה כתובת – "בארץ ציה ועייף, בלי מים”.
הזמר הנודע יונתן רזאל, שגדל והתגורר גם הוא שנים רבות בנחלאות, הוא הזמר שמבצע את "רצוא ושוב". רזאל צמח מן המוסיקה הקלאסית, ניגן בפסנתר ובצ'לו, למד ניצוח אצל מנדי רודן, שהיה מנהלה המוסיקלי של התזמורת וקומפוזיציה אצל אנדרה היידו. החיבור בין רזאל לתזמורת וליצירה של יואב שמש הוא חווייה מקורית, ייחודית ומרתקת.
מעניין אם הוא גם חזן? ובהמשך הוא נתן לנו שני הדרנים מרגשים קטנתי הצילני נא, והיא שעמדה. כל העולם הישן שלי עם החינוך הדתי פרץ לרגעים קדושים לרגע.
יונתן רזאל נולד בניו יורק ולמד בתיכון שליד האקדמיה למוסיקה. לימודי פסנתר עשה בהדרכתה של פנינה זלצמן ולימודי קומפוזיציה בהדרכת לב בוגוסלבסקי ואנדרי היידו.
בן שבע-עשרה החל בלימודים לקראת תואר ראשון בניצוח בהדרכתו של מנדי רודן. בצה"ל שירת כמוסיקאי מצטיין. בתום שירותו הצבאי השלים את התואר בניצוח והתחיל לעבוד כמנצח ומעבד בתזמורת "סימפונט רעננה" ובתזמורת הקאמרית הישראלית. באותן שנים הוזמן לחבר יצירות סימפוניות ולקח חלק במופעים המשלבים עיבודים סימפוניים ומוסיקה פופולארית – בין השאר לצדם של יוני רכטר, שלמה גרוניך, ארקדי דוכין, שלמה ארצי, אביתר בנאי ואחרים . בשנת 2007 ראה אור "סך הכל" אלבום הבכורה של יונתן רזאל כזמר, שהפיק אביתר בנאי, אלבום שזכה להצלחה מרובה והיה ל"אלבום זהב" ובעקבותיו יצא רזאל למסע הופעות בישראל ובארצות העולם. בשנת 2008 פרסם רזאל גרסה מחודשת לשיר "והיא שעמדה", אותו הלחי, עיבד וביצע בדואט עם הזמר החסידי יעקב שוואקי, דואט אשר זכה להצלחה גדולה, הוקלט בגרסאות כיסוי רבות והפך להמנון בעולם.
בשנת 2011 זכה בפרס היצירה מטעם אקו"ם.בחנוכה 2012 הוציא את אלבומו השני "בין הצלילים" שהפך להיות אלבום זהב תוך מספר חודשים. האלבום זוכה מאז להצלחה גדולה בארץ ובעולם. בשנת 2013 היה שירו של יונתן "קטנתי" לשיר השנה של אקו"ם. רזאל מרבה להופיע כזמר בכל רחבי העולם, בהופעות סולו ועם הרכב וממשיך בעבודות הניצוח והעיבוד.יונתן נשוי, אב לחמישה ילדים, מחלק את יומו בין לימוד תורה לכתיבה ויצירה מוסיקלית.
מוסיקת בארוק מרגשת ומיוחדת היא יצירתו של ג. פ. הנדל " זיקוקין די נור מלכותיים", יצירה אותה הנדל התבקש לכתוב לבית המלכות האנגלי ואשר השתתפו בה עשרות כלי נשיפה וחזו בה 12,000 איש עד שהתפוצצה ברעש התותחים ופיצוץ מופע הזיקוקין. מאוחר יותר ערך אותה הנדל מחדש. אחרי הפתיחה שמזכירה מוזיקה כנסייתית מגיע פרק שקט, חלומי ופסטוראלי שתיארתי אותו כעננים רכים החולפים בשמים…. ואז המוסיקה ממשיכה בטונים גבוהים, מסטונן אוחז בתוף מצילתיים וכלי הנשיפה נעמדים ונותנים את הטון.
קונצרט סוכריה!
התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון נוסדה בשנת 1988 ובתוך זמן קצר התמקמה בקצה העליון של הפירמידה האמנותית, כגוף מוסיקלי מוביל ומחדש בישראל. משנת 1989 משמשת התזמורת בהצלחה רבה כתזמורת הבית של האופרה הישראלית. על עשייתה יוצאת דופן והצטיינותה בביצועה של היצירה הישראלית המקורית, בהפצתה ובקידומה זכתה התזמורת בפרס אקו"ם לשנת 1991 (תשנ"א). התזמורת הינה הראשונה שביצעה בישראל בקונצרטים פומביים יצירותיהם מאת ריכרד שטראוס ואלכסנדר זמלינסקי. והשתתפה בפסטיבלים בינלאומיים יוקרתיים. החל משנת 2010 לוקחת התזמורת חלק חשוב ומרכזי בהפקות האופרה במצדה בשיתוף האופרה הישראלית, עד כה עלו האופרות "נבוקו" (בשנת 2010), "אאידה" (בשנת 2011), "כרמן" (בשנת 2012) ו"לה טרוויאטה" (בשנת 2014). החל בעונת הקונצרטים 2014-2015 מונה ג'יימס ג'אד למנהל המוסיקלי החדש של התזמורת והחליף את דן אטינגר אשר כיהן בתפקיד 7 שנים ומונה כעת למנצח אורח ראשי.